ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור פתחה את את כנס וועדת הבנקאות של לשכת עורכי הדין

משרד המשפטים

ד"ר ווגמן סיכמה שנה להצטרפותה של ישראל לארגון FATF העולמי - אחד האירועים הכלכליים המשמעותיים ביותר של שנת 2019 והישג לאומי אסטרטגי.

ד"ר ווגמן ציינה כי הגם שתחום ניהול הסיכונים בסקטור הפיננסי בישראל השתפר בשנים האחרונות, עדיין נדרש לוודא כי מכלול הגופים הפיננסיים מנהלים את הסיכון ולא מאיינים אותו באופן שמביא להדרה פיננסית כלפי סקטורים מסוימים, כגון תעשיית הפינטק. ד"ר ווגמן הדגישה כי "בהתאם למגמה העולמית שמקדם ארגון הFATF, יש לתת דגש לניהול סיכונים ולא איונם. יישום משטר איסור הלבנת הון צריך להתבצע באופן מבוסס סיכון, ולא באופן קטגורי. יש להמשיך ולטייב יישום הגישה בישראל, לטובת הכלכלה"."

בנוסף, עדכנה ד"ר ווגמן כי השבוע ארגון ה-FATF פרסם טיוטת מדריך להתייעצות עם הסקטור הפרטי בנושא של שימוש בטכנולוגיות לזיהוי דיגיטלי לצורך ביצוע הליכי זיהוי והכרת לקוח בהתאם להמלצות הארגון. המשלחת הישראלית לארגון היתה שותפה לניסוחו, והוא נועד לענות על העמימות הרבה בתחום. היא ציינה כי "עולם התשלומים והשירותים הפיננסיים נמצא בעיצומו של מעבר לפורמט דיגיטלי ומקוון, דבר המשפר את השירות ללקוחות הקיימים ונושא גם בשורה של הרחבת ההכלה הפיננסית והזדמנויות לשיפור ביכולת להיאבק בפשיעה הפיננסית בעידן הדיגיטלי. פרסום הטיוטה השבוע להתייעצות עם הסקטור הפרטי מהווה הזדמנות נדירה לגורמים ישראלים, הן גופים מפוקחים והן חברות FINTECH ו- REGTECH ישראליות המפתחות פתרונות לזיהוי דיגיטלי, להביא את ניסיונם ומומחיותם ולהשפיע על הפרקטיקה והכללים הבינלאומיים בתחום הזיהוי הדיגיטלי."

ד"ר ווגמן סקרה את התחומים "החמים" הנמצאים בטיפול ארגון ה-FATF, לרבות נכסים וירטואליים, וציינה ביחס לתחום זה כי "ההזדמנויות והסיכונים הנובעים מהשימוש בנכסים וירטואליים לא נעלמים מעיניהם של ארגוני הטרור וארגוני הפשיעה ובתקופה האחרונה אנו מזהים שימוש הולך וגובר בפלטפורמות הנכסים הוירטואליים לפעילות מימון טרור והלבנת כספי פשיעה. לשם התמודדות אפקטיבית עם הסיכון וטיוב יכולת ניהול הסיכונים הפיננסים בתחום, מדינת ישראל חייבת למהר ולהסדיר את התחום בהתאם לדרישות הבינלאומיות ועל מנת לאפשר את השימוש בחדשנות הפיננסית בכלכלה הישראלית וניהול סיכונים פיננסי. עם הקמת הממשלה החדשה יש להשלים בהקדם את התקנת צו איסור הלבנת הון אשר מצוי על שולחנה של ועדת חוקה, חוק ומשפט."
מצורפים דבריה המלאים של ד"ר ווגמן.

נאום פתיחה ד"ר שלומית ווגמן – כנס וועדת בנקאות (לשכת עורכי הדין) 7.11.19
בקרוב נחגוג שנה לאחד האירועים הכלכליים המשמעותיים ביותר של השנה החולפת - הצטרפותה של מדינת ישראל כחברה מן המניין לארגון ה-FATF. אסקור בקצרה את המשמעות הכלכלית הגדולה של ההצטרפות לארגון היוקרתי והשלכות שונות אליהן נחשפנו, אסקור מספר מגמות עולמיות ותחומים "חמים" שהעולם עוסק בהם בימים אלה, לרבות הזדמנות לסקטור הפרטי להשפיע על עיצוב המדיניות העולמית בנושא זיהוי דיגיטלי, ואסקור שתי יוזמות חקיקה עדכניות של הרשות שרלוונטיות לפעילות הסקטור הבנקאי.

