תמונת מצב המשק

תמונת מצב המשק (דן אנד ברדסטריט) השפעת משבר הקורונה על המשק - ניתוח מיוחד
השפעת משבר הקורונה – השפעה על הכלכלה העולמית

שנת 2020, טרם תחילת משבר הקורונה, הייתה אמורה להתאפיין בצמיחה עולמית מחודשת, לאור הסכם הסחר שהתגבש בין ארה"ב וסין החל מסוף שנת 2019. זאת לאחר ששנת 2019 אופיינה בהאטה בקצב הצמיחה העולמית על רקע התפתחויות כלכליות מקומיות בכלכלות הגדולות בעולם, ארה"ב וסין, לצד מלחמת סחר שהתפתחה בין גושי הכלכלה.

כך, קצב הצמיחה בתוצר העולמי בשנת 2019 הסתכם ב-3%, לאחר צמיחה עולמית של 3.6% בשנת 2018. תמהיל הצמיחה השתנה ובתוך כך, גם תרומתן של הכלכלות המתפתחות (Emerging markets), על חשבונן של הכלכלות המפותחות (Developed markets).

סין, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם (חלקה בתוצר העולמי נאמד בכ-15%), סבלה בשנת 2019 מהאטה בקצב הצמיחה שלה (6.1% בשנת 2019, לאחר צמיחה של 6.6% בשנת 2018), בעקבות המכסים שהוטלו על מוצרים סיניים מצד ארה"ב, הפגעו בהכנסותיה מיצוא, היקף חובות שהצטברו וירידה בביקוש המקומי למוצרים. דווקא כאשר התגבש הסכם סחר מחודש מול ארה"ב, הכלכלה הגדולה בעולם (חלקה בתוצר העולמי נאמד בכ-20%), שתכליתו מבחינת סין הפחתת מכסים על סחורות סיניות והשהיית מכסים חדשים, פרץ משבר הקורונה.

כבר כעת, לקראת תום הרבעון הראשון לשנת 2020 אשר לווה רובו ככולו בהשפעת התפשטות הקורונה, מתבהרת תמונה של המשך האטה עולמית – בתחילת 03/2020 חתך ארגון ה-OECD את תחזית הצמיחה הגלובלית לשנת 2020 ב-0.5%, מרמה של 2.9% ל-2.4%, שיעור הצמיחה הנמוך ביותר מאז המשבר הפיננסי העולמי של שנת 2008.

היקפי הסחר הבינלאומי עם סין

על פי נתוני מכון היצוא, בישראל כ-8.8% מסך היבוא ארצה מקורו בסין (9.3% ללא יהלומים), כ-8% מהיצוא הישראלי הולך לסין (9.7% ללא יהלומים) וכ-160 אלף תיירים מסין מגיעים לישראל בכל שנה.
החלק הארי של היצוא הישראלי לסין (54%) ב-2019 הוא בענף המכונות והציוד החשמלי, 18% במוצרי כימיה, 17% במכשירים אופטיים ורפואיים או מכשירי מדידה. עיקר היבוא הישראלי מסין גם הוא בענף המכונות והציוד החשמלי (27%), אח"כ טקסטיל ומוצרי טקסטיל (15%), מוצרי כימיה (10%), מתכות 10%, פלסטיק וגומי 7%.


 
השפעת משבר הקורונה – השפעה על המשק הישראלי

תמצית
התפשטות נגיף הקורונה משפיעה על הסחר הבינלאומי שהינו מרכיב מהותי בפעילות של מספר רב של ענפים במשק, אשר מתבססים על יבוא או יצוא, וחשופים כעת לשיבושים מהותיים בפעילות העסקית. ענפי התעופה והתיירות הינם החשופים ביותר (גל ראשון), וכוללים בין היתר חברות תעופה, בתי מלון, חברות תחבורה והסעות, מסעדות, אתרי תיירות ועוד. תחומים נוספים, המאופיינים בהתקהלות אוכלוסין (גל שני) חווים ירידה במכירות בהם קמעונאות (קניונים ומרכזי קניות), אולמות אירועים, חברות קייטרינג, הפקת אירועים ועוד.

