היצוא הישראלי לסין יותר מהוכפל בשנה האחרונה והסתכם ב-1.8 מליארד דולר

חלוקת היצוא לסין ללא יהלומים ב-2010: טכנולוגיה עילית מעורבת כ-48%, טכנולוגיה מסורתית מעורבת כ-38%, טכנולוגיה עילית כ- 11%, וטכנולוגיה מסורתית 2.5%; במקביל לגידול היצוא לסין גדל גם היבוא של ישראל משם
לבקשת ראש הממשלה הוקמה ועדה בין משרדית לבחינת הדרכים שבאמצעותן ניתן להגדיל באופן ניכר את היצוא הישראלי לסין, זאת בהתחשב באפשרויות הגלומות בהתפתחות הכלכלה הסינית ובתחושה של מומחים ומקבלי החלטות כי ישראל אינה ממצה די את אפשרויות היצוא לסין והיא עלולה להפסיד את חלון ההזדמנויות לכך.

לבקשת הוועדה ערך מינהל מחקר וכלכלה מחקר בנושא יצור סחורות ומוצרים תעשייתיים בין ישראל לסין בעשור האחרון. המסמך הנוכחי מהווה מסמך רקע ראשוני לניתוח ההתפתחויות העיקריות של היצוא התעשייתי של ישראל לסין בעשור האחרון.

שלושה ענפים תרמו לעיקר הגידול ביצוא ב-2010: מנועים וציוד חשמלי (טכנולוגיה עילית מעורבת), דשנים (טכנולוגיה מסורתית מעורבת) וציוד בקרה ומדידה (טכנולוגיה עילית). לישראל יתרון יחסי במוצרים אלה.

חלוקת היצוא לסין ללא יהלומים על פי רמה טכנולוגית ב- 2010 היא כדלקמן: טכנולוגיה עילית מעורבת כ-48%, טכנולוגיה מסורתית מעורבת כ-38%, טכנולוגיה עילית כ- 11%, וטכנולוגיה מסורתית 2.5%.

במקביל לגידול היצוא לסין גדל גם היבוא של ישראל משם, בשלושת הרבעונים הראשונים של 2010 לעומת הרבעונים המקבילים אשתקד, ב-34%, כך שסך היבוא הצפוי ל-2010 כולה הינו כ-4.7 מיליארד דולר. גרעון הסחר של ישראל מול סין הנגזר מנתונים אלה צפוי להיות כ-2.5 מיליארד דולר.

סין מוגדרת במינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת כמדינת יעד לייצוא, והמשרד מפעיל שורה של תכניות על מנת לעודד את הייצוא אליה.

סין היא היצואנית השנייה בגודלה בעולם ומייצאת בכ- 1.2 טריליון דולר בשנה. עיקר יצואה הינו מכונות ומכשור חשמלי, טכסטיל, ציוד רפואי ומוצרי מתכת. סין היא היבואנית הרביעית בגודלה בעולם ומייבאת ב-954 מיליארד דולר בשנה. כ-52% מן היבוא הסיני נעשה מיפן, הונג קונג, דרום קוריאה, ארה"ב, טייוואן וגרמניה. שאר היבוא, המסתכם בכ-450 מיליארד דולר בשנה, מתבצע משאר מדינות העולם. היבוא הסיני העיקרי הינו ציוד ומכונות חשמליות, נפט ותזקיקים, ציוד אופטי, מתכות, פלסטיק וכימיקלים אורגניים.

היצוא הישראלי לסין ב-2009 היווה כפרומיל אחד מסך היבוא הסיני בשנה זו. פרופיל היצוא, כפי שניתן לראות בהמשך בפרוט על פי טכנולוגיות וענפים, תואם את תחומי היבוא העיקריים של הסינים. היבוא הישראלי מסין היווה כ-3 פרומיל מסך היצוא הסיני ב-2009.

לבקשת הועדה נערך מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת לביצוע סקר במפעלי התעשייה בישראל שמטרתו היא הבנה מעמיקה של הבעיות והחסמים הכרוכים ביצוא לסין.
המסמך הנוכחי מהווה מסמך רקע ראשוני לניתוח ההתפתחויות העיקריות של היצוא התעשייתי של ישראל לסין בעשור האחרון.

מינהל מחקר וכלכלה ערך מחקר בנושא יצור סחורות ומוצרים תעשייתיים בין ישראל לסין בעשור האחרון.

מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי אומר היום כי הנתונים העולים במחקר מצביעים על כך שעלינו להתרכז ככל הניתן ביתרונות היחסיים שלנו, קרי החדשנות, היזמות והון אנושי משובח. "בדרך זו נוכל ליהנות מ-2 העולמות: כלכלה מפותחת עם שיעורי צמיחה של כלכלה מתפתחת. הפוטנציאל במזרח קיים, גדול אבל מסוכן.

מצד שני, המערב עדיין נותר מרכזי, ולא איבד את חשיבותו". לדבריו, ישראל כמדינת "בוטיק" לחדשנות, מאפשרת למצוא את הנישות המתאימות בשני העולמות – אפילקציות לאיי פון בניו יורק ומתקן טיהור שפכים בצ'נגדו שבסין. אם נדע לפזר את היצוא בנישות השונות, מדינת ישראל תנצח".

שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן אליעזר, הביע שביעות רצון מהנתונים ואמר כי, "משרד התמ"ת פועל זה מספר שנים להגברת שותפות הסחר עם סין תוך צפייה להתחזקות מעמדה בעולם והפיכתה למעצמה כלכלית מובילה. המשרד הכריז על סין כשוק יעד, והגדיר את חיזוק הסחר בין שתי המדינות ואת שיתופי הפעולה הטכנולוגי והתעשייתי בראש סדרי העדיפויות ומשקיעה מאמצעים ומשאבים להשגת מטרה זו, ופועל במספר רב של דרכים לעידוד היצואנים הישראליים לחדור לשוק הסיני ולפעול בו בהצלחה".

לדברי בן אליעזר, חשיבותה של סין איננה רק במישור הכלכלי. "לישראל יש חשיבות אסטרטגית להידוק הקשרים עם סין וזאת לאור האתגרים המדיניים והביטחוניים הצפויים לנו בעתיד. אני מאמין כי חיזוק השותפות הכלכלית והעסקית תהווה בסיס איתן להגברת הקשר שבין המדינות אשר יסייעו לקידום האינטרסים של מדינת ישראל".

בימים אלה שוקד משרד התמ"ת יחד עם משרד האוצר ומשרד רוה״מ על מיפוי היכולות מחד וההזדמנויות בשווקי הודו-סין מאידך, אך חשוב מכך מתן מענה לחסמים השונים. שמירה על היתרונות היחסיים שלנו הכרחית בעשורים הקרובים בהם הסטת הכלכלה והסחר העולמיים רק יתחזקו.