איגוד לשכות המסחר: בשנת 2020 יעלה מס הארנונה ב 2.58%, שהם כ 750 מיליון ₪ ויגיע לכ- 29.8 מיליארד ₪

איגוד לשכות המסחר

נשיא איגוד לשכות המסחר בביקורת חריפה על מבנה המעוות של מס הארנונה והתנהלות משרד הפנים:
לא לאשר הבקשות החריגות להעלאת מס הארנונה. על הרשויות להסתפק בהעלאה השנתית של 2.58%.
מס הארנונה הוא המס היחיד העולה מדי שנה, בגלל ההצמדה למדד המעוות של השכר במגזר הציבורי.
על משרד הפנים לפעול בשקיפות בכל הנוגע לבקשות ולאישורים של ההעלאות החריגות; לפרסם בזמן אמת מי הרשויות שהגישו בקשות, לאיזה מהן ניתן אישור ומה הנימוקים לכך

"אסור שהעלאות מסים בישראל יעשו במחשכים. לציבור יש זכות לדעת מדוע המס מועלה מעבר לנוסחה השוטפת."
מס הארנונה הוא אחד הגורמים המעלים את יוקר המחייה והורסים עסקים


בשנת 2020 יעלה מס הארנונה שישלם כלל הציבור ב- 2.58%, שהם כ- 750 מיליון ₪ (לא כולל אישורים חריגים), וסך מס הארנונה יגיע לכ- 29.8 מיליארד ₪; כך עולה מניתוח אגף כלכלה ומסים באיגוד לשכות המסחר, עם פרסום נתוני משרד הפנים.

מתחשיב שערך איגוד לשכות המסחר עולה כי מקור העלייה במס הארנונה בשיעור גבוה של 2.58% בשנת 2020 בעיקר כתוצאה מעלייה במדד השכר במגזר הציבורי שרשם גידול של 1.93% (50%) ובסכום של 561 מיליון ₪ , ואילו מדד המחירים לצרכן רשם גידול של 0.65% (50%) ובסכום של 189 מיליון ₪.
כידוע, על פי חוק, מדי שנה מתעדכן מס הארנונה אוטומטית לפי נוסחה המורכבת מממוצע של 50% משינוי במדד המחירים לצרכן ו-50% משינוי במדד השכר במגזר הציבורי.

כמו כן, מהניתוח עולה כי סה"כ הוגשו 94 בקשות לאישורים חריגים בארנונה - של העלאות, הפחתות ושינויי סיווג לעסקים ולמגורים לשנת 2020. שרי האוצר והפנים צריכים לקבל החלטה בגין הבקשות עד לתאריך 15.12.2019.

מהן, לא פחות מ-62 רשויות מקומיות הגישו בקשה להעלאה חריגה של מס הארנונה (חלק מהבקשות כוללות גם הפחתות), שווי ההעלאות עומד על כ- 199 מיליון ₪ , וביניהן ניתן למצוא את תל אביב, רחובות וראש העין. כמו כן, הוגשו 22 בקשות להפחתות , ששווין עומד על כ- 34 מיליון ₪.

בין הבקשות להעלאה חריגה בתעריפי הארנונה ניתן למצוא:
תל אביב - בקשה להעלאה גורפת, לעסקים ולתושבים, של כ- 63.7 מיליון ₪ , העלאה בשיעור של 1% . (ממידע שהגיע לידינו, חלק מהבקשה נדחתה על ידי משרד הפנים. הסכום המופיע כאן כולל את הדחייה)
לוד - בקשה להעלאה גורפת, לעסקים ולתושבים, של כ- 9.5 מיליון ₪ , העלאה בשיעור של 5% .
ראש העין - בקשה להעלאה של כ- 12.5 מיליון ₪ , שיעורים משתנים לסיווגים שונים, גם מגורים וגם עסקים וציבורי
רחובות - בקשה להעלאה של כ- 16 מיליון ₪ לסיווגי קרקע תפוסה בשיעורים שונים.

בין רשויות מקומיות שביקשו אישור חריג להפחתה:
בני ברק - בקשה להפחתה של כ- 7.3 מיליון ₪ למגורים ועסקים באחוזים שונים.
בית שאן - בקשה להפחתה גורפת, לעסקים ולתושבים, של כ- 1.3 מיליון ₪, הפחתה בשיעור של 2.58%.
הוד השרון - בקשה להפחתה גורפת, לעסקים ולתושבים, של כ- 7 מיליון ₪, הפחתה בשיעור של 2.58%.
גני תקווה - בקשה להפחתה של כ- 1.7 מיליון ₪ למגורים, בשיעורים שונים

לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר "התייקרויות המוצרים והעלאת יוקר המחייה אינם פרי עשייתו של המגזר העסקי הפרטי בישראל, אלא מקורם במונופולים המוחלטים בבעלות המדינה. בעוד שאנו נאבקים במחירה של משחת השיניים, כל עלויות התשתית בישראל כמו חשמל, מים, נמלים ומס הארנונה ממשיכים לעלות ולהניע את גל ההתייקרויות במשק".

לין דורש משר הפנים אריה דרעי, כי ידחו את כל הבקשות להעלאות חריגות, שמתווספות לשיעור העלייה השנתי: "על שר הפנים להיות שומר הסף של הציבור הרחב והמגזר העסקי מפני עושק מס הארנונה של הרשויות המקומיות. מס הארנונה הוא גורם קריטי ומהותי המשפיע ישירות על יוקר הדיור ויוקר המחייה, והוא גורם מרכזי בסגירת העסקים בישראל. כל העלאה בארנונה, המתבצעת הן על פי הנוסחה האוטומטית והן על פי האישורים החריגים, מהווה נדבך שעל בסיסו מחשבים את ההעלאה הבאה. כתוצאה מכך, נוצר מס שעולה בהתמדה ובשיעורים גבוהים מדי שנה."

על כן, לין אף פנה לאחרונה אל שר הפנים חה"כ אריה דרעי, כדי שיתערב אישית על מנת לשנות את נורמות העבודה של משרדו בכל הקשור לפרסום הבקשות והאישורים להעלאות חריגות במס הארנונה. הציבור זכאי לדעת מי הן הרשויות המקומיות המבקשות העלאות חריגות ומה שיעור ההעלאה ותמצית הנימוקים לבקשה בזמן אמת. ואם משרד הפנים מחליט לאשר העלאה חריגה, מן הנכון לפרסם זאת, וגם בתמצית, מה היו נימוקי המשרד. "אסור להעלות מסים במחשכים. לציבור יש זכות לדעת שהמס מועלה והנימוקים בגינם הוא מועלה."