לצד הענפים הרבים הנפגעים, ישנם תחומים שרושמים עליה בפעילות על רקע משבר הקורונה, בהם רשתות השיווק אשר רשמו בחודש האחרון עליה של עשרות אחוזים במכירות, כאשר מוצרים בקטגוריות מסוימות רשמו אף מעל 100% גידול. עליה בהזמנות שליחויות דוגמת תן ביס ו-walt על חשבון הגעה פיזית למסעדות, רשתות הפארם סופר פארם ו-Be אשר מדווחות על מכירה מואצת של תכשירים הגייניים כגון מגבוני חיטוי, אלכוג'ל ועוד. החשש בענף המזון הוא ממחסור במלאי על המדפים לקראת חג הפסח, לאור קצב הקניות הגבוה מצד הציבור, לצד הישארות צפויה של כ-1 מיליון תיירים ישראלים בחג הפסח (כמות היוצאים אשתקד לחו"ל סביב מועד חג הפסח, אשר עתה צפויים להישאר בארץ) – מצב בו הביקוש בענף המזון יהיה גבוה מההיצע (היצע הייצור המקומי אינו ערוך לייצר בתפוקות הגבוהות הנדרשות כעת, לצד שיבושים צפויים של יבואני מזון בפעילות יבוא סחורות מחו"ל). תחום נוסף החווה עליה בביקושים בצד המשבר וההיערכות של חברות רבות לעבודה מלאה מהבית – חברות טכנולוגיה ושירותים למתן פתרונות העסקה מרחוק - חברות המספקות תשתיות תקשורת וניהול וירטואלי מאפשרות המשכיות עסקית עבור העסקים גם מחוץ למשרד, על מנת לאפשר המשך מתן שירות ולמזער את הפגיעה במהלך העסקים השוטף היכן שניתן. עם זאת, הנזק העסקי המצרפי בענפים הנפגעים מהמשבר גבוה משמעותית מהתועלת בקרב הענפים הצומחים במשבר.

עליה ברמת הסיכון בענפים נרחבים במשק:

גל ראשון – ענפי התעופה והתיירות וענפים בעלי חשיפה גבוהה לסחר בינלאומי:

ענפי התעופה והתיירות:
• חברות תעופה
• בתי מלון
• חברות תחבורה והסעות
• מסעדות בתי קפה וברים
• אתרי תיירות


ענפים בעלי חשיפה גבוהה לסחר בינלאומי - דוגמאות:
• ענף האופנה
• תשומות לבניה

גל שני – תחומים המאופיינים בהתקהלות אוכלוסין
• קניונים ומרכזי קניות
• חנויות אופנה (בפרט)
• אולמות אירועים
• חברות קייטרינג
• הפקת אירועים

זרקור על ענפים נבחרים בעלי רמת סיכון גבוהה:

• ענף התיירות וסוכנויות הנסיעות – ספג ירידה דרמטית בפעילות כחלק מהגל הראשון. חברות התעופה והתיירות מדווחות על ירידה משמעותית בפעילות ועל צמצום משמעותי של כוח אדם בטווח המיידי, בראשן אל-על, ארקיע, ישראייר ועוד. המשבר בענף התעופה והתיירות החריף עם החלטת הממשלה ב-09.03.2020 בדבר בידוד כל השבים מחו"ל. כתוצאה, הודיעו עשרות חברות תעופה על ביטול טיסות יוצאות ונכנסות לנתב"ג עד הודעה חדשה ועל פיטורי עובדים. בהתאמה, הודיעה רשות שדות התעופה על הוצאה לחופשה ללא תשלום 70% מכלל העובדים הזמניים, צמצום משרות בקרב 150 עובדי הביטחון, קיצוץ שכר העובדים הקיימים ועוד.
ירידה משמעותית נרשמת גם במכירות חנויות הדיוטי פרי בנתב"ג וברמון, בהן ג'יימס ריצ'רדסון, אופיס דיפו, דיוטי פרי ספורט ועוד.
בתחום סוכנויות הנסיעות, איסתא, מהשחקניות הגדולות בענף הודיעה ב-11.03.2020 על סגירת כל סניפיה, לאחר שכבר הודיעה על גל פיטורים והוצאה לחופשות ללא תשלום. חברות גדולות נוספות בענף הודיעו על נקיטת צעדים דומים. בתחום המלונאות, על פי נתוני התאחדות המלונות בישראל, בחודש האחרון צנחו התפוסות במלונות בישראל אל מתחת ל-40%, ירידה של 30% ביחס לנתון בתקופה המקבילה אשתקד. לפי נתוני ההתאחדות, הנזק השנתי המוערך לענף נאמד בכ-4.2 מיליארד ₪. בהתאמה, בתי המלון בישראל הוציאו בעת האחרונה כ-4,000 עובדים לחופשה ללא תשלום.
על פי מדדי דן אנד ברדסטריט, חלה עליה משמעותית ברמת הסיכון בענפי התיירות מתחילת המשבר.

• ענף מסעדות, ברים ובתי קפה – על פי גורמים בכירים בענף, הענף חווה ירידה של כ-20% בפעילות בחודש האחרון. הדבר בא לידי ביטוי באי-הגעת תיירים מחו"ל ובביטולי הזמנות מצד לקוחות מקומיים אשר חוששים להתקהל. על פי מדדי דן אנד ברדסטריט, הענף נחשב לענף המסוכן במשק אשתקד גם כך (טרם משבר הקורונה), ולהערכתנו בעלי עסקים רבים לא יוכלו לספוג המשך ירידה בפעילות ושיבוש בתזרים לאורך זמן, כך שמסעדות וברים רבים עתידים להיקלע לקשיים בטווח הקצר.

• ענף האופנה – 99% מהפריטים הנמכרים בענף מקורם ביבוא, בעיקר מסין ומהמזרח, כך שהענף חשוף אף הוא למחסור במלאים בחנויות. גורמים בכירים בענף העידו כי הם ערוכים לעונות האביב והקיץ הקרובות, לאחר שהזמנות הרכש מהמזרח כבר סופקו ארצה (עונתית, בענף מצטיידים בקולקציות אלה לפני מועד חג הפסח בישראל). עם זאת, להערכתנו – לרשתות האופנה צפויה בעיה לרענן קולקציה תוך כדי העונה ולהשלים מלאים כבר בעונה הקרובה. כמו כן, הרשתות אינן ערוכות לעונת הסתיו הקרובה, על כן עונות סתיו-חורף הקרובות צפויות להתאפיין במחסור בפריטים בחנויות. בנוסף, מורגשת בחודש האחרון ירידה של כ-30% בתנועת המבקרים בקניונים ובמרכזי הקניות, כך שבנוסף לשיבוש הצפוי במלאי, צפויה ירידה בפדיון בענף.
נציין כי ענף האופנה מאופיין בשנתיים האחרונות בירידה בהיקפי הפעילות, ובהתאמה בעליה ברמת הסיכון, לאור התחרות מרכישות אונליין ומדיניות השמיים הפתוחים (טרם התפרצות הקורונה). כך, בשנת 2019 ענף חנויות אופנה רשם ירידה של כ-3% במכירות המצרפיות (במהלכה מספר רשתות יצאו מהענף, בהן קמדן אנד שוז, קסידי, דיסקרט, זברה – מגמה שנמשכה לשנת 2020 עם היקלעותה לקשיים של רשת ההלבשה התחתונה בוניטה דה מאס). בהתאם, על פי מדדי דן אנד ברדסטריט בשנת 2019, טרם התפרצות הקורונה, נרשמה בענף האופנה עליה של כ-6.9% ברמת הסיכון – להערכתנו רמת הסיכון ואי-הוודאות הגבוהים צפויים לאפיין את הענף גם בשנת 2020.

