משרד הכלכלה תפר תכנית לחיזוק תעשיית הביגוד והאופנה המקומית

משרד הכלכלה והתעשיה

הצעדים העיקריים שנכללים במסגרת התכנית:
∙ 10 מיליון ₪ לשדרוג ציוד וקידום תכניות עם הרשות לחדשנות, 9 מיליון ₪ לקידום פעילות היצוא באמצעות פורטל אינטרנטי והכוונה במכון היצוא, 3 מיליון ₪ לקידום עסקים קטנים ובינוניים לקידום מסחר מקוון, סניף מעוף ת"א יוכרז כסניף מרכזי למתן שירותי ייעוץ לעסקים קטנים והבינוניים בתחום האופנה, משרד הכלכלה יקיים קמפיין להגברת המודעות לתעשיית הטקסטיל המקומית

כמו כן משרד הכלכלה והתעשייה ימליץ בגין מספר מוצרים שהיקף ייצורם הינו משמעותי לא להאריך את הפטור ממכס לשנת 2019 ולהעמידו בשיעור של עד 12%
שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: "משרד הכלכלה והתעשייה נרתם לענף האופנה באתגר העומד ושיעמוד בפניו בשנים הקרובות - התחרות הגוברת מול העולם. כלי הסיוע שהועמדו, לאחר עבודה משותפת, לרשות התעשיינים בענף, יכולים לסייע בידם בתחרות המקומית ובאפשרות לפרוץ לשווקים חדשים בעולם, תוך שיפור הפריון והחדשנות"

משרד הכלכלה והתעשייה גיבש בשבועות האחרונים, במשותף עם נציגי הענף, כלים לחיזוק תעשיית האופנה המקומית. צעדים אלו נועדו לשמר ולחזק את התעשייה:
∙ העלאה סלקטיבית של מכס בשיעור של עד 12% העלאת המכס על מוצרים המיובאים לארץ וקיים לגביהם ייצור מקומי משמעותי.

∙ בצד העלאה זו תתבצע בחינה תקופתית של השפעת הפחתת המכס על התעשייה בהיבטי פדיון ותעסוקה, והאם הצרכנים נהנו מהפחתת עלויות זו. בחינה זו תתבצע לקראת פקיעת תוקפו של הצו הזמני להפחתת המכס לשנת 2018.
∙ 9 מלש"ח לעידוד פעילות ייצוא באמצעות מנהל סחר חוץ, במסגרת תכנית של"ב. התכנית כוללת מהלכים מרכזיים לקידום הייצוא, מבניית פורטל אינטרנטי ועד ליווי והכוונה. סך התמיכה יכול להגיע עד 200 אלף ₪, לצד ייעוץ והכוונה על ידי מכון הייצוא.

∙ 3 מלש"ח לסיוע על ידי מערך מעוף, של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים - יועצי המעוף שיתמחו בתחום הטקסטיל יגיעו לעסקים בהתאם לביקוש, ויציעו את השירותים הבאים: ייעוץ וליווי עסקי, מסחר מקוון, ייעוץ שיווקי, ייעוץ בתחום התפעול, הדרכות ועריכת כנסים שמטרתם ליצור מפגשים בין יזמים ויצירת שיתוף פעולה. כמו כן סניף מעוף ת"א יוכרז כמתמחה בתחום הטקסטיל ברמה הלאומית.

∙ 10 מלש"ח לתחום החדשנות- מתן סיוע באמצעות תכנית מופ"ת שמטרתה לקדם הטמעת תהליכי חדשנות בקרב יצרני האופנה - המענק הינו בשיעור של 30%-50% מהוצאות המו"פ של תכניות שאושרו. מתן סיוע באמצעות תכנית מכינת המו"פ למטרת אבחון ראשוני המבוסס על התקשרות עם יועץ מקצועי לתחום החדשנות.

∙ קידום קמפיין יעודי להגברת המודעות לתעשיית הטקסטיל המקומית במדיה הדיגיטלית (אינסטגרם, פייסבוק, רדיו, וידאו-ארט שיעלו לרשתות) בין היתר, בהקשר של מעצבים ומתפרות בצפון.
אחד האתגרים המרכזיים הוא לצור ביקוש ליצרני האופנה עבור תכניות אלו, למצות את הפוטנציאל ולעבור לנתיב של צמיחה למרות התחרות הגואה כפי שתואר לעיל.

