הרפתנים פותחים במאבק על שכרם

נציג וועד הפעולה של הרפתנים, דביר גואטה

במסגרת מאבק החלב שעלה לאחרונה לכותרות, נזרקים הרבה מאד נתונים והאשמות על יוקר המחייה בישראל, אך על נתון אחד כמעט שאין ויכוח: שכר הרפתנים הוא כה נמוך, שהוא הופך את חיי הרפתן וחיי משפחתו למשימת הישרדות לא פשוטה.

לדברי נציג וועד הפעולה של הרפתנים, דביר גואטה, שכרו של הרפתן נקבע במסגרת מנגנון מחיר המטרה (המחיר שבו הרפתן מוכר את החלב שהוא מייצר למחלבה) ומעוגן בחוק החלב כחלק מבעלותו על מכסת הייצור אותה רכש וההשקעות האדירות שהשקיע בהקמת הרפת.

לדברי גואטה, הרפתן מקבל כיום כ- 2 שקלים על כל ליטר חלב אותו הוא מייצר, ומרכיביו נמכרים לצרכן במחיר הגבוה במאות עד אלפי אחוזים.
מ-2 השקלים, נותרים לרפתן כ-19 אגורות בלבד - שכר עבודה. יתר הכספים מממנים את שאר הוצאות הרפת: מחיר המספוא, המים, החשמל, הדלק, הציוד החקלאי, העובדים, המע"מ, היטלי הכשרות ועוד. כמעט כל העלויות הללו נקבעות באופן מוחלט ע"י מוסדות המדינה.

"שכר הרפתן, מוצמד כביכול לשכר הממוצע במשק לשכיר, העומד כיום על כ-10,000 שקלים ברוטו. אני אומר כביכול, כי מדובר בפאסאדה" אומר גואטה.
למעשה, שכרו השעתי הממוצע של הרפתן עומד על כ-37 שקלים לשעה ברוטו. כ-40% משעות העבודה של הרפתן הן שעות נוספות, עליהן מקבלים שכירים במשק תוספות של עד 50% לשכרם. בנוסף על כך, מתוגמלים שכירים בימי חופשה והבראה שנתיים. הרפתן לא זוכה לתגמול בגין אף אחד מאלה.

רק להמחשה, שכר המינימום לשכיר לשעה נוספת בשבתות עומד כיום על כ-43 שקל לשעה – מעל לשכרו הממוצע של הרפתן. היות ושכר מינימום מחושב על פי 186 שעות בחודש, שכר שעתי ממוצע במשק עומד על כ-54 שקל לשעה, שכר שעה נוספת (125%) עומד על כ-67 שקל לשעה, ושכר עבודה ממוצע בשבת (150%) עומד על כ-81 שקל לשעה (למעלה מפי שניים משכרו הממוצע של הרפתן).
לדברי גואטה, מנגנון שכרו של הרפתן המעוות בבסיסו, מקפח את הרפתנים, משרת את המדינה ולא תואם את המציאות הכלכלית של ישראל 2018.

לדברי גואטה, מנגנון מחיר המטרה קובע באופן שרירותי כי הרפתן עובד 35 שעות בשבוע בלבד. "מדובר באחיזת עיניים שנועדה להתאים את הנתונים למציאות ולא את המציאות לנתונים".
"אחד העיוותים הקשים בחישוב שכרו של הרפתן נובע מאופי והיקף עבודתו בפועל. בנוסף, שכרו אמנם מוצמד לשכר השכירים - אבל כל התנאים הנלווים לשכר זה נמנעים ממנו" אומר גואטה.
מעטים יודעים זאת, אך הרפתנים כמעט ואינם יוצאים לחופשות במהלך השנה, עובדים לאורך כל ימי שנה, כולל שבתות וחגים, וחייבים לעמוד בכוננות יום ולילה למקרי חירום, כמו המלטות למשל.