הצטרפותה של מדינת ישראל לארגון ה-FATF – האירוע הכלכלי המשמעותי של 2019 וההשלכות על הסקטור הבנקאי

ארגון ה-FATF – ארגון בינלאומי שקובע את הכללים לכל מדינות העולם,כ-200 מדינות וטריטוריות, הארגון האקסלוסיבי מורכב מ-38 מדינות וקובע את הכללים לכל מדינות העולם. מדינה שאינה עומדת בכללים – נכנסת לרשימה שחורה והסקטור הפיננסי של אותה מדינה לא יכול לתפקד.

קבלת ישראל לארגון – הישג לאומי אסטרטגי בכל קנה מידה. לראשונה בהיסטוריה – 16 שנים בלבד לאחר שהיינו ברשימה השחורה של הארגון – ישראל היא חלק ממועדון יוקרתי מצומצם שקובע את הכללים לכל מדינות העולם. אנחנו כבר שם ונכנסנו לעומק. הסקטור הפיננסי בישראל קיבל תעודת בגרות בנוגע ליושרה של המערכת הפיננסי בישראל, הדבר יפגוש אתכם, הבנקים, במספר רב של מקרים כגון יחסים קורספונדטניים, הליכי DD ועוד. כבר שמעתי מכמה אנשים שיש התעניינות ורואים את האפקט בשטח – זה מעלה אותנו, אתכם ואת הכלכלה בכמה רמות. מחזק את הכלכלה, מושך השקעות לגיטימיות, כסף לבן מחפש כסף לבן ואנחנו עברנו לאיזור הלבן, ויש לנו שיפור במעמד הבינלאומי.

השותפים לתהליך היו רבים ומשמעותיים: הרשות לאיסור הלבנת הון הובילה את ההליך במשך למעלה משנתיים, הליך ביקורת הוא הליך מורכב. ביצענו מגוון מאוד גדול של תיקוני חקיקה, ראינו בדוח הכנסת שתחום איסור הלבנת הון היה בין התחומים המשמעותיים ביותר שטופלו. שרת המשפטים ומנכ"לית משרד המשפטים דאז הובילו את התהליך ברמה האסטרטגית, היועץ המשפטי לממשלה הוביל מול גופי האכיפה, גופי האכיפה והביטחון, רגולטורים ורגולטוריות פיננסיים, למעלה מ-25 גופים ממשלתיים שממש שינו את תוכניות העבודה שלהם והתמקדו בנושא.

חשוב לא פחות – מעורבות הסקטור הפיננסי שנבחן לפי הבנתו את הסיכונים ופעילותו על פיהם, חלק נרחב נמצא עימנו כאן בחדר: חברי הלשכות המקצועיות של עו"ד ורו"ח, נציגי בנקים, חברי בורסה, מנהלי תיקים, חברות ביטוח, נותני שירותי מטבע, זירות סוחר, בנק הדואר, קציני ציות מכל המוסדות, יהלומנים, עמותות, סוחרים בזהב ועוד – כדי לראות שכל הסקטור הפיננסי מבין מה מצופה ממנו פועל באופן אפקטיבי.
התהליך זכה להצלחה חסרת תקדים – במהלך הדרך עשתה המדינה שיעורי בית ובוצעו שינויים במשטר מקיר לקיר כדי לשפר את האפקטיביות. בוצעו שיפורים משמעותיים, תיקוני חקיקה רבים, העמקת פעילות ושיתוף פעולה מבוסס סיכון של גופי האכיפה.

הישגי הביקורת הם מצויינים. דוח הביקורת הוא אחד משלושת הדוחות הטובים בעולם מבחינת רמת האפקטיביות של המשטר. ישראל היא המדינה הראשונה ויחידה שהצליחה להתקבל לארגון ב"סיבוב הראשון". חשוב יותר: אם לא היינו מתקבלים היינו צריכים לדווח על שיפורים מדי כמה חודשים, לאסוף נתונים מהסקטור הפרטי והרבה מאוד עבודה שנחסכה. הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בישראל קיבלה את הציון הגבוה ביותר האפשרי – אחת משתי רשויות בלבד בעולם!

