נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון הציג היום בפני ועדת הכספים של הכנסת סקירה תקופתית על מצב המשק

הנגיד פתח בהתייחסות למצבו של המשק הישראלי טרם משבר הקורונה, והתייחס ליחס החוב תוצר הנמוך, קצב צמיחת התוצר, האבטלה הנמוכה והעודף בחשבון השוטף
הנגיד הציג גם את עיקרי הצעדים שנקט בנק ישראל במהלך משבר הקורונה בחלוקה ל-3 קטגוריות: 1. מדיניות מוניטרית ויציבות פיננסית. 2. בנקאות, אשראי ותשלומים. 3. ייעוץ כלכלי לממשלה. במהלך המצגת התייחס הנגיד להשוואה בינ"ל של הפגיעה בצמיחת התוצר ברבעון השני והשלישי של 2020, והראה שהפגיעה בתוצר של המשק נמוכה בהשוואה בינ"ל. הנגיד הדגיש שהמשק הישראלי חסון, ופירט את ההערכה המקרו כלכלית לשנים 2020-2021 גם לפי תרחיש שליטה בתחלואה, וגם לפי תרחיש בו השליטה בתחלואה תהיה נמוכה, ואז הפגיעה הצפויה במשק תהיה קשה יותר. הוצגה תחזית קרן המטבע הבינ"ל לפיה התוצר יתכווץ באופן דומה לממוצע מדינות ה-OECD ב-2020, אך ייצמח בקצב מהיר לאחר מכן.

הנגיד הדגיש את חשיבות פתיחת העסקים והכלכלה, תוך שמירה קפדנית על ההנחיות כך שרמת התחלואה לא תעלה, סקר את תמונת המצב בשוק העבודה וציין שהסרת ההגבלות מגדילה באופן מיידי את רמת הפעילות ומובילה לשיפור בנתוני האבטלה. בין היתר חידד כי משבר הקורונה פגע מאוד בצעירים ובמבוגרים, וצריך לערוך הכשרות מקצועיות כדי לא לאבד שנות עבודה רבות. הנגיד הדגיש שמודל החל"ת שהופעל בתחילת המשבר התאים בזמנו, וכעת נדרשת הגמשה של המודל שתאפשר חזרה לשוק העבודה במתווים שונים.

בסיכום דבריו התייחס הנגיד לאי-הוודאות הגדולה בה מאופיין המשבר, ולעלייה ברמת הסיכון הכלכלי. בנק ישראל עושה שימוש נרחב בכלים שברשותו , חלקם באופן חסר תקדים ובהיקף גדול מאוד בכדי למזער את הפגיעה במשקי הבית והעסקים הקטנים ולסייע להם לצלוח את המצב. בתוך כך בוחן בנק ישראל כל העת צעדים נוספים, תוך בחינה ולמידה של צעדים שננקטו על ידי בנקים מרכזיים אחרים בעולם. בראייתנו, הצעדים צריכים להינקט בשום שכל, תוך מתן דגש על שמירת יציבותם של התאגידים הבנקאיים בהם מופקדים כספי הציבור.