תמונת המשק אינה מצדיקה שינוי בריבית

דיסקונט

משקלול כלל הגורמים, לרבות הכלכלה הגלובלית מחד, ועליה מחודשת במחירי הדירות מאידך, איננו צופים שינוי במדיניות המוניטרית, ובוודאי שלא הרחבה, שחזרה לאחרונה לשיח הכלכלי.

מדד המחירים לצרכן לחודש יולי שוב הפתיע כלפי מטה וירד ב-0.3%, כאשר קצב האינפלציה השנתי ירד ל-0.5%, ואינפלציית ה"ליבה" ירדה אל מתחת לגבול התחתון של היעד.

הצמיחה ברבעון השני האטה ל-1%, אולם, בניכוי ה"רעשים" מיבוא כלי רכב, מוסיף המשק לצמוח בהתאם לפוטנציאל, ואולי אף למעלה מכך.

מכלול הגורמים תומכים באי שינוי הריבית
בניכוי ה"רעשים" מיבוא כלי רכב, משקפים נתוני הצמיחה של הרבעון השני, כמו גם של המחצית הראשונה, צמיחה מהירה, שמקיפה את כלל השימושים.

נתונים אלו, ובעיקר נתוני הצריכה הפרטית, מצביעים פעם נוספת על העדר הלימה בין האינפלציה לצמיחת המשק, עובדה שמקשה על בנק ישראל בניהול המדיניות המוניטרית.

בנוסף, על אף הפיחות בשקל בסוף השבוע החולף, על רקע פרסומים של בנק ישראל בדבר שינוי שיטת ההתערבות בשוק המט"ח, אנו מתקשים לראות יישום התוכנית, ומעריכים, לפיכך, כי קיים סיכוי סביר שהשקל ישוב ויתחזק.

לסיכום, משקלול כלל הגורמים, לרבות הכלכלה הגלובלית מחד, ועליה מחודשת במחירי הדירות מאידך, איננו צופים שינוי במדיניות המוניטרית, ובוודאי שלא הרחבה, שחזרה לאחרונה לשיח הכלכלי.

האינפלציה מתרחקת עוד יותר מהיעד
כמו קודמו, גם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי הפתיע משמעותית כלפי מטה, וקצב האינפלציה השנתי (y/y) התמתן ל-0.5%, לאחר שבחודש מאי הוא כבר עמד על 1.5%. בנוסף, ניכרת התמתנות ב"אינפלציית הליבה" (המדד ללא אנרגיה ופירות וירקות) ל-0.85%, לעומת 1.1% במאי וביוני.

תחזית האינפלציה שלנו ל-12 החודשים הבאים עומדת על 1.1%. ההנחות העיקריות בבסיס התחזית:
עליה מתונה במחירי הפירות והירקות. בחודשים האחרונים נרשמה ירידה מהירה בקצב העליה השנתי - לאחר המדד האחרון, סעיף זה מצביע על ירידת מחירים שנתית של 6%-. בשיאו, בחודש מרץ, הוא עמד על 19%+. כזכור, מחירי פירות וירקות מתנהגים בתנודתיות בין התקופות.

יציבות בקצב עליית מחירי השכירות - כ-2.2%, בדומה לקצב הנוכחי.

העלאת מסים בתחילת 2020.
מנגד, אנו סבורים שסביבת האינפלציה תמשיך להיות מושפעת מהמשך העליה בתחרות והתפתחות המסחר באינטרנט, תהליכים שטרם מוצו. להערכתנו, גורמים אלה ימשיכו להפעיל לחץ כלפי מטה על המחירים.

המשק צומח בהתאם לפוטנציאל ואולי אף למעלה מכך
כצפוי, נתון הצמיחה לרבעון השני של השנה היה נמוך במיוחד, 1%, בשל ירידה חדה ביבוא כלי רכב לצריכה פרטית ולהשקעות (4.7% הצמיחה ברבעון קודם), לאחר גידול חריג ביבוא בראשית השנה. אולם, כזכור, חטיבת המחקר של בנק ישראל העריכה שיבוא כלי רכב תרם כ-2.5% לצמיחה ברבעון הראשון, ולפיכך, ניתן להעריך, כי בניכוי כלי רכב, המשק צמח ברבעון השני סביב הפוטנציאל, ואולי אף מעבר לכך. תימוכין לכך ניתן לקבל מנתוני המחצית שמצביעים על צמיחה של 3.6%, האצה לעומת המחצית השנייה אשתקד (2.8%).

מניתוח כלל השימושים עולה תמונה של צמיחה נאה עד מהירה בכל התחומים:
גידול חד בצריכה הפרטית, ללא יבוא כלי רכב - מרבית רכיבי הצריכה הפרטית הפגינו עוצמה, הרבה מעבר לביצועים ברבעון הראשון, כאשר הצריכה שוטפת צמחה ב-5.3% לעומת 1.8%, בהתאמה.

על אף האטה משמעותית בסחר העולמי, חל גידול נאה ביצוא, למעט יהלומים וחברות הזנק, בהובלת יצוא שירותי היי-טק. עם זאת, הגידול ביצוא מתון בהשוואה לרבעון הראשון (4.6% לעומת 8.3%, בהתאמה).
גידול חד בהשקעות, למעט אוניות ומטוסים ויבוא מכוניות נוסעים - לאחר עדכון נתוני הלמ"ס, מתברר שההשקעות בבנייה למגורים ממשיכות להתרחב זה רבעון רביעי ברציפות (בניגוד גמור לתמונה שהצטיירה טרם העדכון), ובנוסף, נמשכת התנופה בבנייה שלא למגורים ועבודות תשתית.
גידול מואץ בצריכה הציבורית, בעיקר הביטחונית המקומית.