יחד עם זאת, לא הכל ורוד, ויש לנו עוד עבודה רבה. בעוד פעילות גופי האכיפה וגופי הבטחון זכתה לשבחים רבים, בתחום הרגולציה הפיננסית, אנו נמצאים במקום נמוך, הן מבחינת הרגולציה והן מבחינת האפקטיביות. רמת הרגולציה בישראל היא ברף התחתון של ההסדרה העולמית, וזאת גם לאחר התקנת ותיקון מספר צווי איסור הלבנת הון ממש ערב הביקורת, ההסדרה על סקטורים הנדרשים במשטר עדיין נמוכה, והחקיקה הפיננסית כולה עדיין מצריכה שיפור ויש לנו עוד דרך ארוכה להתקדם ועוד דברים רבים לבצע.

מגמות עולמיות ותחומים בסיכון

מגמה עולמית כללית – חיזוק הגישה מבוססת סיכון
המגמה העולמית שמוביל ארגון הFATF היא עידוד ביצוע ניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור וצמצום ההדרה הפיננסית (ניהול סיכון ולא איון סיכון).
המגמה שמוביל הארגון הינה גישה מבוססת סיכון וצמצום ההדרה הפיננסית הגלובלית, אשר מחייבת בשלב הראשון ניתוח והבנת סיכוני הלבנת ההון ומימון הטרור הנובעים מהפעילות ובשלב השני נקיטת אמצעים להפחתת הסיכונים שזוהו.

ארגון ה-FATF פרסם מדריכים במספר תחומים: ניירות ערך וביטוחי חיים, עורכי דין, רו"ח ונותני שירותי הקמת נאמנויות וחברות ונכסים וירטואליים - הכל כדי להעניק לסקטורים השונים כלים לניהול הסיכון. הכוונה העולמית היא לעודד חדשנות והכלה פיננסית, תוך טיפול בסיכונים באופן יעיל.

על מנת להנגיש תחומים אלו בישראל, הרשות מנגישה חומרים אלו לסקטורים הפיננסים בישראל.
ניהול הסיכונים בסקטור הבנקאי בישראל התפתח משמעותית ב-17 השנים האחרונות. עם זאת, אנחנו חושבים שהגופי הפיננסיים בישראל צריכים לדייק יותר את ניהול הסיכונים, כדי לוודא שמבוצע ניהול סיכון ולא איון סיכון שמוביל להדרה פיננסית. הדרה כזו יכולה להיות מול סקטורים מסוימים, כמו תעשיית הפינטק– או כלפי מגזרים באוכלוסייה.

נזכיר כי משטר איסור הלבנת הון צריך להיות מבוסס על גישה מבוססת סיכון, והוא לא נועד לעצור כלכלה או למנוע עסקאות. יש צורך בהמשך טיוב הנושא בישראל.

קידום חדשנות פיננסית
על מנת לעודד חדשנות פיננסית ולאור המציאות הטכנולוגית, הארגון פועל לצמצום ה-DE-RISKING לאפשר שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לזיהוי וניטור של פעילות חריגה.

בחודש מרץ 2019 התארח לראשונה כנס של ארגון ה-FATF בישראל כאשר יום שלם הוקדש לדיון בנושא של חדשנות טכנולוגית וכלים חדשניים לבצע פעילות ניטור. עם התקדמות הטכנולוגיה, גם פעילות הניטור וזיהוי פעילות חשודה תלך בעתיד למקומות מתקדמים הרבה יותר. יש שחקנים פיננסיים גלובליים שנמצאים כבר בתחומי ה-AI, ML, חלק מהמוסדות בישראל כבר נמצאים שם ולשם כל המשק הולך, לרבות הרשות. הכלים בעתיד והמידע שייאסף יהיו שונים, ראינו דוגמאות בכנס הבינלאומי שאירחנו. חשוב לזכור אבל שזה לא מאיין את הצורך של פקיד להרים דגל ולהציף סיכון.

העלאת הילוך של ה FATF במאבק במימון טרור
מבדיקה שביצע הFATF עולה ש 2/3 מהמדינות שעברו ביקורת לא מיישמות באופן אפקטיבי משטר מימון טרור כמו שצריך – ישראל מעורבת מאוד בהגברת עשייה בתחום הזה בפעילות של ישראל בארגון, שכן השלכות אי הציות במדינות אחרות משפיע עלינו. מימון הטרור מרוחק מאיזורים שמושפעים מטרור, למשל אוף שורים לעומת ישראל.