מכס על תעשיית האופנה נפוץ בארה"ב ובאירופה בשיעורים דומים, מתוך הבנה שיש צורך לשמור על תעשייה זו שבעלת תרומה משקית וכלכלית. אך מעבר לכך תעשיית אופנה מקומית משקפת תרבות וערכים נוספים.
דן אלחרר, התנועה לעידוד האופנה בישראל, המייצגת יצרני אופנה ותומכי יצור כמו יבואני בד ואבזרים מדפסים ועוד, ציין כי בחודשים האחרונים נעשתה עבודה יסודית, משותפת, עם משרד הכלכלה והתעשייה, לניתוח מצב הענף וגובשו מספר המלצות, החשובה בהן – מכסי מגן מהמזרח על אופנת הנשים בגובה 12 אחוזים. "במידה והמלצה זו תיושם, אנו רואים בכך צעד חשוב ראשון וחשוב לענף הטקסטיל כחול לבן".
חה"כ נורית קורן: "עלינו לחזק ולפתח את תעשיית הטקסטיל והביגוד בארץ. קנו מוצרים כחול לבן, זו לא סיסמא ריקה מתוכן. אנו זקוקים לביטחון ביגודי בישראל, אסור שכל תעשיית הטקסטיל בארץ תישען רק על יבוא מסין ולהזניח את התעשייה המקומית. זו תעשייה שפרחה מאז קום המדינה ומפרנסת משפחות רבות ומשלבת עבודה של פלסטינאים רבים ומקיימת שת"פ שעלינו לשמור".
להלן נתוני בדיקת משרד הכלכלה באשר למצב ענף האופנה, ואשר סייעו בגיבוש כלי הסיוע:

עיקר הממצאים:
מהבדיקה עלה שענף האופנה בישראל במונחים קמעוניים לשנת 2017 (ביגוד ללא הנעלה) מורכב בעיקרו מפידיון המבוסס ייצור מקומי בהיקף של כ- 3.2 מילארד ש"ח, יבוא בהיקף של כ- 7.5 מיליארד ש"ח[1], מסחר מקוון הנאמד בכ- 2.5-3 מליארד ש"ח וטיולי רכישה בחו"ל הנאמד בהיקף של כ- 1 מליארד ש"ח (ערך קמעונאי).

∙ ניתוח זה בוצע על ידי חברת KPMG סומך חייקין, שהשתתפה בהכנת הדו"ח
מלאכת התפירה מתבצעת בעיקרה ברשות הפלסטינאית בהיקף של כ-20 עד 30 אלף פועלים, מתוכם כ-2,000 ברצועת עזה. עלות כח העבודה תחרותי ומבצע עבודה איכותית. ייצור בגדים בישראל מבוסס על מודל עסקי בר קיימא זה ובעל חשיבות כלכלית- אזורית אסטרטגית למדינת ישראל.
למרות שתעשיית האופנה המקומית היא בעלת יכולת התמודדות עם התחרות הגוברת של היבוא , הן בהבטי מחיר ובהבטי איכות המוצר, התעשייה חווה קשיים ייחודיים כגון הנטל על העסקים הקטנים והבינוניים בישראל (רובה של התעשייה נופל תחת הגדרה זו), קשיי מימון ותזרים, הגדלה משמעותית של סחר מקוון, טיולים רבים המשלבים קניות בחו"ל, עלויות ייצור נמוכות במזרח הרחוק וכן המגמה של הפחתת מכסי המגן ל-0%.

בענף קיימת מגמה גוברת ועקבית בשנים האחרונות של הפחתת מחירי ההלבשה, המוסברת בעיקר בשל תהליכי גלובליזציה, רכש מוצרי טקסטיל אונליין ומעבר ליצור זול בארצות המזרח. יצוין כי בהתאם לנתוני הלמ"ס ממוצע מדד מחירי ההלבשה השנתי מאז שנת 2011 ועד לממוצע לתקופה ינואר- מאי 2018, ירד בשיעור של כ- 9%. ומאז שנת 2013 בשיעור של כ-6.5%.