פסגות על סיכוני האינפלציה - טרם הסתיימו ההתייקרויות (מזון, דיור, מטבע)

צילום: רמי זרנגר

מדד המחירים לצרכן בישראל על פי תחזית הקונצנזוס צפוי לעלות ב-0.8% ובכך לדחוף את קצב האינפלציה השנתי ל-4.0% ועל פי התחזית שלנו צפוי לעלות מעט יותר ב-0.9% כאשר קצב האינפלציה השנתי יעלה ל-4.1%. כך או אחרת, קצב האינפלציה בישראל צפוי לזנק לרמתו הגבוהה מאז יוני 2011, שיא של כמעט 11 שנים.

נראה שאת ההתייקרויות שאנו חווים בימים אלו כולם מתחילים להרגיש אך השאלה היא האם עליות המחירים כבר החלו להגיע לכדי מיצוי? או שמא יש עוד מהלך של עליות לפנינו?

נתחיל ממה שאנו כבר יודעים (או לפחות חושבים שאנו יודעים), כלומר ממה שכבר אפוי בתוך העוגה הזו. על פי התחזית הנוכחית שלנו, האינפלציה צפויה להגיע לשיאה במהלך חודשי הקיץ ומאז להתחיל ולהתמתן. עם זאת, אנו מעריכים כי הסיכונים האינפלציוניים מולם מתמודד המשק הישראלי צפויים להתגבר במהלך החודשים הקרובים.

מהם הסיכונים לאינפלציה בישראל בחודשים הקרובים? להערכתנו עיקר הסיכונים נובעים משלושה מקורות – מזון, דיור ומטבע.

מזון

עליית מחירי המזון בעולם רק החלה לחלחל אל המשק הישראלי בו מחיר המזון עלה בשנה האחרונה ב-4.8% כאשר במדינות אחרות כמו ארה"ב הוא זינק ב-10.8% בגרמניה מחירי המזון עלו ב-6.7%, ובאירופה כולה ב-6.4%. אמנם, יש טענה שמחירי המזון עולים כאן בקצב איטי יותר מאחר וליצרנים והיבואנים יש שולי רווח שמאפשרים להם לספוג חלק מההתייקרות, אך בסופו של דבר, חלחול עליות המחירים בעולם אל ישראל כבר החל וצפוי להמשך גם בחודשים הבאים.

חשוב להדגיש כי עליות מחירי המזון שאנו רואים היום הן ממש לא תוצאה של המלחמה, זה עוד לפנינו. עליות המחירים של היום הן תוצאה של השיבוש המתמשך בשרשראות האספקה בשילוב עם ביקושים יוצאי דופן עוד משנה שעברה באופן שהקפיץ את מחירי הסחורות החקלאיות ביותר מ-35% ואת התעשייתיות בכמעט 30% עוד ב-2021. ואם זה לא מספיק, עלויות ההובלה הימית זינקו בשנה שעברה ביותר מ-100%.

כאמור, זה מה שהיה, אך את הזעזוע שהעולם חווה בימים אלו אנו עוד צפויים להרגיש בכיס במהלך החודשים הבאים. המלחמה באוקראינה והסגר הקיצוני בסין הביאו לזעזוע נוסף במחירי הסחורות ב-2022 כאשר בפרט מעמדה של רוסיה כמעצמת אנרגיה וסחורות עולמית והסנקציות שהמערב הטיל עליה צפויים להוביל למחסור של ממש בחלק מהסחורות ולשמור על מחירים גבוהים לאורך זמן. על מנת לסבר את האוזן, מחירי הסחורות החקלאיות עלו בעוד 22% רק מתחילת השנה, מחירי הפחם זינקו ב-130%, הנפט ביותר מ-40% ומחירי הגז הטבעי באירופה בכמעט 50%.

ומאחר ועוברים חודשים רבים מהשלב המוקדם של תהליכי הייצור ועד השלב בו אנו נתקלים במוצרים אלו בסופר, אנו נרגיש את התמורות האחרונות במחירי האנרגיה והסחורות רק לקראת סוף השנה.

אך זה לא מסתיים כאן שכן המלחמה ואי הוודאות הגבוהה שהיא מביאה לשוקי הסחורות מובילה מדינות נוספות לנקוט באמצעים פרוטקציוניסטים על סחורותיהם וזאת על מנת להבטיח את הביטחון התזונתי של האוכלוסיה המקומית שלהן. כך לפני חודשיים אינדונזיה, יצרנית שמן הדקלים הגדולה בעולם (בסדרי גודל) לאסור על יצוא שמן דקלים – תבדקו בסופר, שמן דקלים נחשב לשמן הנפוץ ביותר בענפי המזון המתועש ומחסור בחומר גלם זה צפוי להוביל להתייקרות כללית.