נכסים וירטואליים – תחום בסיכון המחייב הסדרה
תחום הנכסים הוירטואלים (קריפטו) הוא תחום בעל חדשנות פיננסית מחד, ובעלת סיכונים מובנים לניצול להלבנת הון ומימון טרור מאידך: אנונימיות, מאפייני מזומן, חוצה גבולות, ללא גורם מרכזי מפקח ומנטר ועוד.
נכסים וירטואליים הם חגיגה לחדשנות הפיננסית אשר טומנת בחובה הזדמנויות רבות למשק. למשל הפחתת עלויות המרה והעברת ערך בעסקאות בינלאומיות, לשפר את ההכלה הפיננסית – מתן יכולת לגורמים שאין להם חשבון בנק, במקומות מרוחקים, לבצע העברות כספיות, בכל העולם, תוך שמירה על פרטיות הצדדים לעסקה. וזה עוד לפני שנכנסים לעולם המורחב של חוזים חכמים ומכשירים פיננסיים שלא היו קיימים בעבר.
כבר כיום שווי השוק של המטבעות הללו הינו מיליארדי דולרים, וצפוי כי הם ימשיכו לצמוח ולקחת חלק דומיננטי יותר ויותר בכלכלה העולמית.

לצד היתרונות המשמעותיים וההזדמנויות לכלכלה, הנכסים הווירטואליים גם טומנים בחובם סיכונים רבים. אנונימיות, מאפייני מזומן, סיכונים חוצי גבולות, היעדר גורם מרכזי מנטר ומפתח ועוד.

ההזדמנויות והסיכונים הנובעים מהשימוש בנכסים וירטואליים לא נעלמים מעיניהם של ארגוני הטרור וארגוני הפשיעה. אנו ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בישראל, כמו גם סוכנויות המודיעין ורשויות האכיפה בכל רחבי העולם, מזהים בתקופה האחרונה שימוש גובר והולך בפלטפורמות הנכסים הוירטואליים לפעילות מימון טרור והלבנת כספי פשיעה. יחד עם זאת, אנו סבורים כי יש לנהל את הסיכונים ולא לאיין אותם.
ארגון ה-FATF יוזם הסדרה גלובלית מהירה ואחראית לתחום ותיקן את הסטדנרט הבינ"ל באוקטובר 2018 (המלצה 15). הצורך הינו להתמודדות עם סיכוני הלבנת הון ומימון טרור (רואים מספר דוגמאות למימון טרור לאחרונה). הגישה בה נוקט הארגון היא גישה מבוססת סיכון ולא התעלמות או איון הסיכון.

משטר איסור הלבנת הון לא נועד לעכב פעילות פיננסית ויודע להתאים עצמו לחדשנות, צמיחה והתקדמות, אבל תמיד מתוך יישום גישה מבוססת סיכון אשר אבני היסוד בה הם ביצוע הערכת סיכונים ראויה וקביעת אמצעים להפחתת הסיכון במקומות בהם זוהה סיכון גבוה.

הרשות לאיסור הלבנת הון משתתפת בכמה מיזמים עולמיים ומקומיים להתמודדות עם נושא חשוב זה הן באמצעות גיבוש והסדרת הרגולציה העולמית כאשר במסגרת חברותה הטרייה של ישראל בארגון ה FATF, אנו מעורבים משמעותית בניסוח הסטנדרט הבינלאומי המחייב גלובלי באמצעות חברות בקבוצות עבודה שמנסחות את הסטנדט וזו דוגמה מעולה לאופן שבו יש לישראל השפעה בינלאומית והן באמצעות גיבוש והסדרת הרגולציה המקומית, במסגרת צו איסור הלבנת הון לנותני שירות פיננסים, שנמצא על שולחן ועדת חוקה, חוק ומשפט, ויש להתקינו בהקדם.

ישראל חייבת למהר ולהסדיר התחום בהתאם לדרישות הבינ"ל ועל מנת לאפשר השימוש בחדשנות הפיננסית בכלכלה הישראלית וניהול סיכונים מיטבי, וזאת באמצעות השלמה מהירה של התקנת צו איסור הלבנת הון אשר מצוי על שולחנה של ועדת חוקה, חוק ומשפט, מיד עם הקמת הממשלה החדשה.
הרשות תפרסם בקרוב נייר דגלים אדומים בנושא.

