יניב חברון, אלומות: "התקף הפאניקה של המשקיעים התמתן"

יניב חברון, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות אלומות

סיכון מח"מ –גבוה ואפילו עולה מעט לאחר עליית התשואות בארה"ב והתייצבות השווקים שבמידה ותמשך, תמתן את הטון היוני של בנק ישראל ותחזיר טון ניצי יותר.

התקף הפאניקה של המשקיעים מתפוגג – כפי שכתבתנו בשבוע שעבר "המשקיעים עשויים לקבל זריקות עידוד הן מהתיקון המהיר שכבר התרחש, מעונת הדוחות , מהשיחות עם סין".

הצמדה – אנחנו מגדילים את המשקל של האפיק הצמוד על חשבון הצמוד לתוך מדדי החורף השלילים ונעשה זאת בצורה משמעותית יותר אחרי מדד ינואר השלילי.

שווקים מתעוררים – השוק הסיני נותר מבחינתנו בעל הפוטנציאל הגבוה ביותר לעליות. עם זאת, הסיכון אולי נדחה מעט אבל היה תלוי מאוד בתוצאות השיחות.

מחירי נפט – המשיכו לתקן השבוע, אבל צפויים להישאר זמן מה בטריטוריה הזו.

דולר/שקל – הפוזיציה העודפת איבדה הרבה מהאטרקטיביות שלה, בעקבות איתות של הפד לקראת סיום העלאות הריבית ותחילת העלאות ריבית מוקדמת מידי בישראל.

מרגישים שפספסתם? אולי בצדק – מתחילת השנה ה-S&P 500 רשם עלייה של 6.5% וסיכם עלייה של 14% מרמת השפל שנרשמה ב24 לדצמבר 2018. הרגשת הפספוס מתחזקת עוד יותר כאשר 2019 צפויה להתאפיין בנתונים כלכליים המאותתים על התמתנות של קצב הצמיחה הגלובלי.

בינתיים לפחות לפי העקום האמריקאי, נראה שהתקף הפאניקה של המשקיעים התמתן. העקום חזר לתלילות נמוכה. אל תטעו, הסיכונים נותרו, גם מלחמת הסחר, גם מצוקת הנזילות בשווקים וגם הסיכון האיטלקי שיצוץ מחדש במהלך השנה עם הגלישה של אירופה למיתון. ההבדל היחיד הוא שאם לפני מספר שבועות השוק תמחר את הסיכונים כאילו כבר התרחשו, היום הוא חוזר לתמחור הגיוני יותר, תמחור של הסיכון בלבד.

האמת שהכי נוח היה להפוך את הנימה האישית הזו לביקורת עם משפטים כמו "לא מוכרים בירידות חדות" "דווקא שהשוק מתמחר מצבי קיצון זה הזמן להגדיל השקעות" ו"מי שיוצא מהשוק לא חוזר חזרה בזמן" ואחד שאני אוהב במיוחד "במקום לחפש משברים, חפשו הזדמנויות".

אז איפה ההזדמנויות?
סין עדיין נראית כמו ההזדמנות הכי מעניינת בשווקים כיום – שוק המניות הסיני לא הצליח להתאושש מהקריסה ב2016 ולמרות התפתחויות של חברות ענק מקומיות וגלובליות בתחומים כמו טכנולוגיה, בריאות וצרכנות, כולל התפתחות של מעמד ביניים אדיר, המשקיעים מתמחרים את המניות שם בחסר משמעותי ומתעלמים לחלוטין מהצמיחה האדירה שצפויה לחברות אלו בעשור הקרוב. הצמיחה בסין מתמתנת אבל היא תעמוד סביב 6%. הסיכון למשבר הסחר עדיין קיים ואולי רצוי להמתין עד להסכם או לפחות להתקדמות נוספת.

לגבי השוק האמריקאי, התמחור עדיין נוח אבל הרבה פחות מלפני 3 שבועות. סקטור הפיננסים יוכל לרשום עלייה של עוד מספר אחוזים ככל שהשיפוע של העקום יהפוך תלול יותר. סקטור הבריאות עדיין עשוי להיות אטרקטיבי בשווקים תנודתיים ותשואת דיבידנד נדיבה. חברות תעופה עדיין לא מגלמות את הצניחה במחירי הנפט ומושפעות יותר לרעה מחשש להאטה. בנוסך יציבות במחירים הנפט, יעזרו להכנסה הפנויה של הצרכן האמריקאי.

לגבי השוק באירופה, אנחנו מעדיפים לוותר בשלב זה. אומנם התמחור הנוח, מוביל להרבה מאוד המלצות מצד אנליסטים שונים בעולם, אבל נתוני המקרו החלשים וסיום הרחבת המאזן של הבנק המרכזי (זה לפחות מה שהוא הבטיח, השאלה מתי יקיים), אינם מעודדים עבור השוק האירופאי.

