מדדי ינואר ופברואר הובילו לסביבת אינפלציה נמוכה ביותר. ב-2015 צפויה עלייה מתונה באינפלציה

סקירת מאקרו שבועית, באדיבותם של אנשי אגף הכלכלה בלאומי
מדדי ינואר ופברואר הובילו לסביבת אינפלציה נמוכה ביותר. ב-2015 צפויה עלייה מתונה באינפלציה
מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר ירד ב–0.7%. ב-12 החודשים האחרונים רשם המדד ירידה של 1% (פברואר 2015 בהשוואה לפברואר 2014). בנטרול סעיף, הדיור המתבסס ברובו על מחירי שכר הדירה, המדד ירד בשיעור משמעותי יותר של 2.1%, דבר המשקף סביבת אינפלציה נמוכה ביותר.
ירידות המחירים המשמעותיות חלו בסעיפים הבאים: תחבורה ותקשורת, בעיקר בשל הירידה במחירי שירותי הסלולר (עדכון אשר מתבצע פעמיים בשנה), וירידה של 3% במחיר הדלק, על רקע ירידת מחירי הנפט בעולם בחודש ינואר; אחזקת דירה, בעיקר עקב הוזלה חד פעמית של 9.9% במחיר החשמל; והלבשה והנעלה, בעיקר בשל ירידת מחירים עונתית. מנגד, חלו עליות במחירי שכר הדירה ובסעיף המזון אשר עלה בעת האחרונה לאחר חודשים ארוכים של ירידות מחירים.
במבט קדימה, מדד חודש מרץ צפוי להצביע על עליית מחירים מתונה, בין היתר בשל: גורמים עונתיים כמו עלייה במחירי השכירות (שירותי דיור בבעלות) ועלייה במחירי ההבראה והנופש; וכן עלייה במחיר הדלק אשר נקבעה בסוף חודש פברואר. להערכתנו, שיעור השינוי השנתי של המדד, המצוי כיום בסביבה שלילית, צפוי לעלות בטווח הקצר באופן הדרגתי (דהיינו, להיות פחות שלילי), בין היתר בשל: המשך העלייה במחירי הדיור; ציפיות להמשך מגמת ההתמתנות בקצב ירידת מחירי המזון; והעובדה כי בזמן הקרוב לא צפויות הוזלות חד פעמיות נוספות אשר איפיינו את המדדים של החודשיים האחרונים ותרמו משמעותית לירידתם. אנו מעריכים כי האינפלציה בשנה הקרובה תמשיך להיות מתונה ונמוכה ממרכז יעד יציבות המחירים, אולם לא צפויה להיות שלילית.
ירידה מתונה בהיקף יצוא הסחורות מתחילת השנה. עם זאת, היצוא צפוי לגדול ב-2015.
יצוא הסחורות הסתכם בחודש פברואר בכ-3.6 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים) לעומת כ-4.1 מיליארד דולר בחודש הקודם, דהיינו ירידה חדה של 11.2%. מדובר ברמה חודשית הנמוכה מהממוצע של 12 החודשים האחרונים, וברמת שפל מאז חודש יולי 2013. בחינה של תקופות זמן ארוכות יותר מעידה כי היקף היצוא ירד בחודשיים הראשונים של השנה ב-6.1% (במונחים דולריים) לעומת הרביע האחרון של 2014 (ראה/י תרשים). עם זאת, נתוני המגמה מצביעים אמנם על ירידה מתונה בהיקפי היצוא בחודשיים האחרונים, אולם היצוא בפברואר נותר יציב סביב 4 מיליארד דולר, בדומה לממוצע של השנתיים האחרונות. הירידה בפעילות היצוא בפברואר חלה על רקע ירידה ביצוא בכל קבוצות הטכנולוגיה, בהשוואה לחודש הקודם, כאשר הירידה החדה ביותר חלה בענפי הטכנולוגיה המעורבת-מסורתית. היצוא התעשייתי ירד ב-11%, כתוצאה מירידה ביצוא כל הענפים למעט ענפי התרופות, כלי תחבורה וייצור תכשיטים.
ייתכן כי חלק מהירידה בהיקפי היצוא הדולרי בחודשיים האחרונים, מקורו בהיחלשות האירו בעולם ובעיקר מול הדולר. חיזוק לכך מתקבל מהשוואה של היקף היצוא בחודשיים הראשונים של השנה לתקופה המקבילה אשתקד במונחים שקליים, השוואה זו מלמדת על גידול ביצוא במונחים שקליים לעומת ירידה במונחים דולריים. נדגיש כי בעת האחרונה קיימת שונות גדולה בהתפתחות שערי החליפין של השקל מול המטבעות המשקפים את יעדי היצוא העיקריים של ישראל – הדולר והאירו. מחד, מגמת פיחות בשער השקל מול הדולר, ומאידך, תיסוף משמעותי בשער השקל מול האירו. התפתחות זו, תואמת את הערכותינו, כפי שציינו בסקירות קודמות, כי נתח היצוא הישראלי למדינות צפון אמריקה ואסיה ("גוש הדולר") צפוי לגדול על חשבון היצוא לאירופה (בהיעדר צעדים פיסקאליים ומוניטאריים נוספים), מגמה אשר החלה למעשה כבר במהלך השנה החולפת. עם זאת, יש לזכור כי לצד פגיעה אפשרית בהכנסות היצואנים לאירופה, על רקע היחלשות האירו וצמצום התפוקה (מרבית המדינות האירופאיות, טרם חזרו להיקף התפוקה, קרי התמ"ג, שקדם לראשית המשבר בשנים 2007-2008), חלק מרכיבי היבוא מאירופה דווקא הוזלו. זאת, הן על רקע הייסוף והן בעקבות ירידה במחירי חומרי גלם, בפרט בתחום האנרגיה, כך שאין בהשפעה השלילית של הייסוף להעיד באופן ישיר על היקף הפגיעה ברווחיות של היצואנים לאירופה.