זיהוי דיגיטלי – פניה לסקטור הפרטי
כמות התשלומים הדיגיטליים גדלה כל שנה ב-12.7 אחוזים, וצפויים להגיע ל-726 מיליארד עסקאות בשנה עד 2020. עד ל-2022, כ-60 אחוז מהתל"ג העולמי צפוי להיות מקוון. הגידול בשירותים פיננסים דיגיטליים מצריך הבנה יותר טובה בדרך איך אנשים מזוהים ומאומתים בעולם השירותים הפיננסים הדיגיטליים.

לשם כך, ארגון ה-FATF פרסם השבוע טיוטת מדריך להתייעצות הציבור בנוגע לזיהוי דיגיטלי. על פי הסטנדרטים של ה-FATF נגד הלבנת הון ומימון טרור, מוסדות פיננסיים חייבים לבצע בדיקות נאותות כדי לאמת את זהות הלקוח. המדריך נועד לשלב בין מנגנוני זיהוי דיגיטלי לבין דרישות ה-FATF לבדיקת נאותות.
עיקר החידוש של המדריך הוא באימוץ הגישה המבוססת סיכונים לאימות זיהוי הלקוח. לרוב, רשויות האכיפה הפועלות נגד הלבנת הון ומימון טרור מחשבות פעילות עסקית בה הלקוח לא הזדהה פנים-אל-פנים כעסקה בסיכון גבוה. לפי הגישה המבוססת סיכונים, עסקה בה הלקוח לא הזדהה פנים-אל-פנים יכולה להיחשב כסיכון רגיל או אפילו נמוך בהינתן האמינות של המנגנון לזיהוי דיגיטלי.

ככל שהמנגנון אמין יותר, אפשר לסמוך על האימות והזיהוי שלו, בהתחשב המאפיינים של הלקוח. מוסדות פיננסים יכולות לפתח מנגנוני זיהוי דיגיטלי הדורשים רמות שונות של הוכחות לזיהוי הלקוח לסוגים שונים של עסקאות. אם כך, יש בגישה המבוססת סיכונים כדי לייעל את השירות ללקוחות. ככל שמוסדות פיננסים ישתמשו במנגנוני זיהוי אמינים יותר, יהיה אפשר לאשר עסקאות שונות בקלות יותר. עסקאות כמו פתיחת חשבון והעברות סכומים נמוכים תידרש רמת הזדהות בסיסיות יותר. אימוץ הגישה מבוססת סיכון יש בה כדי להקל על ביצוע עסקאות ופיתוח עולם השירותים הדיגיטליים.

ככל שהעולם הפיננסי עובר לפעולות דיגיטליות, יש לוודא כי הטכנולוגיות החדשות עומדות בסטנדרטים הבינלאומיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור. יש באימוץ הגישה מבוססת סיכונים בשורה למגזר הפיננסי. מערכות זיהוי דיגיטלי אמינים וחזקים יכולות לייעל את השירותים שמוסדות פיננסים מספקים לציבור, ובד בבד להבטיח כי שירותים דיגיטליים לא ינוצלו לרעה על ידי מלביני הון ומממני טרור.

מאז הצטרפותה לארגון ה-FATF בתחלת השנה מדינת ישראל מעורבת באופן משמעותי בעיצוב הכללים הבינלאומיים למאבק בהלבנת הון ומימון טרור מחד וקידום והסרת חסמים מאידך. עולם התשלומים והשירותים הפיננסיים בעיצומו של מעבר, הלכה למעשה, לפורמט דיגיטלי ומקוון; הדבר לא רק משפר את השירות ללקוחות הקיימים, אלא נושא גם בשורה של הרחבת ההכלה הפיננסית ואולי אף שיפור ביכולת להיאבק בפשיעה הפיננסית בעידן הדיגיטלי. ארגון ה-FATF אמון על ההסדרה הגלובאלית של הכללים למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור וכעת נוצרת הזדמנות בלתי-חוזרת לגורמים ישראלים, הן גופים מפוקחים והן חברות Fintech/Regtech המפתחות פתרונות לזיהוי דיגיטלי, להביא את ניסיונם ומומחיותם ולהשפיע על הפרקטיקה והכללים הבינלאומיים בתחום הזיהוי הדיגיטלי."