בשורה התחתונה, בשבועות האחרונים קיבלנו דוגמא לגבי המהירות של השווקים ובאיזה קצב הם מתקנים כלפי מעלה ומטה, מהיר אפילו יותר מעל הסיטואציות שהכרנו בעשור האחרון. התנודתיות הזו תלווה אותנו ב-2019 ואני אומר – תהיו מוכנים!

התפתחויות ותובנות מהשבוע האחרון
הצמיחה ברבעון השלישי טובה יותר אבל לא מבשרת על שינוי של ממש – האומדן השלישי לתמ"ג עלה ל2.3% לעומת 2.1% באומדן הקודם.

הצריכה הפרטית נותרה חלשה עם 2.3% – וההשקעות בנכסים קבועים ירדו ב-10.4% (בניה). הייצוא הסתפק בעלייה של 4.8% והציבורית עלתה ב-10%.

מחירי הדירות יורדים חודש שני ברציפות ב-0.4% – ע"פ הלמ"ס, הקיפאון בשוק הדיור מוביל לירידת מחירים שאיבדו השנה 2.3% וכללו 8 חודשים של ירידה.

מספר המשרות הפנויות עלה באוקטובר-דצמבר ב4.7% – כאשר הממוצע במהלך השנה עמד על 3.7% עם עלייה בביקוש למתכנתים.

האינפלציה השנתית שירדה מתחת לרף התחתון של היעד (0.8%) – ממתנת את הסיכוי לעליית ריבית בחודשים הקרובים אבל תעלה מעל היעד כבר ברבעון הראשון ובסוף הרבעון השני הריבית תוכל לעלות בפעם הראשונה.

בנתיים מתבהרת התמנה לגבי הבור התקציבי שיעבור לשנה הבאה – מה שמחזק את ההערכות כי הממשלה הבאה תצטרך להעלות מיסים.

תחזיות מאקרו מקומיות

ריבית בעוד 12 חודשים - 0.75%

העלאת ריבית הבאה – 6-5/2019

אינפלציה בחודש ינואר - 0.3%-

אינפלציה בעוד 12 חודשים – 1.3%

עונת הדוחות בארה"ב פושרת, אבל המשקיעים נושמים לרווחה – 11% מהחברות בS&P 500 דיווחו, 73% היכו את הרווח למניה ב-3.2% בממוצע (פושר מאוד).

כל החברות בסקטור תיקשורות, בריאות וצריכה מחזורית – הכו את תחזית הרווח. בפיננסים כמעט 40% איכזבו אבל הסקטור תיקן חזק בעקבות תמחור נמוך.

דיווחים ביום שישי שארה"ב תפחית את המכסים של סין בזמן המשא ומתן – הפיחו רוח חיובית נוספת אצל המשקיעים.

גם הפיסגה השניה של טראמפ ונשיא צפון קוריאה – עשויה להעיד על התקרבות ביחסי ארה"ב-סין. בנוסף טראמפ נוהג לסיים מפגשים אלו בהצהרות כלכליות.

מדד אמון הצרכנים לחודש ינואר קרס לרמה הכי נמוכה מאז בחירותו של טרמפ– בעקבות השבתת הממשל, המכסים על סין וחוסר היציבות של השווקים הפיננסים.

כלכלנים חוששים שבמידה והשביתה בממשל הפדרלי תמשך עד סוף הרבעון הראשון – הצמיחה בשנה הקרוב תסתיים עמוק מתחת לרמה של 2%.

אחרי הדחיה של תוכנית ההיפרדות של בריטניה – האופוזיציה מתנגדת לחידוש השיחות ובנתיים טרזה מיי שורדת עוד הצעת אי אמון.

אסטרטגיה
אחרי חודשים של הפחדה, העקום האמריקאי חוזר למצב נורמלי – ומתהפך חזרה למצב עולה. התשואות ל-10 שנים עלו ב-20 נקודות מהשפל שנרשם ב-3 לינואר.

השיפוע של העקום 1-10, אומנם רק ב19 נקודות – אבל החזרה שלו למצב של שיפוע ועליית התשואות בעיקר בטווחים של 5-10, מעידה על התפוגגות הפאניקה.

למרות עליית התשואות השבוע, השוק עדיין לא מתמחר עליית ריבית בשנת 2019 – והסתברות של מעל 30% לעליית ריבית ניתנת רק בחודש ספטמבר 2019.

סקטור הפיננסים בארה"ב אומנם לא מצליח להכות את תחזית הרווח (40% אכזבו)- אבל מצליח לבצע תיקון מרשים של 18% מנקודת השפל שנקבעה 24.12.2018.

המשקיעים לוטשים עיניים לשוק הסיני – פתרון למלחמת הסחר וצעדי תמיכה של הממשל בסין שכוללים עידוד להשקעות בשוק ההון יובילו לראלי ענק.

מחיר הנפט קיבל זריקות עידוד השבוע ועלה לרמה של 53.8$ – דיווחים חיוביים במשא ומתן בין ארה"ב וסין, דיווח על ירידה במספר האסדות בארה"ב וירידה במלאים של אופ"ק בעקבות צמצום תפוקה בסעדיה, לוב ואיראן.