במבט קדימה, אנו מעריכים כי פעילות יצוא הסחורות של ישראל תגדל ב-2015 עקב הערכות לגידול בהיקף הסחר הבינלאומי על רקע ציפיות לשיפור במצב הכלכלי בקרב חלק מיעדי היצוא העיקריים של ישראל; ולאור האפשרות שבנק ישראל יוסיף לנקוט בצעדים התומכים בפיחות של השקל מול סל המטבעות. להערכתנו, יצוא הסחורות והשירותים של ישראל יעלה ב-2015 בשיעור ריאלי של כ-4.8% לעומת אומדן של 1.3% ב-2014. בתוך כך, הדגש ממשיך להיות על גידול ביצוא לגוש הדולרי תוך שיפור ברווחיות של פלח יצוא זה.
היקף יבוא נמוך בחודש פברואר השנה. נמשכת מגמת צמצום הגירעון בחשבון הסחורות הבסיסי
יבוא הסחורות הסתכם בחודש פברואר השנה בכ-3.75 מיליארד דולר (נתון מנוכה עונתיות, ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה). נתון זה תואם את מגמת הירידה שהחלה בתחילת 2014 והתגברה במידה מסוימת בחודשיים הראשונים של 2015. במבט קדימה, אנו מעריכים כי בשנת 2015 תחול התאוששות ביבוא של מוצרי השקעה וחומרי גלם בעקבות ההתאוששות הצפויה בהשקעות בבניה ובענפי המשק. מנגד, הגורמים אשר עשויים למתן את קצב הגידול ביבוא הם התחזקותו של הדולר אל מול השקל והירידה במחירי הנפט.
עקב הפער הקיים בין היקף היבוא והיקף היצוא בחודש פברואר, נמדד גירעון בסך של 133 מיליוני דולרים בחשבון הסחר הבסיסי (הגירעון הכולל ללא אוניות, מטוסים, יהלומים ודלק). אומדן שחושב על סמך המגמות בחודשיים הראשונים של השנה מלמד כי הרביע הראשון של 2015 צפוי להסתכם בגירעון נמוך, בסך של 30 מיליוני דולרים, בחשבון הסחר הבסיסי, בהמשך למגמה של הרבעונים האחרונים (ראה/י תרשים). על רקע זה, להערכתנו, הגירעון המסחרי עשוי לרדת ב-2015 בעקבות שיעור צמיחה גבוה יותר ביצוא לעומת היבוא. הירידה בגירעון תתרום לשמירה על עודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים, דבר המהווה גורם בסיסי אשר תומך ביציבות השקל.
שנת 2014 הסתכמה בעודף בחשבון השוטף. העודף צפוי לגדול ב-2015, ולהוסיף ולתמוך ביציבות השקל
החשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם ברביע הרביעי של שנת 2014 בעודף של כ-2.1 מיליארד דולר (נתון מנוכה עונתיות). מדובר בעלייה בעודף ביחס לרביע הקודם, אולם העודף דומה לממוצע הרבעוני מאז תחילת 2013.
בסך הכול, בשנת 2014, הסתכם העודף בכ-9 מיליארד דולר, נתון גבוה בראיה היסטורית. עודף זה מהווה כ-3% מהתוצר, לעומת 2.4% ב-2013 ו-0.8% ב-2012. העודף מוסבר בעליית העודף בחשבון הסחורות המשניות (הכולל העברות שוטפות), וירידת הגירעון בחשבון ההכנסות הראשוניות (הכולל העברות בגין השקעות פיננסיות ושכר עבודה), בהשוואה ל-2013. מנגד, ירד העודף בחשבון סחורות ושירותים.
החשבון הפיננסי של מאזן התשלומים הסתכם בשנת 2014 אף הוא בעודף גבוה בהשוואה לשנים קודמות. העודף הוא תוצאה של ירידת הגירעון בחשבון ההשקעות הישירות נטו, עלייה בהיקף יתרות המט"ח (כתוצאה מרכישות מט"ח של בנק ישראל) ועליית העודף בחשבון ההשקעות האחרות. מנגד חלה ירידה בעודף בחשבון ההשקעה בניירות ערך.
להערכתנו, העודף בחשבון השוטף צפוי לגדול גם בשנת 2015, בהמשך למגמה של השנים האחרונות, והוא צפוי לעמוד על כ-3.8% מהתוצר. זאת, בעיקר על רקע הציפיות להמשך מגמת השיפור במאזן הסחר ולאור הערכותינו כי העלייה ביצוא הסחורות והשירותים בשנת 2015 תהיה גבוהה יותר מהעלייה ביבוא, דבר אשר יתמוך בגידול בעודף בחשבון השוטף. התפתחות זו, יחד עם המשך זרימת ההשקעות הישירות והפיננסיות מחו"ל לישראל מהווים גורמים בסיסיים התומכים ביציבותו של שער החליפין של השקל מול סל המטבעות, וצפויים לאזן את הכוחות שפועלים בעת האחרונה לפיחות, בין היתר הפחתת ריבית בישראל והתחזקות ההערכות לעליית ריבית בארה"ב במהלך המחצית השנייה של השנה, לצד הגברת קצב רכישות המט"ח החודשיות על ידי בנק ישראל.

כתב: יניב בר