• ענף הבניה – ענף הבניה חשוף לשיבוש בפעילות הן מבחינת מחסור בתשומות לבניה והן מבחינת מחסור צפוי בכוח אדם. על פי הערכות, 30% מהתשומות המשמשות לבניה בישראל מקורן ביבוא מסין. החומרים המיובאים מסין כוללים בעיקר אלומיניום ונחושת, אריחי קרמיקה, חיפויי אבן שונים וכלים סניטריים. על פי גורמים בכירים בענף תשומות בניה בישראל, כבר כעת מורגש מחסור בולט באספקת מספר סוגי אבנים המשמשים לריצוף, חיפוי ובניה, בהם גרניט, בלו סטון, שיי גריי ועוד, לאור שיבוש בפעילות המחצבות בסין. מחסור בולט נוסף קיים גם בתחום האלומיניום, כאשר המלאים הקיימים בשוק צפויים לא לעמוד בצבר הפרויקטים של הקבלנים. לאור הירידה הצפויה ביבוא מסין, צפוי חלקו של יבוא מוצרים מטורקיה לעלות, לצד עליה ביבוא ממדינות נוספות באירופה.
בנוסף, לענף תלות בכוח אדם חיצוני (אלפים אחדים של עובדים סינים לצד העסקת כ-65 אלף עובדים מהשטחים) – פרויקטים מסוימים צפויים לרשום עיכוב בהשלמתם ומסירתם, ובחינה של סגר על שטחי יהודה ושומרון לאור התפרצות הנגיף בשטחי הרשות, צפויה להביא לשיבוש מיידי של כוח אדם בענף ולעיכובים מסירות דירות. כפועל יוצא, לפגיעה ברווחיות החברות ולעליה ברמת הסיכון הן על כלל מקטעיו (ייזום, ביצוע, תשתיות).
נציין כי הענף אופיין גם כך בשנת 2019 בחוסר וודאות לאורך כל מקטעיו, כתוצאה מהיעדר ממשלה מכהנת (שנת בחירות) ומשינויי מדיניות ממשלה ורשויות מקומיות בתחומי התחדשות עירונית ומחיר למשתכן. בהתאם נרשמה בשנה זו עליה בסיכון היזמי ובסיכון הביצועי - על פי מדדי דן אנד ברדסטריט בשנת 2019, טרם התפרצות הקורונה, נרשמה בענף הבניה עליה של כ-8.4% ברמת הסיכון הענפי. המצב הנוכחי צפוי להעמיס קשיים נוספים על הענף המאופיין ברמת סיכון גבוהה גם כך.

ענפים שחווים עליה בביקוש בצל המשבר:
• רשתות השיווק – רשמו בחודש האחרון עליה של עשרות אחוזים במכירות, ובמוצרים בקטגוריות מסוימות אף מעל 100% גידול. עם זאת, קיים חשש ממחסור במלאי על המדפים לקראת חג הפסח, לאור קצב הקניות הגבוה מצד הציבור, לצד הישארות צפויה של כ-1.5 מיליון תיירים ישראלים בחג הפסח (כמות היוצאים אשתקד לחו"ל בפסח, ועתה צפויים להישאר בארץ) – מצב בו הביקוש בענף המזון יהיה גבוה מההיצע.
• חברות שליחויות – עליה בהזמנות שליחויות דוגמת תן ביס ו-walt על חשבון הגעה פיזית למסעדות
• רשתות הפארם - סופר פארם ו-Be אשר מדווחות על מכירה מואצת של תכשירים הגייניים כגון מגבוני חיטוי, אלכוהול ג'ל ועוד.
• חברות טכנולוגיה ושירותים למתן פתרונות העסקה מהבית – חברות המספקות תשתיות תקשורת וניהול וירטואלי מאפשרות המשכיות עסקית של העסקים גם מרחוק. המשק נערך להעברת עובדים לעבודה מהבית, בפרט call centers, נותני שירותים כגון רו"ח, עו"ד וכו' – הזדמנות לחברות טכנולוגיה ותשתיות תקשורת הפועלות בתחום.


