ביהמ"ש העליון קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע כי בעלי דין אשר פונים לביהמ"ש לא יכולים להיות "אלמוניים"

במסגרת הערעור, טען עו"ד שקלאר כי יש לבטל את הצווים וביקש כי זהותם של מפעילי האתרים תישאר חסויה
ביהמ"ש העליון (כב' השופטת ברק-ארז) קיבל את עמדת פרקליטות המדינה ודחה על הסף ערעור שהגיש עו"ד יעקב שקלאר על החלטת ביהמ"ש המחוזי בת"א להגביל את הגישה לאתרי האינטרנט www.oligarchescorts.com ו- sex777.net אשר מפרסמים שירותי זנות. במסגרת הערעור, טען עו"ד שקלאר כי יש לבטל את הצווים וביקש כי זהותם של מפעילי האתרים תישאר חסויה.

כזכור, מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה לביהמ"ש המחוזי בת"א בקשות לחסימת אתרי האינטרנט הללו וביהמ"ש המחוזי נעתר לבקשות אלו. לאחר שהתברר למדינה כי אתרי האינטרנט שהגישה אליהם הוגבלה ממשיכים לפעול מכתובת אחרת, היא פנתה לביהמ"ש המחוזי בבקשה למתן צו מתוקן לפי חוק חסימת אתרים. ב- 24.7.18 התקיים דיון בבקשה, אליו התייצב עו"ד יעקב שקלאר וטען כי הוא עושה כן בשם מפעילי אתרי האינטרנט. עו"ד שקלאר טען כי יש לבטל את הצווים שניתנו, שכן למפעילי האתרים לא ניתן יומם בבית המשפט. בצד זאת, ביקש עו"ד שקלאר כי זהותם של מפעילי האתרים, לקוחותיו, תישאר חסויה בטענה כי הם אינם רוצים להפליל את עצמם או להיות חשופים להליכי מעצר וחקירה. המדינה התנגדה לטענותיו ובהחלטה שנתן ביהמ"ש המחוזי בתום הדיון נדחו טענותיו של עו"ד שקלאר. ביהמ"ש המחוזי קבע כי אין להתיר לבעל דין לפנות ולבקש סעד מביהמ"ש מבלי לחשוף את זהותו. ביהמ"ש המחוזי הוסיף וציין כי ההוראות הרלוונטיות בפקודת הראיות עוסקות בזכותו של אדם להימנע מאמירת דברים שיש בהם משום הפללה עצמית, ולא בעצם החשיפה של זהותו. על ההחלטה האמורה של ביהמ"ש המחוזי הוגש ערעור, גם כן באמצעות עו"ד שקלאר, ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע.

ב- 8.8.18 התקיים דיון בביהמ"ש המחוזי ובו הציע עו"ד שקלאר לחשוף בפני ביהמ"ש "ולעיניו בלבד" את פרטיהם של מפעילי האתרים, בכפוף להתחייבות של ביהמ"ש כי זהותם תישאר עלומה וכי תוענק להם חסינות. ביהמ"ש המחוזי קבע כי "התוצאה המעשית של קבלת המתווה המוצע על ידי עו"ד שקלאר הינה הפיכת בית המשפט לשותף לדבר עבירה ולזאת אינני מוכן לתת יד". להשלמת התמונה יצוין כי עוד קודם לכך ביקש עו"ד שקלאר להצטרף להליך במעמד של "ידיד בית המשפט", גם כן על מנת שיתאפשר לו לטעון לגוף הדברים מבלי לחשוף את זהות מפעילי האתרים, אולם ביהמ"ש המחוזי דחה אף בקשה זו. בהמשך לכך, נעתר ביהמ"ש המחוזי לבקשת המדינה למתן צו מתוקן, בקבעו כי האתרים שלגביהם התבקש הצו המתוקן הם במהות אותם אתרים שלגביהם הוצא הצו הקודם, בשינויים מינוריים, וכי אין כל ספק כי אתרים אלה מפרסמים "שירותי זנות לכל דבר ועניין". על כך הגיש עו"ד שקלאר בקשה לתיקון הודעת הערעור ובקשה מעודכנת לעיכוב ביצוע. ב- 16.8.18 ביהמ"ש העליון דחה את בקשתו לעיכוב ביצוע ובהמשך, נכנס הצו המתוקן, המורה על חסימת האתרים, לתוקף.

המדינה בטיעוניה סמכה את ידיה על החלטותיו של ביהמ"ש המחוזי. לטענתה, הכלל לפיו בעל דין יכול להתייצב ולטעון בביהמ"ש רק כאשר הוא מזדהה בשמו ובפרטיו האישיים הוא נקודת מוצא יסודית ובסיסית לניהול הליכים משפטיים. לחיזוק טענתה, הפנתה המדינה לחיקוקים שונים המסדירים ניהול הליכים, אשר כולם מחייבים, כך נטען, את ציון פרטיו של בעל הדין. המדינה טוענת כי מאחר שהמערערים לא הצביעו על כל הוראה בדין המאפשרת להם לחסות את זהותם ופרטיהם, אין מקום להכיר בבקשתם לעשות כן. יתר על כן, המדינה טוענת כי בנסיבות המקרה דנן חוסר ניקיון כפיהם של המערערים מחייב אף הוא את דחיית הערעור על הסף. המדינה חוזרת ומדגישה כי לאחר שכבר ניתנו צווים נגד אתרי האינטרנט הם חזרו לפעול תוך שימוש בשמות מתחם אחרים, כך שמפעיליהם ביצעו לכאורה עבירה של הפרת הוראה חוקית. לטענת המדינה, אין מקום לתת סעד לבעל דין המפר את החוק שבקשר אליו הוא מבקש את הסעד.

ביהמ"ש העליון קבע כי ".. בית משפט זה התבקש להכיר בחריג נוסף לעקרון פומביות הדיון – בניגוד להסדרים הקבועים בחיקוקים השונים, שבהם יש לראות לעניין זה משום "הסדר שלילי", כהסדרים ממצים. לא זו אף זו, ערעור זה ביקש להכיר בחריג פורץ דרך – שנועד לחסות את פרטיו של מי שפונה אל בית המשפט לא רק מן "המעגל החיצוני" של הציבור הרחב, אלא גם מן "המעגל הפנימי" של הצדדים להליך עצמו. לכך אין בסיס בדין. כפי שהראיתי, הנושא אף מעורר קושי של ממש מהיבטו של המשפט הרצוי." (פסקה 48 בעמוד 18)

במחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה מציינים כי זהו פסק הדין המקיף הראשון שניתן בנוגע לחוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עברות, שנכנס לתוקף בספטמבר 2017. בית המשפט העליון מכיר בחשיבותו של החוק למאבק בפשיעה במרחב המקוון, ומכיר בכך שהוא מגלם אסטרטגיה של התמודדות ישירה עם העבירה, ולא עם מבצעהּ; עם הפרסום ולא עם המפרסם. כן מציינים כי הפעילות מכוח החוק, להגבלת אתרי אינטרנט המפרסמים שירותי זנות, תכנים פדופיליים והימורים אסורים – עתידה להימשך ובמהלך החודשים הקרובים יוגשו בקשות נוספות להסרת אתרים מעין אלה או הגבלת גישה אליהם.

בדיון בבית המשפט העליון הופיעו עוה"ד שירי רום ואיתי גוהר ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה ואפרת גולדשטיין מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.