דברי נגיד בנק ישראל במסגרת ישיבת הממשלה בנושא המעבר לכלכלה דלת פחמן

חשוב לתמוך בהשגת היעדים באמצעות תמחור פליטות גזי חממה שיופעל ויעלה בהדרגה, למשל על ידי אימוץ "מס פחמן"
מדובר במהלך חשוב הן מבחינת ההצהרה על המשך שותפותה של ישראל במהלך שהקהילה הבין-לאומית מייחסת לו חשיבות רבה, והן כמפת דרכים להיערכות לצעדים שייתכן ויידרשו.
חשוב שהממשלה תיבחן כבר עתה את ההיתכנות של ההגעה ליעד המוצע לשנת 2030, לפני הפיכתו כהתחייבות לאומית באמנת האקלים.
היות וחלק ניכר מהפחתת הפליטות צפויה להתבסס לאורך זמן על פיתוחים טכנולוגיים שעדיין אינם קיימים, ראוי להבהיר שיעדי המשנה הם מפת דרכים בלבד, ולא מסגרת כמותית פרטנית קשיחה.
חשוב לתמוך בהשגת היעדים באמצעות תמחור פליטות גזי חממה שיופעל ויעלה בהדרגה, למשל על ידי אימוץ "מס פחמן". תמחור כזה יתמוך ביישום ההתאמות הנדרשות על ידי השוק, ויאפשר לציבור ולעסקים לבחור את ההתאמות היעילות ביותר לאורך זמן, ואת הטכנולוגיות שיסייעו להגיע ליעדים בעלות המשקית הנמוכה ביותר.



נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, השתתף היום בישיבת הממשלה בנושא המעבר לכלכלה דלת פחמן. להלן עיקרי דבריו:

הצעת ההחלטה קובעת יעדים להפחתת פליטות הפחמן של מדינת ישראל לשנים 2030 ו-2050, בהתאם למחויבותה בהסכמים הבין-לאומיים בנושא. המדובר במהלך חשוב הן מבחינת ההצהרה על המשך שותפותה של ישראל במהלך שהקהילה הבין-לאומית מייחסת לו חשיבות רבה, והן כמפת דרכים להיערכות לצעדים שייתכן ויידרשו; זאת, ככל שיגדלו הלחצים של המדינות המפותחות להפחתה מהירה של פליטות ולצעדים שימנעו תחרות לא הוגנת מצד מדינות שאינן מצמצמות את הפליטות. לאור המשקל הרב - והגובר - שמיוחס לנושא בדיונים המדיניים והכלכליים בעולם בשנים האחרונות טוב שהממשלה נוקטת יוזמה לקדם את היעדים להפחתת פליטות גזי החממה.

הצעת ההחלטה כוללת יעד ארוך טווח להפחתת הפליטות עד שנת 2050, ויעד לשנת 2030. ההצעה מציינת שהיעדים ייבחנו מעת לעת, אך חשוב שהממשלה תיבחן כבר עתה את ההיתכנות של ההגעה ליעד המוצע לשנת 2030, לפני הפיכתו להתחייבות לאומית באמנת האקלים. ככל שההגעה ליעד מחייבת צעדים שעלותם המשקית גבוהה, או שאי-הוודאות לגבי ישימותם גדולה, רצוי יהיה להתאים את היעד טרם ההכרזה על התחייבות כלשהי.

החלטת הממשלה היום כוללת מספר יעדי משנה להפחתת הפליטות לפי תחומי הפעילות ומקורות הפליטה תוך הגברת השימוש באנרגיות מתחדשות. יש ליעדים אלה חשיבות בכך שהם מהווים איתות למשק והבהרה לכל הנוגעים בדבר, הן בממשלה והן במגזר הפרטי, כי הפחתת הפליטות בהתאם ליעד דורשת פעולה רב- מימדית. עם זאת, היות וחלק ניכר מהפחתת הפליטות צפויה להתבסס לאורך זמן על פיתוחים טכנולוגיים שעדיין אינם קיימים, ראוי להבהיר שיעדי המשנה הם מפת דרכים בלבד, ולא מסגרת כמותית פרטנית קשיחה.

בהתאם לאמור לעיל, חשוב לתמוך בהשגת היעדים באמצעות תמחור פליטות גזי חממה שיופעל ויעלה בהדרגה, למשל על ידי אימוץ "מס פחמן". תמחור כזה יתמוך ביישום ההתאמות הנדרשות על ידי השוק, ויאפשר לציבור ולעסקים לבחור את ההתאמות היעילות ביותר לאורך זמן, ואת הטכנולוגיות שיסייעו להגיע ליעדים בעלות המשקית הנמוכה ביותר. על רקע אי-הוודאות לגבי סוגי ומאפייני הטכנולוגיות העתידיות שיאפשרו את הפחתת הפליטות, תמחור הפליטות הוא כלי שהשפעותיו הרחבות יוכלו להביא לתוצאה היעילה ביותר בהפחתת הפליטות לצד צמצום העלות המשקית של התהליך.

לסיום, אף שהתכנון ארוך הטווח הוא רצוי וחשוב בסביבה הבין-לאומית הנוכחית, יש להיערך לכך שעל רקע האצה לא צפויה בהשפעות ההתחממות הגלובלית, אם תהיה כזאת, עלולה להידרש גם האצה בתהליך הפחתת הפליטות מעבר למוצע היום. חשוב שהגופים האמונים על הנושא ייערכו עם תכניות חלופיות למקרה שסיכון זה יתממש, שכן צעדים פתאומיים עלולים להשית על המשק עלויות גבוהות.