כלכלני לאומי: בחודשים האחרונים חלה ירידה ביצוא תוך חולשה במרבית הענפים הכלכליים המרכזיים אך, ב-2015 צפוי שיפור בפעילות זו

האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים צפויה לרדת אל מתחת ל-0% בחודשים הקרובים
מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט ירד במפתיע בשיעור של 0.1% לעומת חודש יולי, כאשר ממוצע התחזיות של הגופים הפיננסיים היה 0.1%+. ירידות המחירים המשמעותיות חלו בסעיפי הלבשה והנעלה, דלק ושמנים לכלי רכב ושירותי טלפון ואינטרנט. מנגד, חלו עליות במחירי הירקות והפירות הטריים, במחירי המזון (בניגוד למגמה בחודשים האחרונים), במחירי הארחה ונופש (למרות הירידה המשמעותית בתיירות בתקופת מבצע "צוק איתן") ובשכר הדירה. יש לציין, כי סעיף שירותי הדיור, המבוסס על דמי שכר דירה של חוזי שכירות מתחדשים (מהווה כ-20% ממדד המחירים לצרכן), ומדד שכר הדירה, עלו בחודש אוגוסט בשיעורים מתונים ביחס לעונתיות בשנים הקודמות. בסך הכל, ב-12 החודשים האחרונים קצב העלייה של מחירי שכר הדירה מתמתן. להערכתנו, הפוטנציאל להמשך מגמה זו הינו מוגבל בטווח הקצר על רקע הקיפאון בשוק הדיור. בעת הנוכחית, רוכשי דירות פוטנציאליים יעדיפו להמשיך לשכור דירות מאשר לרכוש, עד אשר תחזור הוודאות לגבי הוצאתם או אי-הוצאתם לפועל של תוכניות הבנייה השונות.

בשנה האחרונה (אוגוסט 2013-אוגוסט 2014) מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי (0%), כאשר יעד יציבות המחירים של הממשלה הינו 1%-3%. המדד בנטרול סעיף הדיור ירד ב-0.7%. השנה האחרונה אופיינה במגמת ירידה בשיעור עלית המחירים השנתי, זאת בהמשך למגמת הירידה בחמש השנים הקודמות (מקצב עליה שנתי של כ-5% בשנת 2008 לכ-0% השנה). כפי שציינו בעבר, התפתחויות אלה נבעו, בין היתר, "מפער התוצר" השלילי בשנים האחרונות (הפער שבין התפוקה בפועל של המשק לבין פוטנציאל התפוקה) המחליש את ה"לחץ" על עליית המחירים, עליה מתונה מאד בשכר הממוצע למשרת שכיר, התגברות התחרות ברשתות השיווק, וירידה במחירי היבוא על רקע תיסוף השקל בשנים האחרונות וסביבת האינפלציה הנמוכה בעולם ובאירופה, בפרט. להערכתנו, שיעור עליית המחירים השנתי צפוי להיות מתון מאד בחודשים הקרובים ואף לרדת מתחת לאפס לתקופה קצרה (ראה/י גרף). במהלך הרביע השני של 2015, השיעור השנתי של עליית המדד צפוי לשוב אל מעל לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים, זאת על רקע הערכות להאצה מסוימת בפעילות הריאלית במשק המקומי ובעולם בכלל, אך עדיין יהיה בחלקו התחתון של טווח יעד יציבות המחירים בעוד 12 חודשים. יש לציין כי מתחילת חודש אוגוסט חל פיחות בשער החליפין של השקל מול סל המטבעות. המשך מגמה זו עשוי לתמוך בעליית מחירי האנרגיה ומוצרי יבוא נוספים.

לא ניתן לפסול צעדים מוניטאריים מרחיבים נוספים במידה ותחול הרעה משמעותית נוספת במצב המשק

למרות ההתמתנות באינפלציה והציפיות כי תגיע לשיעור שלילי בחודשים הקרובים, אנו מעריכים כי בנק ישראל יותיר את הריבית ללא שינוי בתקופה הקרובה. הסיבות העיקריות לכך הן סביבת הריביות הנמוכה מאד במשק (ריבית בנק ישראל הינה 0.25% והריבית הריאלית שלילית) ומידת התועלת השולית של הפחתת ריבית נוספת מבחינת השפעתה על הפעילות הכלכלית ובפרט על יצירת מקומות עבודה חדשים במשק, בטווח הקצר. יחד עם זאת, בתרחיש השונה מהתרחיש המרכזי, בו תהיה היחלשות נוספת בפעילות הכלכלית, לא ניתן לפסול כי בנק ישראל יישם צעדי מדיניות מוניטארית מרחיבה נוספים , בפרט אם האינפלציה תישאר סביב ה-0% לאורך זמן ארוך. בתרחיש המרכזי, אנו צופים התאוששות בפעילות בהמשך השנה ובשנה הבאה, דבר אשר יגרום לתחילת תהליך הדרגתי ואיטי של חזרת הריבית לסביבתה הנורמאלית. בהנחה שתתחזק ההערכה שבאנגליה ובארה"ב תחול העלאת ריבית ראשונה במהלך המחצית הראשונה של 2015, תהיה בכך תרומה לסיכוי שהעלאת הריבית הראשונה בישראל תתרחש כבר ברבע השני של 2015.