השפעת משבר הקורונה על שוק ההון

משבר הקורונה משפיע באופן רב גם על שוק ההון. במסגרת זו, הבורסות ברחבי העולם חוו בעת האחרונה ירידות שערים חדות, בהן הבורסה לניירות ערך בניו יורק (וולסטריט) והבורסה לניירות ערך בתל אביב.
עיקר הירידות נרשמו במניות תעופה ותיירות, פיננסיים ונפט. ירידות בולטות רשמו חברת אל-על, שמתחילת שנת 2020 ועד תחילת מרץ מנייתה ירידה בקרוב ל-40% במצטבר ומניית קבוצת דלק (הסוחבת מינוף גבוה וחשיפה למחירי הגז והנפט בעולם) שהשלימה ירידה מצטברת של כ-70% מתחילת השנה (קרוב למחצית מירידה זו נרשמה בחודש מרץ). בנוסף, משבר הקורונה וירידות השערים הובילו לפדיונות גבוהים של הציבור בישראל בקרנות הנאמנות בהיקף כספי של מעל 2 מיליארד ₪ בתחילת מרץ, מגמה שהמשיכה להחליש את שוק ההון המקומי.
 
תחזית

תחזית הצמיחה במשק הישראלי בצל הקורונה
תחזית בנק ישראל לשנת 2020 (01/2020), טרם שקלול השפעת הקורונה, צפתה כי המשק יצמח בשנה זו ב2.9%, לאחר צמיחה של 3.3% בשנת 2019. ב-03/2020, על פי פרסומי משרד האוצר, באם נגיף הקורונה ימשיך להתפשט ברחבי העולם, הנזק הכולל למשק נאמד בכ-1%, שהם כ-12 מיליארד ₪. בתרחיש כזה, צמיחת המשק צפויה לרדת אל מתחת ל-2% ברמה שנתית. בנק ישראל הצטרף להערכה זו של האוצר ועדכן אף הוא את תחזית הצמיחה למשק לשנת 2020 ל-2%, כל עוד משבר הקורונה ייגמר ביוני 2020 ולא מעבר לכך.

להערכת דן אנד ברדסטריט – שרידות העסקים בתקופת משבר הקורונה תלויה בחוסן הפיננסי של העסקים (תוך שונות בין העסקים שונים) ובאיתנות הפיננסית של ענפים (כולל רמת הסיכון ומידת החשיפה למשבר). עסקים שאינם מאופיינים בחוסן פיננסי או פועלים בענפים בעלי רמת סיכון גבוהה, יתקשו בניהול התזרים בתקופת המשבר עד כדי הפסקת פעילות, זאת כתלות בהימשכות המשבר.

תחזית הצמיחה בעולם
כבר כעת, לקראת תום הרבעון הראשון לשנת 2020 אשר לווה רובו ככולו בהשפעת התפשטות הקורונה, מתבהרת תמונה של המשך האטה עולמית – בתחילת 03/2020 חתך ארגון ה-OECD את תחזית הצמיחה הגלובלית לשנת 2020 ב-0.5%, מרמה של 2.9% ל-2.4%, שיעור הצמיחה הנמוך ביותר מאז המשבר הפיננסי העולמי של שנת 2008 (זאת לאחר שבשנת 2019 קצב הצמיחה העולמי עמד על 3% ובשנת 2018 על 3.6%).