כלכלני לאומי: "נמשכת המגמה החיובית בתנועות ההון הפיננסיות היוצאות, אך ההשפעה על שער החליפין של השקל מתונה"

נמשכת הירידה בגירעון בתקציב. האצה בקצב הצמיחה, שתתרום להכנסות המדינה ממסים, תתמוך בעמידה ביעד הגירעון
הגירעון בפעילות התקציבית של הממשלה הסתכם ב-2.5 מיליארד ₪ בחודש מרץ, נמוך יותר מהגירעון שנמדד בחודש מרץ אשתקד בסך של 2.9 מיליארד ₪. בחינת הנתונים התלת חודשיים, אשר הינם פחות תנודתיים, מעידה על שיפור בנתוני התקציב לאחר שברביע הראשון של השנה נמדד עודף בסך של 80 מיליוני ₪, וזאת לעומת גירעונות גבוהים יחסית בתקופות מקבילות בשנים הקודמות (ראה\י תרשים). השיפור בנתוני התקציב ברביע הראשון בהשוואה לרביע המקביל אשתקד נבע בעיקר מעליה בהכנסות ממסים בשיעור גבוה יחסית של 14% (ריאלי). כפי שציינו בעבר, הגידול בהכנסות בתקופה זו הושפע באופן ניכר מגורמים חולפים וחד-פעמיים (לדוגמא, הכנסות ממכירת חברות לחו"ל מעבר לממוצע הרב שנתי וגביית "רווחים כלואים") ומהעלאות מסים (מסי חברות ומע"מ), ולא משקף שיפור משמעותי בפעילות הכלכלית במשק. בניכוי שינויי החקיקה והגורמים הארעיים, ההכנסות ממסים היו עולות בשיעור מתון יותר באופן משמעותי. גורמים נוספים אשר השפיעו על ההכנסות הם הגידול בגביה משוק ההון על רקע הגידול בפעילות והמגמה החיובית בשוקי המניות, וממסי מקרקעין על רקע הביקושים הגבוהים ועליות המחירים בשוק הדיור, בתקופה הנדונה. יש לציין כי עקב השינוי בציפיות הרוכשים על רקע תוכניות הדיור השונות של הממשלה (ראה\י הרחבה בסקירתנו מה-03.04.2014), עשויה לחול האטה בגביית מסי מקרקעין בחודשים הקרובים. בנוסף, ההכנסות ממסים עקיפים עלו, בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות, בשיעור ריאלי מתון של 2.6%, זאת בין היתר מירידה של 57% בהכנסות מיבוא דלק כתוצאה ממעבר של חברת החשמל לשימוש בגז במקום סולר. מגמה זו עשויה לבוא לידי ביטוי גם בחודשים הבאים.

100414 1 כלכלני לאומי: נמשכת המגמה החיובית בתנועות ההון הפיננסיות היוצאות, אך ההשפעה על שער החליפין של השקל מתונה

בצד ההוצאות, חל ביצוע עודף על רקע הגידול בהוצאות משרדי הממשלה אשר הסתכמו ברביע הראשון ב-56.1 מיליארד ₪. מדובר בעליה של 8.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, וזאת בהשוואה לגידול מתוכנן של 3.9% בהשוואה לביצוע השנתי ב-2013 (יש לציין כי בניכוי תשלום חריג של 1 מיליארד ₪ במסגרת הסדר קרנות הפנסיה עלו הוצאות משרדי הממשלה ב-6.3%).

בסך הכל, ב-12 החודשים האחרונים הסתכם הגירעון הממשלתי בכ-28.2 מיליארד ₪, רמה המשקפת שפל של 25 חודשים, ועל פי אומדני משרד האוצר הגירעון המצטבר מהווה 2.65% ביחס לתמ"ג, נמוך יותר מיעד הגירעון לשנת 2014 (3% תוצר לפני התיקון לשינוי הגדרות התוצר שנערכו בשנה שעברה, וכ-2.7% לאחר התיקון). להערכתנו, ובהתבסס על תחזיות הצמיחה למשק הישראלי שנערכו על ידי אגף כלכלה של בנק לאומי, הממשלה עשויה לעמוד השנה ביעד הגירעון. באשר לשנת 2015, להערכתנו, האתגרים לצורך עמידה ביעד הגירעון של 2.5% הינם גבוהים יותר לעומת 2014, בין היתר, על רקע תוכניות הממשלה בתחום הדיור (כמו יישום הצעת הפטור ממע"מ על דירות חדשות הנרכשות על ידי קבוצות אוכלוסיה מסוימות) והצורך למתן מאוד את הגידול בהיקף ההוצאה הממשלתית המתוכננת לשנת 2015. יחד עם זאת, יש לציין כי האצה בקצב הצמיחה במשק בשנת 2015, מעבר לתחזיות הצמיחה הנוכחיות של בנק ישראל וקרן המטבע (אשר להערכתנו הינן שמרניות למדי, קרא\י הרחבה בנושא בסקירתנו מה-26.03.2014), תגדיל את הסיכוי לעמוד ביעד הגירעון לשנת 2015.