ירידה בפעילות היצוא בחודשים האחרונים תוך חולשה במרבית הענפים הכלכליים המרכזיים. ב-2015 צפוי שיפור

יצוא הסחורות בחודש אוגוסט הסתכם בכ-3.6 מיליארד דולר (נתון מנוכה עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים). מדובר בהיקף היצוא החודשי הנמוך ביותר ב-20 החודשים האחרונים, ובחודש שלישי ברציפות בו חלה ירידה בפעילות. בחינת הנתונים על פני טווחי זמן ארוכים יותר מעידה כי בחודשים ינואר-אוגוסט חלה עליה מתונה של כ-1.6%, במונחים דולריים, בפעילות היצוא לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בחינת נתוני המגמה לפי ענפים כלכליים מצביעה על ירידה בפעילות במרבית הענפים בחודשים האחרונים, ובכל ענפי היצוא המרכזיים בישראל: מחשבים, כימיקלים ותרופות.

במבט קדימה, פעילות יצוא הסחורות של ישראל תושפע בהמשך השנה בעיקר מההתפתחויות בביקושים מצד שותפות הסחר העיקריות של ישראל. על פי נתוני היצוא לפי ארצות, בחודשים יוני-אוגוסט חלה ירידה משמעותית ביצוא למדינות האיחוד האירופי ולאסיה. הירידה ביצוא לארה"ב הייתה מתונה יחסית. על פי ההתפתחויות הכלכליות בקרב שותפות הסחר העיקריות של ישראל, החולשה ביצוא למדינות האיחוד האירופי עשויה להימשך בטווח הקצר לפחות, ואילו השיפור בכלכלת ארה"ב עשוי לגרום לגידול בביקושים למוצרים ישראלים. בנוסף, פעילות היצוא של ישראל תושפע גם מההתפתחויות בשער החליפין של השקל. מתחילת חודש אוגוסט חל פיחות בשער החליפין הנומינלי אפקטיבי של השקל מול סל המטבעות בשיעור כ-4.5% (מול הדולר השיעור היה גבוה יותר, כתוצאה מהתחזקות הדולר בעולם) על רקע הערכות להתרחבות בפערי הריבית בין ארה"ב וישראל בשנה הקרובה (בארה"ב מכשירים את הקרקע להעלאת הריבית בעוד בישראל מבצעים צעדי מדיניות מוניטארית מרחיבה נוספים). בנוסף, ישנה עליה בפרופיל הסיכון הפיסקאלי ועליה בסיכונים הגיאופוליטיים. המשך מגמה של פיחות בשקל, עשויה לשפר את מידת התחרותיות של המוצרים הישראלים בעולם ולתמוך בביקוש למוצרים ישראלים. בסך הכל, אנו מעריכים כי היצוא הישראלי יצמח בשיעור מתון של כ-2.9% ב-2014, וקצב הצמיחה יתרחב ב-2015 על רקע הערכות להאצה בקצב הצמיחה בפעילות הסחר הבינלאומי.

יציבות בפעילות היבוא. הגירעון המסחרי ממשיך להתרחב
יבוא הסחורות הסתכם ב-4.2 מיליארד דולר בחודש אוגוסט (נתון מנוכה עונתיות, ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה), קצת מעל להיקף היבוא הממוצע בשנה האחרונה. בחינת הנתונים על פני תקופת זמן ארוכה יותר מעידה כי בחודשים ינואר-אוגוסט חלה עליה של כ-6.8% בערך היבוא הדולרי בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בחינת נתוני המגמה בחודשים האחרונים מצביעה על המשך ירידה ביבוא חומרי גלם, עליה ביבוא מוצרי צריכה, ויציבות ביבוא מוצרי השקעה. במבט קדימה, אנו מעריכים כי הצמיחה בפעילות היבוא עשויה להיות מתונה, בעיקר עקב ההערכה להמשך האטה ביבוא חומרי גלם על רקע החולשה בסקטור העסקי. מצד שני, יבוא של מוצרי השקעה בתחום הגז טבעי עשוי לעלות בהמשך השנה ובטווח הבינוני על רקע הגידול הצפוי בהובלת הגז ובבניית מתקנים שאמורים לקלוט ולעשות שימוש במשאב אנרגיה זה. עקב הפער הקיים בין היקף היבוא והיקף היצוא בחודש אוגוסט, נמדד גירעון גדול מאד בסך של 584 מיליוני דולרים בחשבון הסחר הבסיסי (הגירעון הכולל ללא אוניות, מטוסים, יהלומים ודלק). מתחילת השנה נמדד גירעון של 1.5 מיליארד דולר לעומת עודף של 150 מיליוני דולרים בתקופה המקבילה אשתקד (ינואר-אוגוסט). הגירעון הגבוה בחודשים יולי-אוגוסט עשוי לגרום לקיטון נוסף בעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ברביע השלישי של השנה (ראה\י הרחבה בהמשך).