יוזמות חקיקה של הרשות

עם כינון ממשלה וחזרה לפעילות של ועדת חוקה, ממתינים על שולחן הוועדה שתי יוזמות חקיקה חשובות ביותר, שלשתיהן תהיה השפעה משמעותית על פעילות הסקטור הפרטי והסקטור הבנקאי.
היוזמה הראשונה – קידום רפורמה משמעותית בחוק איסור הלבנת הון שמשמעותה איחוד צווי איסור הלבנת הון תחת "צו אחיד" החל על הסקטור פיננסי כולו. המטרה - צמצום ארביטראז' רגולטורי, החלת חובות איסור הלבנת הון לפי גישה מבוססת סיכון, החלת אותן החובות בצורה דומה ושוויונית על כל הסקטורים, בהתאם לתחומי סיכון ובעיקר – יצירת וודאות ואחידות בקרב כלל הסקטורים.

היוזמה השניה – מתן סמכויות עיכוב לרשות לאיסור הלבנת הון באמצעות יישום אמנת וורשה. משמעות הדבר היא הענקת סמכות מנהלית לעיכוב כספים לרשות במקרה של חשד לתקופה מוגבלת. לפי יוזמה זו, הרשות תהווה קו הגנה ראשון ביחס לדיווחים על עסקאות חשובות כדי לגשר בין הגופים המדווחים לבין רשויות החוק – GO-NO GO, המטרה היא לתכלל את המידע המתקבל רשות בהיותה הרשות למודיעין פיננסי, סיוע בניהול סיכונים לסקטור הפיננסי. זוהי פרקטיקה עולמית מקובלת – הרשות נעזרת במדינות שמקפיאות עבורנו כספים ערב ה"פרוץ" בחקירה, ויסייע גם לסקטור הפיננסי.

סיכום
תרומתו של הסקטור הפיננסי בכלל וסקטור הבנקים בפרט למשטר איסור הלבנת הון ומימון טרור במדינת ישראל היא מכרעת. הסקטור תרם משמעותית לסקר הסיכונים הלאומי שהיה גורם מפתח בעמידה המוצלחת בביקורת ה-FATF והצטרפותה של מדינת ישראל לארגון וזו הזדמנות מעולה להודות לכל אחד ואחד מעובדי הסקטור, החל מגורמי ההנהלה שנותנים את המשקל הראוי לחשיבותו של משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור אפקטיבי, המשך בקציני הציות ומערכי הציות שעובדים לילות כימים בעבודה קשה וכלה בעובדי השטח שמתמודדים עם התופעות הללו יום יום ונדרשים לנטר אותן, לדווח עליהן ולהתמודד עם הלקוחות.

כפי שהזכרתי מקודם, משטר איסור הלבנת הון בישראל הוא מהאפקטיביים ביותר בעולם. בשנה החולפת נרשם גידול משמעותישל למעלה מ-115% לרשלאה בבקשות מידע מרשויות האכיפה וביטחון וגידול של כמעט 150% בהפרפארזות המודיעניות שהעבירה הרשות לגופי האכיפה והביטחון (גידול של 148%), כאשר הדבר נמצא בקורלציה מלאה לתפיסות הרכוש לפי נתוני הפרקליטות, כמעט 2 מיליארד שח ב-2018. 87% מהמידע שמעבירה רשות תורם באופן קונקרטי לחקירות משטר 50% מהכתבות המודיעניות של הרשות שהופצו לשב"כ שימשו אותו בחקירות של עבירות מימון טרור – מהנתונים הגבוהים בעולם.

האפקטיביות המעולה והנתונים המרשימים הללו לא היו מתאפשרים ללא התרומה שלכם. לסקטור הפיננסי בכלל ולבנקים בפרט יש תרומה משמעותית ביותר לפעילות גופי האכיפה והביטחון מאחר שהמודיעין הפיננסי שמפיקה הרשות כתוצאה מהדיווחים המועברים עליה הרשות תורם משמעותית לחקירות מרכזיות של משטרת ישראל. בשנה החולפת חל גידול ניכר בהיקפי הפעילות המודיעינית של הרשות, הן ביחס לבקשות גופי האכיפה והן ביחס לבקשות של רשויות מקבילות בחו"ל והכל במידה רבה בזכות הדיווחים של הבנקים. יישר כוח!