טוויטר מעדכנת את המדיניות שלה בנושא הבעת שנאה

טוויטר

אנו קובעים את הכללים שלנו על מנת לוודא שאנשים יהיו בטוחים בטוויטר, ומעדכנים אותם על מנת לשקף את הטרנדים האחרונים בהתנהגות ברשת. מחקרים שנעשו* הוכיחו כיצד שפה ששוללת אנושיות (דה-הומניזציה) יכולה להוביל לאלימות.

לכן חשוב לנו להרחיב את המדיניות שלנו בנושא הבעת שנאה על מנת להתמודד עם תופעה זו. הגנה על אנשים מפגיעה משמעותית היא הדבר החשוב לנו ביותר בבואנו לנסח את הכללים שלנו. לכן, פעלנו לשיפור ההתמודדות עם ההשפעות שיכולות להיות לשפה שוללת אנושיות בתוך ומחוץ לטוויטר. לאחר חודשים של שיחות ומשובים עם הציבור, מומחים חיצוניים והצוותים שלנו, החלטנו על הרחבת המדיניות שלנו בנושא הבעת שנאה על מנת לכלול שפה ששוללת אנושיות על רקע דתי.

המדיניות הקיימת שלנו כבר קובעת שאין "לעודד אלימות כנגד או לפגוע ישירות או לאיים על אנשים אחרים על בסיס גזע, אתניות, מוצא לאומי, נטייה מינית, מין, זהות מינית, זיקה דתית, גיל, נכות או מחלה קשה. אנו גם לא מאשרים חשבונות שמטרתם העיקרית הינה לגרום נזק כלפי אחרים על בסיס קטגוריות אלו".

על רקע משובים שקיבלנו, אנו מוסיפים שפה שתמנע שימוש בדיבור ששולל אנושיות (דה-הומניזציה):
"לא נאפשר להשתמש בשפה שוללת אנושיות כלפי קבוצות על בסיס דתם, משום שהערות אלו עלולות להוביל לנזק בחיים מחוץ לאינטרנט".

החל מהיום, ציוצים כדוגמת אלו ייחסמו בטוויטר:

אנשים שיתפו איתנו ששפה כזו, גם אם לא כוונה ישירות כלפיהם, יכולה לגרום להם להרגיש לא בטוחים. לכן הבנו שעלינו להרחיב את החשיבה שלנו ולקחת בחשבון שלדעות של שנאה כלפי קבוצות יכולות להיות השלכות חמורות. מכיוון שזה מהלך משמעותי באופן שבו אנו קובעים את המדיניות שלנו, אנו מקווים ללמוד מעדכון זה, לראות כיצד הוא משפיע על השיח, ועם הזמן להרחיב את המדיניות על מנת להקטין עוד יותר התנהלות פוגענית אשר שוללת את האנושיות של האחרים על בסיס מין, נטייה מינית וגזע (במסגרת קטגוריות מוגנות אחרות).

למה רק דת?
בשנה שעברה ביקשנו משובים לגבי כיצב נוכל להגדיר שפה ששוללת אנושיות בצורה טובה יותר לטובת פיתוח המדיניות שלנו בנושא הבעת שנאה. במשך שבועיים, קיבלנו למעלה מ- 8,000 תגובות מאנשים מלמעלה מ-30 מדינות.

חלק מהנושאים המרכזיים שעלו מהמשובים התמקדו ברצון של האנשים שנוסיף בהירות כלפי איך אנו מגדירים, מסבירים ואוכפים את המדיניות שלנו:
שפה ברורה יותר- בשפות שונות, אנשים מאמינים שיש מקום לשיפור המדיניות שלנו על ידי מתן פרטים נוספים, דוגמאות של הפרת המדיניות, והסברים לגבי מתי ואיך מתייחסים לטקסט. שילבנו משוב זה בהטמעת המדיניות הנוכחית, כשם שעדכנו את הכללים שלנו לפני מספר שבועות.

צמצום הדברים שנלקחים בחשבון - חלק מהמגיבים טענו של "קבוצות הניתנות לזיהוי" היא הגדרה רחבה מידי, ושזו לא צריכה להיות הפרה של הכללים כאשר מתכוונים אל קבוצות פוליטיות, קבוצות שנאה, וקבוצות שוליים נוספות. אנשים רבים רצו חופש "להתייחס לקבוצות שנאה בכל דרך, בכל זמן ללא פחד". במקרים אחרים, אנשים רצו שיאפשרו להם להתייחס לאוהדים, חברים ועוקבים במונחי חיבה כמו "חתלתולים" ו"מפלצות".

אכיפה עקבית - רבים קיוו שהכללים יאכפו באופן הוגן ועקבי. לכן ניסינו משהו חדש, והשקענו זמן נוסף עם הצוותים שעזרו לנו להטמיע את הכללים כדי לוודא שהם הרגישו מוכנים, בחנו דוגמאות בין לאומיות והציעו משובים נוספים על מנת לוודא שיש להם הבנה מלאה של המדיניות המעודכנת ושהם מוכנים לקבל החלטות כאשר בודקים ציוצים. משום שזו הפעם הראשונה שאין כוונה לחסום משתמשים באופן אישי. היה לנו חשוב לתת לצוותים את הזמן על מנת לוודא שהם יודעים מה לחפש כאשר ציוצים מדווחים.

בעזרת משובים אלו, למדנו גם שעל מנת ליצור את המדיניות עם ההשפעה הטובה ביותר, עלינו להתייחס לגורמים נוספים לרבות:

כיצד אנו מגינים על השיחות שיש לאנשים במסגרת קבוצות סגורות. למשל, כיצד אנו שומרים שאנשים יהיו בטוחים ובכל זאת מאפשרים לקבוצות מוגנות (גזע, מין, מיניות וכו') להמשיך להשתמש במונחים שהוכשרו על ידי הקהילות שלהם ולהגן על יכולתם לדבר חופשי ולדון - מה הסיכוי שדיבור במקרים אלו יכול להוביל לנזק מוץ לאינטרנט?

כיצד אנו מתייחסים לסיבות מדוע אנשים מפרים את הכללים שלנו? אנו יודעים שרוב המשתמשים שלנו אינם זדוניים, ועלינו לשקול איזה הקשר נחוץ כדי להבין טוב יותר את המניעים שלהם וליישם אכיפה הולמת והוגנת.

נמשיך לבנות את טוויטר עבור הקהילה הבין לאומית אותה היא משרתת ולהבטיח שהקולות שלכם ימשיכו לעצב את המדיניות שלנו, המוצר, ואיך שאנו פועלים. בנוסף להרחבת המדיניות שלנו כלפי שפה שוללת אנושיות, נמשיך לעדכן אתכם אודות מדיניות זו, לצד המהלכים הנוספים שאנו עושים להפוך את טוויטר למקום בטוח יותר לכולם.

*- דוגמאות למחקרים המעידים על הקשר שבין שפה שוללת אנושיות לנזק בחיים מחוץ לאינטרנט.

Dr. Susan Benesch, Dangerous Speech
Nick Haslam and Michelle Stratemeyer, Recent research on dehumanization