"מחאת השולמנים"

תהילה ינאי מנכלית משותפת COFACEBDI צלם צביקה גולדשטיין

שיפור קל בשיעור ההישרדות של העסקים הקטנים בשנת הפעילות הראשונה, לעומת העשור הקודם

53% מהעסקים הקטנים והבינוניים ממוקמים בתל אביב והמרכז. הם גם אלו ששרדו באחוז גבוה

תהילה ינאי, מנכ"ל CofaceBdi: "נראה כי ישנו קשר ישיר בין גודל החברה לסיכויי ההישרדות שלה. חברות גדולות, לרוב, משיגות תנאי מימון משופרים ביחס לעסקים הקטנים, ואף לעיתים מגובות בגב כלכלי חזק המאפשר יכולת התמודדות גבוהה יותר במצבי שפל עסקיים ונזילות טובה יותר"

התסכול של "מחאת השולמנים" שתופסת תאוצה בחודשים האחרונים, מבוסס על נתונים אמיתיים בשטח שמלמדים כי אכן לא פשוט להיות עצמאי ובעל עסק קטן בישראל. מניתוח מיוחד של העסקים במשק הישראלי שערכה חברת המידע העסקי CofaceBdi עולה, כי בממוצע של ארבע השנים האחרונות 82% מהעסקים במדינת ישראל שלא שרדו, היו עסקים קטנים, כאלה שמעסיקים עד 20 עובדים.

אם מסתכלים על הנתונים המתייחסים ספציפית לעסקים זעירים שבהם מועסקים 1 עד 5 עובדים, ניתן לראות כי 41% מכלל העסקים שלא שרדו בממוצע של 4 השנים האחרונות, היו עסקים זעירים. זאת לעומת העסקים הגדולים שמעסיקים יותר מ-50 עובדים, שם רק 7% לא שרדו.

תהילה ינאי, מנכ"לית שותפה ב- CofaceBdi: "ניתן לראות כי ככל שהעסק גדול יותר מבחינת מספר העובדים/מחזור הכנסות, סיכויי ההישרדות גדלים. מצב הפוך קורה בקרב העסקים הקטנים ורואים את זה במובהק בכל פרמטר נמדד".

ינאי מוסיפה כי הקשר הישיר בין גודל החברה לסיכויי ההישרדות שלה נובע גם מגב כלכלי איתן: "חברות גדולות, לרוב, משיגות תנאי מימון משופרים ביחס לעסקים הקטנים, ואף לעיתים מגובות בגב כלכלי חזק המאפשר יכולת התמודדות גבוהה יותר במצבי שפל עסקיים ונזילות טובה יותר". בד"כ חברות אלו הינן בעלות כושר התמודדות גבוה יותר עם שינויים/משברים נקודתיים הן ברמת המשק ככלל והן ברמה ענפית.

כמו כן, החברות והעסקים הגדולים משתמשים במידע עסקי ובמערכות תומכות החלטה כגון CofaceBdi ובכלי ניהול מתקדמים.

הגדרת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה מגדירה עסק זעיר כעסק שיש בו עד 5 עובדים או מחזור מכירות של עד 2 מיליון שקל. עסק קטן מוגדר כעסק בו 6 עד 20 עובדים או מחזור מכירות של עד 20 מיליון שקל.

עלייה בשיעור הישרדות העסקים הקטנים בשנת הפעילות הראשונה, לעומת העשור הקודם

מניתוח הנתונים לאורך השנים עולה כי בממוצע, שיעור ההישרדות של העסקים הקטנים בישראל הציג שיפור ביחס למצבם לפני כעשור. כך למשל, לפני כעשור, שיעור ההישרדות של עסק בשנתו הראשונה עמד על כ- 78%, בעוד שכיום 88% מהעסקים שורדים את השנה הראשונה לפעילותם.

אלא שבעוד אחוז גבוה מהעסקים שורד את השנה הראשונה, רבים מהם לא מצליחים להחזיק מעמד מעבר לכך. ניתוח הנתונים המשיך ובדק מה קורה לעסקים הקטנים לאורך מספר שנים: מסתבר כי בסוף השנה החמישית עומד שיעור ההישרדות על כ- 60% ולאחר שמונה שנות פעילות עומד שיעור הישרדות של העסקים הקטנים על כ- 49% בלבד, משמע אחד מכל שני עסקים קטנים ייסגר בתוך שמונה שנים.

לדברי ינאי הסיבה העיקרית לשיפור באחוזי ההישרדות נובעת מכך שגם העסקים הקטנים, בדומה לעסקים הגדולים, השכילו להבין כי יש לשפר את מאפייני פעילותם העסקית מבחינת שיטת הניהול, תמחור, תנאי תשלום, ניהול תזרים מזומנים, גידור וביצוע בדיקות עסקיות לפני מתן אשראי, לקיחת ערבויות ועוד.

העסקים הזעירים, ונראה שבעיקר החדשים שבהם שואפים להקטנת עלויות התפעול כגון עבודה מהבית במקום שכירת משרדים, שימוש בערוצי שיווק רשתיים ועוד.

מניתוח הנתונים עולה כי, בממוצע, עסקים צעירים יותר מדורגים ברמות סיכון גבוהות יותר. דירוג הסיכון הממוצע של עסקים בשנה הראשונה לפעילותם עומד על 7.44 שהוא מעל דירוג הסיכון בכלל המשק. בשנה השנייה חל שיפור של כ- 9% בו יורד דירוג הסיכון ל- 6.76 שהוא מתחת לדירוג הסיכון בכלל המשק שעומד על 6.93. בשנים שלאחר מכן ממשיך דירוג הסיכון ויורד.

נראה כי אחת הסיבות לכך היא שבעיקר העסקים החזקים והיציבים נשארו והשאר נפלו, ולכן אלו שממשיכים לשנים הבאות, הם עסקים המייצרים רווחים בעלי יציבות וחוסן פיננסי.

ניתוח הנתונים בחן גם את התפלגות העסקים בישראל לפי אזור גיאוגרפי וממנו עולה כי 53% מהעסקים בישראל נמצאים באזור תל אביב והמרכז. אזור הצפון הוא האזור השני במספר העסקים אחרי תל אביב והמרכז, שם נמצאים 26% מהעסקים בישראל. רק 10% מהעסקים נמצאים באזור הדרום, מספר כמעט זהה לאזור ירושלים והסביבה שם ממוקמים 11% מהעסקים.

הניתוח בדק גם את שיעור הישרדות העסקים בהתאם לאזור גיאוגרפי וממנו עולה כי רק 10% מהעסקים שלא שרדו ממוקמים בירושלים והסביבה ובאזור הדרום נמצאים 14% מהעסקים שלא שרדו. באזור תל אביב והמרכז נמצאים 39% מהעסקים שלא שרדו ובצפון 37%.