העודף בחשבון השוטף עשוי לקטון ברביע השלישי של השנה ולחזור לעלות ב-2015
החשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם ברביע השני של השנה בעודף של 2.2 מיליארד דולר לעומת רמת השיא ברביע הקודם שעמדה על 3.6 מיליארד דולר (נתון מנוכה עונתיות). הירידה בעודף הושפעה משני גורמים עיקריים: 1. גידול בגירעון בחשבון הסחורות; 2. ירידה בהכנסות של תושבי ישראל מהשקעות פיננסיות בחו"ל לעומת גידול בהכנסות של תושבי חו"ל מהשקעותיהם הפיננסיות בישראל. מנגד נרשמה עליה בעודף בחשבון השירותים. להערכתנו, העודף בחשבון השוטף עשוי לקטון גם ברביע השלישי של השנה על רקע העלייה המשמעותית בגירעון סחר הסחורות בחודשים יולי-אוגוסט והערכה כי העודף בחשבון השירותים ירד עקב הירידה ב"יצוא שירותי התיירות" בחודשים יולי-אוגוסט על רקע מבצע צוק איתן. יחד עם זאת, אנו מעריכים כי הגידול ביצוא הסחורות והשירותים בשנת 2015 יהיה גבוה יותר מהגידול ביבוא הסחורות והשירותים, דבר אשר יתמוך בגידול בעודף בחשבון השוטף. התפתחות זו, יחד עם המשך זרימת ההשקעות הישירות של תושבי חוץ לישראל, ימשיכו לתמוך בעוצמתו של השקל ביחס לסל המטבעות. יחד עם זאת, כפי שהסברנו בעבר, ישנם מספר גורמים אשר ממתנים את הלחצים התומכים בתיסוף השקל, דבר המקבל ביטוי בפיחות של שער החליפין של השקל מול סל המטבעות לאחרונה, ביניהם: עליה צפויה בגירעון בתקציב; העלייה בסיכונים הגיאופוליטיים סביב גבולות ישראל; היציאה ההדרגתית של ארה"ב מהמדיניות המרחיבה; והמשך מגמת תנועות ההון הפיננסיות היוצאות.
שיעור הצמיחה של התוצר העסקי במחצית הראשונה של השנה עודכן מעט כלפי מעלה

על פי נתוני האומדן השני של החשבונאות הלאומית למחצית הראשונה של השנה, חל עדכון כלפי מטה בנתוני הצמיחה של התוצר. על פי הנתונים המעודכנים, במחצית הראשונה של השנה (ינואר-יוני) צמח התוצר הכולל במשק בשיעור ריאלי שנתי של 2.3% לעומת המחצית הקודמת (על פי האומדן הראשון שיעור הצמיחה היה 2.5%). יחד עם זאת, התוצר העסקי[1] צמח בשיעור של 2% לעומת 1.9% באומדן הראשון. למרות העדכון כלפי מעלה עדיין מדובר בקצב צמיחה מתון מאד בראיה ארוכת טווח. במבט קדימה, התוצר של הסקטור העסקי עלול לרדת ברביע השלישי של השנה על רקע המשך ההאטה בפעילות הכלכלית במשק, בין היתר עקב החולשה ביצוא הסחורות, שירותי תיירות, אמון צרכנים ועסקים נמוך והקיפאון בשוק הבניה. להערכתנו, המשק הישראלי צפוי לצמוח בשיעור של 2.2% ב-2014, וב-2015 צפויה לחול האצה בצמיחה לשיעור של 3.6%. בחלקה, האצה זו נובעת מ"אפקט קצה" שמקורו בתוואי הבלתי אחיד של הצמיחה במהלך 2014, שככל הנראה יכלול ירידה מסוימת בתוצר במהלך הרביע השלישי של השנה, ועלייה בתוצר ברביע האחרון של השנה.