פסגות: האם השקל ימשיך את מגמת הייסוף ב-2022?‎‎

גיא בית-אור, הכלכלן הראשי של פסגות: השקל התחזק ב-2021 ב-7.9% אל מול סל המטבעות, ייסוף בסדר גודל שנתי שנראה רק פעמיים ב-22 השנים האחרונות
2021 כבר בספרים וכנראה כבר קראתם מספיק סיכומים על השנה בשווקים ומה הציפיות ל-2022. כך שהפעם נתמקד בשקל.

השקל התחזק ב-2021 ב-7.9% אל מול סל המטבעות, ייסוף בסדר גודל שנתי שנראה רק פעמיים ב-22 השנים האחרונות (בשנים 2000 ו-2018). מול הדולר השקל התחזק ב-3.4% "בלבד" כאשר מול האירו הוא רשם ייסוף של 10%, גם כן סדר גודל ייסוף שנראה רק פעמיים מאז כינונו של האירו (בשנים 2010 ו-2015).

כדי להבין לאן אנחנו הולכים, כדי להבין מאיפה הגענו. כשאנו מנתחים את השקל, אנו אוהבים לחלק את ההשפעות עליו לשני סוגים מרכזיים – השפעות מבניות והשפעות מחזוריות.

לראייתנו, מאזור שנת 2004-2005 השקל נכנס לתקופה ארוכה של התאמה מבנית לסביבה של כלכלה ישראלית מתאוששת אשר סגרה באופן רציף פערים מול העולם. אחרי הרפורמות הדרמטיות שעברו על המשק באותן שנים, היה בסיס לשינוי מבני במשק הישראלי אשר בא לידי ביטוי בצמיחה מהירה במיוחד שהובילה לסגירת פער התוצר של ישראל ולירידה עקבית בשיעור האבטלה. על מנת לסבר לכם את האוזן, בשנת 2005 התוצר לנפש בישראל (מתוקן לכוח קנייה, במחירים קבועים) עמד על 30 אלף דולר וב-2021 עמד (על פי תחזית ה-IMF) על 41.1 אלף. מדובר על עלייה של 37% בתוצר לנפש במהלך התקופה, בעוד שהתוצר לנפש של מדינה מפותחת ממוצעת עלה ביותר מ-23%. רוצים עוד? שיעור האבטלה בישראל עמד ב-2005 על כמעט 9.0% כאשר בנובמבר 2021 הוא עמד (ללא אפקט קורונה) על 4.5% ולפני התפרצות המשבר שיעור האבטלה בישראל כבר עמד על 3.7% בלבד. אם נוסיף לכך את העובדה שבמהלך התקופה הזו ישראל הפכה להיות גם מעצמת גז אזורית ויצוא ההייטק הפך להיות יותר ויותר דומיננטי בהשפעתו על מאזן התשלומים, קל להבין מדוע השקל כל כך התחזק במהלך השנים הללו. עד כדי כך, שבראשנו התקבעה התודעה כי באופן בסיסי לשקל תמיד יהיה כיוון אחד – ייסוף.

לתחושה זו שהשקל יכול רק להתחזק, קיבלנו חיזוק נוסף גם מההשפעות המחזוריות שלצורך הפשטות בטור, זה מיוצגות על ידי שוקי המניות הגלובליים. לא ניכנס לעומק הדברים אך נסתפק בלציין כי השקל נחשב למטבע מחזורי במובן הזה שכאשר אנו רואים עליות בשוקי המניות הגלובליים, האפקט על השקל יהיה לייסוף. ומה קרה בשוקי המניות העולמיים בשנים האחרונות בפרט ומאז המשבר הפיננסי העולמי בכלל? כלי ההרחבות הכמותיות והריביות האפסיות הוצגו לעולם ותרמו לעליות מרשימות בשווקים לכל אורך השנים הללו עם מספר שנים שהיו בעייתיות יותר – משבר החוב ב-2011, סיום ההרחבה הכמותית בארה"ב ב-2014 אשר הובילה לראלי של הדולר בעולם, ו-2018 בה העלאות הריבית בארה"ב הגיעו לשיא. במקרה, בשנים אלו בלבד ראינו חולשה של השקל (בעולם של פוסט-משבר פיננסי עולמי). תחושת השקל הבלתי עציר התחזקה בשנים האחרונות גם על ידי מגמות עולמיות אלו – אנו אחרי 3 שנים של תשואות מאוד חריגות במונחים היסטוריים בשוקי המניות, מה שהפעיל לחץ נוסף לייסוף השקל.

אז האם לעולם חוסן? והרי התחזית – לא לעולם חוסן. ראשית כל, מאז 2005 הלחץ לייסוף השקל היה מבני והיה מאוד חזק כי למשק הישראלי היו הרבה פערים לסגור. תחשבו על השנים הללו כעל שנים של התכנסות לשווי משקל. עם זאת, להערכתנו תהליך הכניסה לשווי משקל כבר הסתיים באזור 2018 ומאז האפקט המשמעותי יותר על השקל הגיע דווקא מהצד של השווקים הגלובליים ולהערכתנו, הגורמים המחזוריים ימשיכו להיות דומיננטיים יותר גם בשנים הבאות.

עם זאת, יש לציין כי ייתכן והשנה ייכנס אפקט מבני נוסף שייתן עוד דחיפה לשקל והוא הכניסה האפשרית של מדדי המניות הישראליים למדד MSCI אירופה. מהלך זה, אם יתממש, יוביל לכניסה של הון זר לשוק המניות הישראלי ויתמוך בשקל. אבל! וזה אבל חשוב, ככל שיהיה יותר כסף זר בשוק ההון הישראלי, כך גם האפקט המחזורי יהיה דומיננטי יותר בשנים הבאות.

לראייתנו, במהלך החודשים הקרובים התנודתיות בשווקים הגלובליים תגבר באופן משמעותי ועל כן, הנטייה שלנו היא להעריך שהשקל דווקא ייחלש במהלך החודשים הקרובים.