התלילות של העקום הממשלתי נותרה גבוהה – השיפוע 1-30 באג"ח המקומי שוב מתקרב ל-3%, אבל גם התלילות באמריקאי 1-30 עלתה ל0.5%.

גם השבוע השקלים והארוכים הציגו ביצועים עודפים – בעקבות הירידה של האינפלציה מתחת לרף התחתון של היעד.

אחרי עליית התשואות בארה"ב – והתייצבות בשווקים, גם הערכות הריבית בישראל יוכלו להתחזק בחודשים הקרובים ויובילו לעליית תשואות והשתטחות העקום.

הצמודים יוכלו להפתיע וציפיות האינפלציה יעלו בקרוב – אחרי מדד ינואר, צפויה רוח גבית מעליית מחירי הנפט, עלייה במחירי הרכבים ועליית מיסים צפויה.

השקל עם פיחות מינורי של 0.2% מול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי – לאחר תיסוף דו שבועי של 2.7%. תשואות בארה"ב עלו, אבל אנחנו מצפים שהריבית בישראל תעלה מהר יותר מצפוי.

פרקטיקה
עלייה בתשואות האג"ח ובעיקר חזרה של השיפוע לרוב העקום – תומכת בהתפוגגות החששות ממיתון. חדשות טובות בשבועות הקרובים עשויים להקצין מעט את המגמה – אג"ח 10 שנים אמריקאי יוכל לחזור ל3% בחודשים הקרובים.

ההמלצה החיובית על סין ללא שינוי, שוק המניות שם ממשיך להיות אטרקטיבי, אבל הסיכון של מלחמת הסחר עדיין לא הופחת. המניות שם ינועו ע"פ החדשות מהשיחות המחודשות בין שתי המעצמות.

פרקטיקה
סיכון המח"מ עולה אחרי עליית התשואות בארה"ב והרגיעה בשווקים – כבר בשבוע שעבר כתבנו "הטון של בנק ישראל יהפוך לניצי לאחר שהשווקים יתייצבו, האינפלציה תוכל להפתיע כלפי מעלה והמיסים יעלו".
השווקים עברו תיקון של 14% מהשפל ורחוקים 7%% בערך מהשיא האחרון.

כפי שאנחנו כותבים מזה חודש - הפוזיציה הדולרית מאבדת אטרקטיביות בעקבות כיוונים מנוגדים של בפד ובנק ישראל.

רצוי לשים לב בשבוע הקרוב
בישראל יתפרסמו השבוע הפרוטוקולים של דיוני הריבית ויוכלו אולי לשפוך יותר אור על האג'נדה הכללית של בנק ישראל. אומנם בהחלטת הריבית האחרונה בטון של בנק ישראל היה יוני בהחלט, אבל צריך לזכור שרק לפני חודש וחצי, אותה וועדה העלתה את הריבית בפעם הראשונה. ובנוסף היה נראה כי הוועדה מאוד הושפעה מהירידות בשווקים ומהטון של הבנק המרכזי האמריקאי השאלה אם יהיה לזה חיזוק בפרוטוקולים.

בסין צפויים מחר להתפרסם שלל נתוני מאקרו שכוללים צמיחה ברבעון הרביעי, ייצור תעשייתי ומכירות קמעונאיות. כד כה למרות שהנתונים אכזבו, המשקיעים התמקדו בשיחות עם ארה"ב וצפוי שימשיכו לעשות כך גם מחר.

החלטת הריבית באירופה תגלה עד כמה הבנק מודאג מהצניחה בנתונים הכלכליים, כאשר ההערכות להעלאת ריבית נדחות כבר ליוני 2020. בנוסף יהי מעניים כיצד ה-ECB יסביר את הטיפול במאזן.

עונת הדוחות מעלה קצב השבוע עם שלל פרסומים ביניהם IBM ואינטל. עד כה העונה היתה פושרת ולא צפויות הפתעות גדולות אבל יהיה מאוד מעניין לראות את התחזיות של החברות לרבעון הבא.

השבוע צפויים להתפרסם שלל נתוני מאקרו בארה"ב שחלקם אולי יוכלו להעיד על הצמיחה בארה"ב. הזמנות מוצרי בני קיימא סופי יוכל להעיד על ציפיות הצמיחה, מכירות קמעונאיות יעידו על מצבו של הצרכן האמריקאי וסקר הייצור של הפד יעיד על הפעילות היצרנית. נתוני מרקו טובים, יוכלו להמשיך את החזרה של העקום האמריקאי למצב נורמלי.

מלבד נתוני קמעונאות והייצור, יתפרסמו שלל נתונים משוק הנדל"ן המגמגם. מכירות בתים יד ראשונה ויד שניה, הוצאות בניה והתחלות בניה, כמו גם מחירי הנדל"ן. בסך הכל כולם אמורים להצביע על קיפאון תרתי משמע של שוק הנדל"ן האמריקאי.