פסגות - האינפלציה צפויה להגיע לשיא בחודשי הקיץ ‎‎

צילום: רמי זרנגר

אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות:

תכלה (חצי) שנה וקללותיה, תחל (חצי) שנה וברכותיה...

כשחברת הפרלמנט הבריטית הראשונה בתולדות בריטניה, ליידי ננסי אסטור, האשימה את ראש הממשלה דאז, ווינסטון צ'רצ'יל, שהוא מגיע לפרלמנט שיכור, צ'רצ'יל לא הבליג וענה לה את אחת האמירות הסקסיסטיות המפורסמות בהיסטוריה: "יקירתי, את מכוערת. מחר אני כבר אהיה פיכח, אבל את עדיין תהיי מכוערת". 2022 היתה בינתיים בהחלט שנה מכוערת. למעשה, מדובר על המחצית הראשונה של השנה הכי גרועה בשווקים הפיננסיים לפחות מאז שנת 1962 וכנראה יותר מזה.

לא רק שמדדי המניות בכל העולם ירדו בחדות (מדד הנאסד"ק רשם את המחצית הראשונה הכי גרועה שלו אי פעם) אלא גם שבשוקי האג"ח בכל העולם האינפלציה עשתה שמות. בשוק האג"ח האמריקאי למשל נרשמו במחצית הראשונה של השנה הירידות החדות ביותר מאז שיש נתונים, הן באג"ח הממשלתיות והן באג"ח הקונצרניות. למרות כל זאת, לא בטוח בכלל שגם במחצית השנייה של השנה, 2022 תיוותר מכוערת.

האינפלציה עדיין גבוהה אבל מתחילה לעשות סימנים של דעיכה ולמרות שאין ספק שהכלכלה העולמית בהאטה, המרחק בין האטה, או אפילו מיתון, לאותה סטגפלציה שכלכלנים רבים חששו ממנה בשנה האחרונה הוא גדול. אם בסטגפליציה, האינפלציה הולכת וגוברת תוך כדי מיתון וכששיעור האבטלה גבוה, הרי שכיום שיעור האבטלה עדיין נמוך מאוד (אפילו נמוך מדי) והאינפלציה, כאמור, מתחילה לדעוך.

לכן, בעוד שסטגפלציה היא ללא ספק עניין ממש לא נעים מכיוון שהבנק המרכזי נקרע בין הרצון להילחם באינפלציה לבין הרצון לתמוך במשק, אנחנו לשמחתנו לא שם והגיע הזמן להחזיר את המונח הזה למגירה. לכן, הבנקים המרכזיים מרגישים בנוח להעלות את הריבית גם במחיר של פגיעה במשק ועם הירידה הצפויה באינפלציה במהלך השנה הקרובה, הצורך של הבנקים המרכזיים להמשיך להעלות את הריבית ילך וידעך.

כשהשווקים יחלו לעכל תרחיש כזה המגמה בהם תתהפך. למעשה, בשוק האג"ח אפשר לומר שכבר יש סימנים לשינוי כיוון כשהחששות מהתפרצות אינפלציונית בלתי נשלטת הולכים ודועכים והציפיות לכך שהפד ימשיך להעלות ריבית בחדות גם ב-2023 הולכות וקטנות (ראו את ציפיות האינפלציה והריבית בגרף מטה).


אז מה יגרום לאינפלציה לדעוך?

ישנם חמישה ערוצים עיקריים שהביאו את האינפלציה לאיפה שהיא נמצאת היום וצפויים גם להחזיר אותה חזרה לרמות נוחות יותר עבור הבנקים המרכזיים:

מגבלות צד ההיצע של הקורונה – משבר השינוע הולך ומסתיים כשהפקקים בנמלים ברחבי העולם משתחררים בקצב מהיר יחסית. נכון לשבוע שעבר רק כ-25 אוניות עגנו מחוץ לנמל בלוס אנג'לס, זאת לעומת שיא של 110 אוניות בתחילת השנה. מספר האוניות שעוגנות ברדיוס של 40 מייל מהנמל, כלומר כאלו שמחכות לעגינה בנמל עצמו ולפריקה של סחורות, עומד כיום על 0 או במילים אחרות, אוניות שמתקרבות לנמל נכנסות ופורקות ולא צריכות להמתין. בנוסף, גם המחסור בשבבים הולך ומשתפר כך הייצור של מוצרים שונים, כולל רכבים, צפוי להתגבר. בהתאם לכך, סביר להניח שבמחצית השנייה של השנה נראה ירידת מחירים של מוצרים שונים כמו ריהוט, מוצרי חשמל ורכבים.