שבוע העבודה הממוצע של רפתן כולל לפחות 60 שעות עבודה. יומו נפתח בחליבת בוקר המתחילה לפני צאת החמה, כולל עבודה שוטפת לאורך כל שעות היום, חליבת צהריים, טיפול בעגלים, במזון, בציוד, בספקים, בפרות, בהובלה, במחלבות, בכספים, בעובדים ועוד. חליבת הערב מסתיימת בכל חודשי השנה בשעות הלילה (וזאת כאמור ללא טיפול במקרי חירום, ותמיד יש כאלו).

"רפת לא יכולה לשבות ממלאכה. כמה שהרפתן ירצה לקחת חופשה או לא לעבוד בשעות מוקדמות – הדבר לא תלוי בו. הפרות חייבות לעבור חליבה כל כמה שעות, אחרת הן עלולות לפתח דלקות שיגרמו להן סבל מיותר" אומר גואטה. לדבריו, רפתן מתחייב בעצם קיום הרפת, לזמינות של 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, לאורך כל השנה.

לדברי גואטה, הגורמים בענף החלב מסרבים כבר שנים להיכנס לדיון רציני על תגמול ראוי לרפתן, למרות שבחוק כתוב במפורש כי הרפתן יזכה לשכר הוגן על עבודתו. כתוצאה מכך מאות רפתות מושביות פשטו רגל או חיסלו את הרפתות בשנים האחרונות. בוודאי שאין גם כדאיות כלכלית לדור ההמשך לקיים את הרפת.

"ידוע הוא ששכר מינימום משקף את הכנסתן של השכבות החלשות ביותר באוכלוסייה, ומאפיין עבודות זמניות ולא מקצועיות" אומר גואטה. "גורלן של משפחות שבהן המפרנס העיקרי משתכר בשכר מינימום - הוא גורל מר, ואנו עדים לכך מקרוב, יום יום, כשרפתנים רבים במושבים, המקיימים משק לתפארת, הזוכה בפרסים בינלאומיים של יעילות וקידמה טכנולוגיות – פשוט נאלצים לסגור את הרפת לאחר השקעות עתק אותן השקיעו בה".

לדברי גואטה, הגיוני יותר להצמיד את שכר הרפתן לשכר תעשיין ולא אל השכיר הממוצע - אך אם החוק קובע כי על הרפתן להשתכר על פי השכר הממוצע במשק, יש לעדכן את מחיר המטרה על פי שעות עבודה האמיתיות שלו, ועל פי התנאים האמיתיים שלהם זוכה שכיר ממוצע, ולא לפי 60% משעות העבודה בפועל של הרפתן, מבלי להתחשב בשעות הנוספות, בשבתות ובחגים שבהם הוא מחויב לעבוד, ובדמי חופשה, הבראה ומחלה הנמנעים ממנו.

לדברי גואטה, "אם שרי הממשלה רוצים לשנות מהיסוד את משק החלב, ולתקן את הרעות החולות בו – שיתחילו בשכרם של החקלאים שעומד בניגוד גמור לחוק החלב ולחוק יסוד כבוד האדם וחירותו".
לסיום, מציין גואטה, שהרפתן הישראלי הוא ככל הנראה היצרן היחיד בעולם שלא נהנה מרווחים אלא רק משכר עבודה צנוע ביותר. כך, מצד אחד, הוא לא זכאי לרווחים שמייצרת הרפת (מעבר לשכר העבודה), ומנגד, שכר העבודה עצמו נמוך מאוד - ואיננו מפצה כלל על היעדר הרווחים. מציאות זו גורמת לסגירת רפתות רבות ללא הצדקה".

לדבריו, בשבועות הקרובים עתידים הרפתנים לצאת למאבק להעלאת שכרם, כדי שיהלום בצורה אמיתית את רוח חוק החלב, ויאפשר להם קיום בכבוד.
וועד הרפתנים היא קבוצה בת 60 בעלי רפתות במושבים מכל אזורי הארץ - אשר התאגדה לאחרונה על מנת להביא את זעקת הרפתנים לקדמת הבמה, ועל מנת לחשוף את הנתונים האמיתיים על שוק החלב, ועל הקשר בין הגורמים השונים בו ליוקר המחיה.