והחדשות הטריות ביותר מגיעות מצד הודו, שבסוף השבוע החליטה על איסור גורף ומיידי של יצוא חיטה מהמדינה. עם זאת, שלטונות הודו הודיעו כי מדינות שיצוא חיטה אליהן נדרש על מנת לשמור על הביטחון התזונתי שלהן יימשך וזאת בכפוף לבקשה ספציפית מצד אותן מדינות. על פי השלטונות בהודו, מהלך זה נדרש על מנת לשמור על הביטחון התזונתי של האוכלוסייה המקומית בהודו.

הודו היא יצרנית החיטה השנייה בגדולה בעולם אך אינה שחקנית מרכזית ביצוא החיטה העולמי. עם זאת, בעקבות המלחמה הודו הודיעה כי תגדיל באופן דרמטי את היקף היצוא שלה לעולם כאשר על פי תוכנית הממשלה היא הייתה אמורה לייצא השנה כ-10-15 מיליון טון של חיטה, קפיצה דרמטית ביחס לשנה שעבר בה ייצאה כ-2.5 מיליון טון (על פי נתוני ה-USDA). לשם ההשוואה, רוסיה היא היצואנית הגדולה בעולם עם יצאו של כ-44 מיליון טון וארה"ב וקנדה, היצואניות הבאות בגודלן, מייצאות כ-22-23 מיליון טון בשנה.

על כן, תוכנית זו של הודו הייתה אמורה להפוך אותה לשחקנית מרכזית בתחום. עם זאת, גל חום חריג בחודש מרץ הוביל לפגיעה משמעותית ביבולים ברחבי הודו מה שהוביל את הממשלה לעשות חישוב מסלול מחדש בסוף השבוע – ובכך להכניס עוד מימד עצום של אי וודאות בשוקי הסחורות החקלאיות.

שורה תחתונה – העלית במחירי הסחורות החקלאיות צפויה להמשיך לחלחל אל מחירי המזון בעולם ובישראל. אנו מעריכים כי סבב נוסף של עליות מחירי מזון עוד נמצא לפנינו כאשר את האפקט המשמעותי יותר עקב המלחמה אנו מעריכים שנתחיל להרגיש הרבה יותר לקראת סוף השנה.

להערכתנו, גם לאחר שהאינפלציה הכללית תתחיל להתקרר, העלייה במחירי המזון כאן כדי להשאר וזה עוד מבלי שבכלל דיברנו על השיבושים האחרונים בשוק המקומי עקב זיהומים בפסי הייצור (שטראוס, תנובה) וההשפעות שלהם בטווח הקצר. אגב זיהומים בפסי הייצור, בארה"ב יש כיום מחסור חמור במזון לתינוקות גם כתוצאה מהמשבר בשרשראות האספקה, אך גם עקב זיהומים שנתגלו במספר מפעלים אשר הובילו להשבתתם לפרק זמן ארוך.

על פי ההערכות בארה"ב מדובר על מחסור של עשרות אחוזים בהיצע וענקיות קמעונאיות כמו וולגרינס ובתי מרקחת של CVS כבר החלו בהקצבת מכירת הפורמולה פר לקוח. אפשר רק לקוות שלא נחווה תופעה דומה גם כאן.

דיור

שנית מבחינת סביבת האינפלציה בישראל, אי אפשר להתעלם ממחירי הנדל"ן שממשיכים לזנק. נציין כי התופעה שאנו רואים בשוק הנדל"ן הישראלי בשנתיים האחרונות אינה חריגה ביחס למה שקורה בעולם – גם כאן השפעות הקורונה עדיין ניכרות שכן שילוב של ריביות שפל ביחד עם הכנסה פנויה גבוהה ושינויים בטעמי הצרכן הובילו לזינוק בביקוש לדירות בישראל ובעולם וכך גם לעליית מחירים.

