ישראל התדרדרה 4 מקומות למטה למקום ה- 20 במדד התחרות הבינלאומי לשנת 2018

התאחדות התעשיינים

מצבה הכלכלי והבירוקרטי של מדינת ישראל לא מעודד כלל: מדד התחרותיות הבינלאומי לשנת 2018 של הפורום הכלכלי העולמי (WEF) לשנת 2018, חושף כי ישראל התדרדרה למקום ה- 20 במדד התחרות הבינלאומי, מהמקום ה- 16 בשנה החולפת. מדובר במדד תחרותיות חדש -GCI 4.0, שמשקלל בתוכו משקולות ופרמטרים נוספים שלא נלקחו בחשבון במדדי העבר. את חמשת המקומות הראשונים במדד התחרותיות החדש קטפו ארה"ב, סינגפור, גרמניה, שוויץ ויפן בהתאמה. במקום האחרון והפחות מכובד (140) במדד התחרותיות, נמצאת הרפובליקה האפריקאית צ'אד.

מהדו"ח עולה כי ישנם מספר גורמים שמסכנים את הצמיחה במשק הישראלית, ומעידים על כך הציונים הנמוכים שקיבלה ישראל במדדי הביורוקרטיה הממשלתית (59), הזמן שלוקח לפתוח עסק בישראל (74) והעלויות הנלוות לפתיחת עסק בישראל (50), יכולת נמוכה לקבלת אשראי (45). זאת מתוך 140 המדינות שנכללו במדד, דבר המעיד על מקום רב לשיפור בנטל הרגולציה והבירוקרטיה.

כמן כן ישראל מדורגת במקומות נמוכים מאוד במספר פרמטרים חשובים, כגון מורכבות של תעריפים ותשלומים (81), קלות של העסקת עובדים זרים (125) ושקיפות תקציבית של הממשלה (90). כמו כן ישנה ירידה מדאיגה בתשתיות ובדירוג של השירותים הימים והאוויריים (42) והאיכות של ההכשרה המקצועית (37).

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: "ההתדרדרות של ישראל במדד התחרותיות העולמי צריכה להדליק נורה אדומה ומהבהבת בקרב כלל בכירי הממשלה. שכן בניגוד למה שמנסים לשדר לנו, העתיד הכלכלי שלנו לא מבשר טובות. לכן ראוי שהמנהיגות הכלכלית תתייחס ברצינות לאותם מדדים ותנקוט בצעדים ממשיים לשינוי. בראש ובראשונה על הממשלה לפעול להפחתת הרגולציה שחונקת את העסקים בישראל. זה לא סוד שכולם מטיפים לכך ואני מאמין כי גם כולם מעוניינים בכך, אך הדרך היחידה להשיג תוצאות בתחום זה, הוא גילוי מנהיגות, קבלת החלטות ונקיטת צעדים מעשיים, שיהיו מלווים בקיצוץ סמכויות לגורמים מסוימים, איחוד סמכויות במקום אחד, קביעת לוחות זמנים קצרים וממשיים לביצוע פעולות וקבלת היתרים הנדרשים על ידי המדינה".

ברוש ממשיך ואומר כי "לסיכומו של דבר, רק פעילות נחושה ונחרצת, שתרכז סמכויות במקום אחד ותאפשר למשקיעים לסיים את כל ההליכים הבירוקרטיים הנדרשים בזמן קצר וידוע מראש, יעשו שינוי אמיתי. הדברים מקבלים חיזוק למי שעוקב אחרי הניסיונות השונים שנעשו ושעדיין נעשים במשרדי הממשלה השונים כמו במשרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משדר הגנת הסביבה ואחרים- רוב הניסיונות להפחתת הרגולציה אינם מתממשים ולא יוצרים כל שינוי. השנים עוברות ומעט מאוד קורה בפועל".

נקודת האור בדוח התחרותיות היא כי ישראל הצליחה לשמור על מעמדה כ'אומת הסטארט אפ' כאשר היא מדורגת במקום ה- 1מבין 140 המדינות, במדדים של התפתחות חברות סטארט אפ, יחס ליזמים והוצאה של חברות בתחומי מחקר ופיתוח. כמו כן ישראל במקום ה- 10 במדד הגשת פטנטים ובמקום ה- 2 במדד זמינות הון סיכון. בנוסף אנו במקום ה- 6 המצוין במדד שילוב נשים בכוח העבודה.

באשר לאזור המזרח התיכון וצפון אפריקה (MENA), הדו"ח מציין כי בשנים האחרונות קצב הרפורמות הכלכליות באזור הואץ, לאחר שילוב של מהפכות בתחום הכלכלי, החברתי והפוליטי. כמו כן תקופה ממושכת של מחירי הנפט נמוכים אילצו מדינות רבות לקחת פעולה קונקרטית יותר כדי לאזן מחדש את הכלכלות שלהם. כאשר מתחים חברתיים ואבטלה גבוהה באזור הפנו את תשומת הלב של הממשלות לקראת יצירת יותר משרות במגזר הפרטי, במיוחד לצעירים זאת בעוד המגמות העתידיות במגזר הנפט נותרו לא בטוחות בשל חוסר ודאות על המחירים ועל רמות הייצור כמו כן פרמטרים בעייתיים נוספים שצוינו הינה מוכנות וגישה מוגבלת באזור לתחום טכנולוגיות המידע ותחום החדשנות למעט בישראל, בעיית הפריון
כמו כן, הדו"ח מצביע על כך שלאחר עשור "אבוד", ההתאוששות הכלכלית נמצאת בעיצומה, כאשר הכלכלה העולמית צפויה לגדול כמעט 4% בשנת 2018 ו2019 אבל גובה הצמיחה הינו מוגבל אפילו בזמנים הטובים ביותר, כאשר הכלכלה של היום והסביבה העסקית הינה יותר ויותר לא בטוחה, מאתגרת ומורכבת. ההתאוששות הכלכלית נשארת פגיעה לסיכונים אפשריים.