תגובת אנליסטים להחלטת הריבית

בכירים במחלקת המחקר של קבוצת השקעות
במחלקת המחקר של אלומות ספרינט קרנות נאמנות בתגובה לריבית: " בנק ישראל תולה את ההחלטה לאי שינוי בריבית בעליית שער החליפין הנומינלי, בציפייה שזה יתרום לעליה באינפלציה וכן בכך שטרם הבשילו ההשפעות של הפחתות הריבית האחרונות. על רקע האפקטיביות האפסית של הפחתת ריבית נוספת טוב עשה בנק ישראל בהותירו את הריבית על כנה.

כפי שציין בנק ישראל, ציפיות האינפלציה לטווחים יותר ארוכים מעוגנות היטב בטווח היעד של בנק ישראל ולכך יש להקנות חשיבות מבחינת אמינות הבנק המרכזי.
לכן , טוב יעשה הבנק המרכזי אם יתן זמן מספיק להבשלת התהליכים המוניטריים וישקול היטב ובכובד ראש בטרם יפנה לשימוש "בכלים שונים" להגדרתו , קרי, צעדים מוניטריים "בלתי קונבנציונליים" אשר ההשלכות הבלתי רצויות שלהם על הפעילות במשק ותרומתם ליצירת בועות נכסים עלולות להיות מסוכנות".

עוזי לוי, אנליסט בכיר, אינפיניטי מחלקת מחקר
תגובה לריבית חודש נובמבר 2014
נשק הריבית של בנק ישראל הולך ונחלש מרבעון לרבעון, וההשפעה שלו על הכלכלה הריאלית נמוכה מאד. לאורך תקופה ארוכה המדדים נמוכים וניתן לראות כי מבחינת ההשפעה על האינפלציה, המדיניות המוניטארית המרחיבה, אותה מבצע בנק ישראל, הולכת ונחלשת, ואף מאבדת אפקטיביות. ספק גדול אם להרחבה הכמותית תהיה אפקטיביות במטרה לייצר אינפלציה במשק הישראלי. הורדת ריבית נוספת והקלה כמותית יכולות בהחלט לזרז מהלך של פיחות השקל מול הדולר, אך התמורה לאינפלציה מזערית מכיוון שגורם התמסורת של הדולר מול המדד הולך ונחלש לאורך השנים האחרונות.
רק לדוגמא, אם ניקח את מרכיב הדיור במדד המהווה כ- 25% מהמדד הכולל, רובו נובע מסעיף השכירות, שבו לאורך השנים החוזים נחתמו בשקל ולא בדולר. הדבר החמור יותר נובע מייבוא דיפלציה אל משק דיפלציוני. הרי מחירי האנרגיה והסחורות בעולם נלחצות כלפי מטה, המחירים אשר בשליטת הממשלה, כגון: מים וחשמל, במגמת ירידה ולפיכך הפתרון, כנראה, מצוי בצד הפיסקאלי של המשוואה והוא - הקלה בנטל המיסים והגדלת ההכנסה הפנויה של הצרכנים, גם במחיר של גידול זמני ברמת הגירעון התקציבי. בהתאם להערכותינו הקודמות, אנו סבורים כי אין גורם בטווח הקצר שיכול לייצר אינפלציה ולעורר את רמת הביקושים הפנימיים במשק ולפיכך, סביבת הריבית עשויה להיוותר ברמה נמוכה לאורך זמן ממושך.

שמואל בן אריה, מנהל המחקר בקבוצת פיוניר, ציין כי "בנק ישראל מתחיל לאבד את האמינות שלו. עד היום הוכיחה הנגידה פלוג כי בכל פעם שהאינפלציה נמצאת מתחת לציפיות והביקושים נמוכים תהיה תגובה מוניטרית. דווקא הפעם, לאחר עוד נתון אינפלציה מאכזב ביותר - אולי המאכזב ביותר השנה, הוחלט שלא לבצע שום שינוי. נכון לנתון האינפלציה האחרון, האינפלציה ב- 12 חודשים האחרונים נמצאת עמוק מתחת ליעד האינפלציה של בנק ישראל. במחסן התחמושת של בנק ישראל כמעט ואזל לחלוטין נשק הריבית וכנראה שזו הסיבה להחלטה זו. מעניין מאוד לראות מה יקרה במידה ומדד המחירים לא יתרומם והביקושים יישארו נמוכים. בעקבות הודעת זו של בנק ישראל שישתמש בכלים השונים העומדים לרשותו, אנו מבינים כי הוא מכוון למקומות חדשים ואגרסיביים יותר עם אקט של הרחבה כמותית. מטרת בנק ישראל בשמירה על סביבת ריבית כה נמוכה היא להוזיל את הכסף ולגרום לציבור לצאת ולצרוך, ובכך לעודד את הכלכלה המקומית. בסופו של יום, נראה כי סביבת ריבית נמוכה תלווה אותנו בתקופה הקרובה וכי אין חשש מהעלאת ריבית אגרסיבית".

ציון בקר, סמנכ"ל החטיבה הפיננסית בבנק מרכנתיל: "להערכתנו, הנגידה החליטה שלא להוריד את הריבית בעיקר מאחר וצעדים מוניטריים אלה מיצו את עצמם במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב, משרתים רק את ניפוח בועת הנדל"ן, מחירי האג"ח ונכסים מסוכנים אחרים. להערכתנו במידה ובנק ישראל יחליט ללכת לכיוון הרחבה כמותית באמצעות רכישת אג"ח ממשלתיות, זה לא יהיה אפקטיבי כמצופה. הצעדים המוניטריים המהירים הללו היו קריטיים ב- 2008-2009 על רקע קריסתה של המערכת הפיננסית. כיום, הבעיה שונה, צמיחה לא מספקת, ולכן הצעדים הנדרשים לביצוע הם בידיים אחרות, הממשלה – צעדים פיסקליים, ואין להסתפק במדיניות המוניטרית של הנגידה ולהגיב לה.
בהתייחס למחאה החברתית ויוקר המחיה, השחקנית המרכזית גם כאן צריכה להיות הממשלה ולאו דווקא התאגידים הגדולים והמונופולים. יש לזכור כי הגורם המרכזי בשוק העבודה, בסחורות (מים חשמל וכ"ב), מיסים, מכסים ותשתיות, היא הממשלה עצמה. דווקא בעת הנוכחית, קיימת בידי הממשלה הזדמנות פז לנצל את התמיכה הציבורית לפעולות אמיתיות של הקלה בבירוקרטיה, טיפול ב-"השמן והרזה", בארנונה, הורדת מיסים ומכסים, תשתיות חינוך ועוד. טיפול בכל אחד או אפילו באחד הנושאים שצוינו יהיה אפקטיבי לאין ערוך מאשר הורדת ריבית נוספת או רכישה של אג"ח ממשלתיות. יש לזכור כי בארה"ב בצעו מהלך של רכישת אג"ח על מנת להוריד את התשואות לטווח הארוך ובכך לתמוך בשוק הנדל"ן והלוואות למשכנתאות. בארץ, השוק בשיאו והלוואות המשכנתא אף הן נמצאות בשיאן הן בכמות והן בריביות נמוכות מאוד ואטרקטיביות גם לטווחים ארוכים של למעלה מ- 15 שנים. לכן, אין הגיון בתהליך כזה בארץ".