התאוששות מסוימת בקצב הגידול במשרות שכיר, אך עדיין מדובר בקצב נמוך בראיה היסטורית ארוכת טווח

על פי נתוני הביטוח הלאומי, מספר משרות השכיר במשק בחודש ינואר 2014, הסתכם ב- 3.4 מיליוני משרות (מנוכי עונתיות). מתוכן, משרות השכיר של עובדים ישראלים היוו כ- 3.2 מיליוני משרות. נתון זה משקף גידול משמעותי של 21.5 אלף משרות שכיר בהשוואה לחודש דצמבר 2013 בקרב עובדים ישראלים. בחינת ההתפתחויות בראיה לטווחי זמן ארוכים יותר מעידה על שיעור גידול יציב בחודשים האחרונים במספר משרות השכיר, תוך נטייה מסוימת להאצה (ראה\י גרף). בשלושת החודשים האחרונים (נובמבר 2013-ינואר 2014) חל גידול של 1.7% במשרות השכיר בהשוואה לשלושת החודשים בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בקצב גידול גבוה במעט ביחס לאלו שנמדדו בששת החודשים הקודמים, דבר אשר עשוי להעיד על התאוששות מסוימת בשוק התעסוקה. יש לציין כי סקר כוח האדם של הלמ"ס, אשר הינו הסקר הרשמי בנושא שוק העבודה, משקף שיפור משמעותי יותר בשוק העבודה, דבר המקבל ביטוי במגמת ירידה מתמשכת בשיעור האבטלה על רקע הגידול במספר המועסקים וזאת לצד גידול בשיעור ההשתתפות במשק.

100414 2 כלכלני לאומי: נמשכת המגמה החיובית בתנועות ההון הפיננסיות היוצאות, אך ההשפעה על שער החליפין של השקל מתונה

אנו מעריכים כי קצב הגידול במספר משרות השכיר עשוי לעלות במהלך השנה, אך בקצב מתון יחסית, וזאת על רקע הצמיחה, החיובית לנפש, אך מתונה, הצפויה במשק ורצון המעסיקים להמשיך להתייעל. קצב הגידול במספר משרות שכיר עשוי לעלות ב-2015 על רקע ההאצה הצפויה בקצב הצמיחה בשנה זו.

המגמה חיובית בהשקעות הישירות עשויה להימשך. סקטור הטכנולוגיה עשוי להמשיך לרכז עניין רב

ההשקעות הישירות בישראל (נטו) על ידי משקיעים זרים (FDI) הסתכמו בחודש פברואר בכ-0.5 מיליארד דולר. מדובר בהיקף השקעות הקרוב לממוצע של החודשים האחרונים. יש לציין כי מדובר בנתונים חלקיים והנתונים הסופיים עשויים להיות גבוהים יותר (הנתונים החודשיים כוללים נתונים ממערכת הבנקאות המקומית בלבד, בעוד הנתונים הרבעוניים אשר יפורסמו בעוד כחודש יכללו גם נתונים ממקורות נוספים). מרבית ההשקעות הישירות בחודש פברואר היו בעיקר בענף ההייטק. על פי נתוני הלמ"ס בנושא השקעות ישירות לפי ענפי כלכלה ולפי מדינות בשנים 2010-2012, ההשקעות בענפי הייטק ובמחקר מדעי (הכולל גם מחקר בתחום ההייטק) היוו כמעט 50% מסך ההשקעות הישירות במשק. עוד עולה מהדו"ח כי בשנים אלה חל גידול בהשקעות הישירות בענפי יצור מוצרי מזון ומשקאות, יצור מוצרי נפט, כימיקלים ותרופות, ובמספר ענפי שירותים, אשר התרכזו בעיקר בתעשיית הפיננסיים. בנוסף, יש לציין כי מרבית ההשקעות הישירות מקורן במדינות המפותחות, ובעיקר מארה"ב (28%) ומדינות אירופה (17%). פעילות ההשקעות על ידי משקיעים ממדינות אסיה היה נמוך בשנים אלה, אולם נראה כי בשנתיים האחרונות גוברת מאוד ההתעניינות בקרב משקיעים מסין, סינגפור, הונג קונג ויפן בתעשיה המקומית, ובפרט, אך לא רק, בחברות הזנק וחברות פיננסיות.