נזכיר כי בחישוב האינפלציה הלמ"ס אינו כולל את מחירי הדירות אלא את השכירות. לאורך זמן, מחירי הדירות נוטים להקדים את המגמות בשוק השכירות כך שהחדשות הרעות הן שככל הנראה עדיין לא ראינו את השיא בשכירויות בישראל. עם זאת, תהליך עליית הריבית של בנק ישראל כבר בא לידי ביטוי בעלייה משמעותית בריביות על המשכנתא וביחד עם מחירי הדירות הגבוהים, כבר ניתן לראות האטה בכמות הדירות המבוקשות לפחות על פי נתוני חודש מרץ. הזינוק במשכנתאות ביחד עם האטה מסויימת בפעילות הכלכלית בהמשך השנה צפויים לתמוך בהתקררות שוק הנדל"ן אך עד שנראה הקלה בשכירויות, זה ייקח עוד זמן רב וככל הנראה רק עמוק אל תוך 2023.

מטבע

בחודשיים האחרונים השקל עבר תהליך פיחות משמעותי. כך, מאמצע אפריל ועד היום השקל נחלש ב-5.6% מול הדולר וב-3.8% אל מול הסל המטבעות. תחת הנחה כי התמסורת מהשקל אל מדד המחירים לצרכן עומדת על כ-10%-14% (על פני שנה), מדובר על תוספת פוטנציאלית משמעותית לקצב האינפלציה השנתית בישראל במבט לחודשים הבאים. חשוב לזכור כי השקל הוא מטבע מחזורי שנוטה להיות מתואם ברמה גבוהה עם המגמות בשווקים הגלובליים ואלו תמכו בפיחות השקל.

חשוב להדגיש – נתוני הבסיס של המשק הישראלי ממשיכים לתמוך בשקל חזק לאורך זמן, אך בסופו של דבר מה שחשוב לאינפלציה הוא השינוי בשקל ולא רמתו. למרות שהשקל ממשיך להיות חזק במונחים היסטוריים, חולשה מתמשכת בשווקים העולמיים ביחס עם דולר חזק בעולם עוד צפויים להערכתנו להפעיל לחץ נוסף לפיחות השקל במהלך השבועות והחודשים הבאים ולהפעיל לחץ אינפלציוני נוסף בשוק המקומי.

אז מה אפשר לעשות בעניין האינפלציה? בסופו של דבר, המשק הישראלי מתמודד עם אותה בעיה איתה מתמודדים משקים אחרים – הבעיות בצד ההיצע בעולם הפכו להיות כמעט "כרוניות" ומדובר על פגיעה ממושכת בצד ההיצע. מצד שני, הביקושים מאוד חזקים – כפי שהם משתקפים מנתוני שוק העבודה הישראלי, פער התוצר החיובי ועוד. בסופו של דבר אפיון הבעיה של היום נלקח ממש מספר הלימוד של "מבוא למאקרו כלכלה" – ירידה בהיצע ועליה בביקוש מובילה בהכרח לעליית מחירים.

הבנקים המרכזיים אמונים על השליטה באינפלציה ולכן בעיה זו עומדת לפתחם אך כל מה שהם יודעים לעשות, זה להדק או להרחיב את המדיניות (דרך העלאות\הפחתות ריבית וכלים נוספים) באופן שישפיע על הביקוש המצרפי במשק.

על כן, כאשר צד ההיצע נמוך באופן כרוני, והאינפלציה גבוהה – על הבנקים המרכזיים לאזן את הביקוש על מנת שהלחצים האינפלציוניים ייחלשו. במלים פשוטות – הבנקים המרכזיים בימים אלו, גם אם זה לא נאמר באופן מפורש, פועלים וצפויים להמשיך ולפעול לפגיעה בביקוש המצרפי.

הצורך בהידוק מוניטארי אגרסיבי הוא הרבה יותר אקוטי במדינות כמו ארה"ב, אירופה ובריטניה שם האינפלציה זינקה לשחקים, ולכן הסיכון שבמדינות אלו הבנק המרכזי ידחוף את המשק למיתון הוא גבוה יחסית. בישראל, הריבית החלה לעלות באופן הדרגתי שכן האינפלציה אמנם גבוהה מהיעד ועוד צפויה לעלות, אך קצב האינפלציה כאן עדיין רחוק ממה שאנו רואים במקומות אחרים מה שגם אומר שלבנק ישראל יש, לפחות בתנאים הנוכחיים, יותר דרגות חופש. עם זאת, כפי שתיארנו, הסיכונים האינפלציוניים בישראל צפויים עוד לטפס במהלך החודשים הקרובים.

במלים פשוטות – ההידוק המוניטארי צפוי להוביל באופן בלתי נמנע להאטה כלכלית שעשויה להיות מאוד חריפה בעולם וגם בישראל. האם הבנקים המרכזיים ידעו לעצור לפני שההאטה תהפוך למיתון של ממש? רק הזמן יגיד.