מחירי הסחורות – הזינוק במחירי הסחורות, בעיקר האנרגיה והמזון אחראי על יותר מ-3% מהאינפלציה בארה"ב בשנה האחרונה. למרות הירידה במחירי הסחורות בחודש האחרון קשה להניח שאלו ימשיכו לרדת בחודשים הקרובים, בטח כשהמלחמה באוקראינה נמשכת. לעומת זאת, קל להניח שהמחירים לא יעלו בקצב שהם עלו בשנה האחרונה. מכיוון שאינפלציה היא המהירות שהמחירים עולים ולא רמת המחירים, המשמעות היא שסביר מאוד להניח שהתרומה של מחירי הסחורות לאינפלציה תלך ותדעך בחודשים הקרובים.

בנוסף, מכיוון שלמחירי הסחורות יש גם השפעה פוליטית, אם בגלל מחירי הדלק ואם בגלל גלי ההגירה שסביר להניח יתעצמו הקיץ באירופה בעקבות משבר המזון באפריקה, ניתן להניח צעדים ממשלתיים להקלה על המחירים. לשם דוגמא, ביידן ינסה בכל כוחו בביקור שלו בסעודיה להוריד את מחירי הנפט לפני הבחירות או אפילו להקל על יצרניות האנרגיה האמריקאיות, על אף ההשלכות הסביבתיות.

שוק הדיור- הזינוק במחירי הדיור בכל העולם היה קיצוני בשנתיים האחרונות ותרם לא מעט לאינפלציה. באופן לא מפתיע, עליית הריבית על המשכנתאות גורמת לירידה ביכולת הצרכנים לרכוש בית ומכאן לפגיעה בביקוש. עם זאת, למחירים בשוק הדיור לוקח בדרך כלל יותר זמן להגיב מכיוון שצד ההיצע הוא קשיח יותר.

רק בחודשיים האחרונים ניתן לראות, לראשונה מאז 2019 עליה בהיצע הבתים למכירה בארה"ב כאשר ביוני ההיצע היה גבוה ב-19% לעומת זה שביוני 2021. בהתאם לכך, סביר להניח שנראה את מחירי הדיור בארה"ב מתחילים לרדת במחצית הראשונה של 2023, מה שיתגלגל לסעיף הדיור במדד במחצית השנייה. בישראל אגב, קשה לראות ירידת מחירים מתמשכת במחירי הדירות אבל בהחלט ניתן להניח שלא נראה עוד עליה של 15% בשנה הקרובה. מכיוון שאינפלציה היא קצב השינוי, גם אם המחירים יעלו אבל בקצב איטי יותר, האינפלציה תתמתן.

הפגיעה במצב הצרכן - המשק האמריקאי התכווץ ברבעון הראשון של השנה ב-1.6% ולפי עדכון תחזית הצמיחה של הפד לרבעון השני נדמה שגם ברבעון השני תירשם צמיחה שלילית, מה שיוביל את ארה"ב להגדרה הרשמית של מיתון. רק לפני חודש תחזית הצמיחה של הפד לרבעון השני עמדה על 1.9% אבל אוסף הנתונים החלשים שהתפרסמו מאז, בעיקר בנוגע לצרכן, הביאו את התחזית להתעדכן 5 פעמים כלפי מטה לתחזית הנוכחית שעומדת על 2.1%-. השחיקה בהכנסה הריאלית בעקבות האינפלציה, יחד עם סיום בהלת הקניות שנרשמה עם סיום מגבלות הקורונה (שנמצאת כעת בשיאה בתחום התיירות) צפויה להביא לירידה חדה בביקוש מצד הצרכן. אם השנה האחרונה היתה מאופיינת בביקוש גבוה והיצע נמוך הרי שבהסתכלות קדימה מגמות אלו צפויות להתהפך ואיתן גם הלחץ לעליית מחירים.

שוק העבודה – הג'וקר העיקרי של מגמות האינפלציה במהלך 2023 הוא המחסור בעובדים והלחצים לעליית שכר שמתדלקים את הספירלה האינפלציונית. למרות זאת, שילוב של ירידה בביקוש, ריבית גבוהה יותר ועלייה בשיעור ההשתתפות בכח העבודה ובאבטלה יפחיתו כנראה את הלחצים על השכר ואת האינפלציה. קל אולי לשכוח אבל בסופו של דבר כך עובדת הכלכלה, האטה או מיתון במשק מקשים על שוק העבודה, שיעור האבטלה עולה והאינפלציה דועכת. תהליכים אלו לוקחים זמן אבל תחת ההנחה שרוב האנשים לא החליטו שפשוט נמאס להם לעבוד, גם אם זה אומר ירידה ברמת החיים, העלאות הריבית המהירות של הפד יעשו כנראה את העבודה ויעצרו גם את האינפלציה שמגיעה משוק העבודה.

בשורה התחתונה, האינפלציה צפויה להגיע לשיא בחודשי הקיץ אבל אם לא יהיו הפתעות משמעותיות מצד ההיצע, היא תחל לרדת בסוף השנה בתהליך שיצבור תאוצה בתחילת 2023.

בהתאם לכך הפד יעצור את העלאות הריבית מהר יחסית ויחל להוריד אותה במהלך המחצית השנייה של 2023.