1004 3 כלכלני לאומי: נמשכת המגמה החיובית בתנועות ההון הפיננסיות היוצאות, אך ההשפעה על שער החליפין של השקל מתונה

במקביל לפעילות ההשקעות הישירות, משקיעים זרים מימשו השקעות פיננסיות בניירות ערך ישראלים סחירים בהיקף של 417 מיליוני דולרים, כאשר עיקר המימושים היו בשוק אגרות החוב הממשלתיות ומגמת ההשקעות נטו במניות ישראליות נמשכת.

המגמה החיובית בפעילות ההשקעות הישירות בישראל בשנה האחרונה (שנת 2013 הייתה שנת שיא בבחינת פעילות ההשקעות הישירות), יחד עם העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, היו גורמי מאקרו בסיסיים משמעותיים שעמדו ברקע לתיסוף שער החליפין של השקל ביחס לסל המטבעות. להערכתנו, שני גורמים אלה צפויים להמשיך לתמוך בעוצמתו של המטבע המקומי ביחס לסל המטבעות השנה וככל הנראה גם ב-2015. זאת, בין היתר, על רקע ציפיות העסקים בעולם כי יחול שיפור בפעילות בטווח הקצר, לפחות כפי שעולה מסקרים בינלאומיים, בעקבות המגמות הכלכליות המעידות על המשך מגמת התאוששות, בעיקר בקרב המדינות המפותחות, ורמות הריבית הנמוכות. הגורמים הנוספים אשר עשויים להשפיע לחיוב הם: ירידה במידת אטרקטיביות של אלטרנטיבות ההשקעה השונות, בעיקר בשוקי אגרות החוב בעולם על רקע רמות התשואות לפידיון הנמוכות בראיה היסטורית; יציבות פיננסית ומדיניות ממשלתית אחראית. הסיכונים להערכה זו נעוצים בהתפתחויות בסביבה הגיאופוליטית ושינויים חריגים במגמות הצמיחה בעולם, ככל הנראה אלו הקשורים לקבוצת המדינות המתעוררות והמתפתחות.

נמשכת המגמה החיובית בתנועות ההון הפיננסיות היוצאות, אך ההשפעה על שער החליפין של השקל מתונה

היקף ההשקעות הפיננסיות (אג"ח ומניות) בשוקי חו"ל על ידי תושבי ישראל הסתכם בחודש פברואר בכ-1.7 מיליארד דולר, ובחודשיים הראשונים של 2014, הסתכם ב-3.1 מיליארד דולר, גבוה יותר מהיקף ההשקעות בשלושת הרביעים האחרונים. בסך הכל, ב-12 החודשים האחרונים היקף ההשקעות הסתכם בלמעלה מ-11.1 מיליארד דולר, קרוב לרמת שיא היסטורית. יש לציין כי 63% מההשקעות הפיננסיות בחודש פברואר הושקעו במניות והיתר באג"ח.

כפי שניתחנו בעבר (ראה\י הרחבה מה-08.01.2014), בתקופות של התאוששות כלכלית בעולם, המשקיעים הישראלים נוטים להגדיל את שיעור החשיפה לשווקים הפיננסיים בחו"ל, ולכן אנו מעריכים כי מגמת יציאת ההון לטובת שווקים בחו"ל עשויה להימשך, וזאת במסגרת ניהול הסיכונים בהיבט הגיאוגרפי של תיקי ההשקעות למיניהם.

יחד עם זאת, למרות הגידול המהותי בתנועות הפיננסיות היוצאות (האמורה למתן את לחצי התיסוף של השקל) לא ניכר כי קיימת השפעה מהותית על שער השקל. מכאן ניתן להעריך כי חלק ניכר מן ההשקעות בניירות ערך סחירים בחו"ל הינו מוגן מפני שינויים בשער החליפין של השקל. הערכה זו נתמכת גם בנתוני בנק ישראל על פעילות המשקיעים המוסדיים המצביעה על כך ששיעור גבוה מן ההשקעות "מגודר" כנגד חשיפות מטבע ולכן יציאת כספים אלו לחו"ל איננה מביאה להיחלשות של השקל