אקסלנס: התכנית של השר כץ לבטל את העברת עודפי הגביה של המוסד לביטוח לאומי לקופת האוצר- אחת ההצעות היותר טובות שהועלו פה בשנים האחרונות

ובניגוד לטענות המקובלות היא עשויה דווקא להוביל להעלאת דירוג האשראי של ישראל ולירידת תשואות
אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, מעריך בסקירתו השבועית כי פרוטוקול החלטת הריבית של בנק ישראל לימד ש"התבססות" אינפלציה היא בעיני המתבונן ושבחודשים הקרובים אין כוונה להעלות ריבית - האינפלציה בישראל נכנסה בחודש יולי לראשונה מאז 2014 לגבול התחתון של יעד האינפלציה וחברי הועדה המוניטרית מיהרו להכריז שהאינפלציה החלה להתבסס ביעד. מכיוון שאין לנו ניסיון היסטורי עם "מדרגות התבססות", אנחנו בדילמה אם יש רק שלוש מדרגות: "נכנסה לתוך גבולות היעד", "החלה להתבסס" ו"התבססה" או שיש באמצע עוד כמה שלבי ביניים? ומי מהן מאפשרת העלאת ריבית?... מכשירי ההשקעה השונים מגלמים העלאת ריבית ראשונה בישראל בסביבות פברואר-אפריל 2019 והעלאה שניה בסביבות ספטמבר 2019.

בנוסף, מתייחס כהנוביץ' לתכנית של השר הרווחה, כץ, לבטל את העברת עודפי הגביה של המוסד לביטוח לאומי לקופת האוצר ואומר כי התכנית אולי נזרקה לאוויר רק כספין פוליטי, אבל כדאי להתעכב עליה כשהיא אחת ההצעות היותר טובות שהועלו פה בשנים האחרונות ובניגוד לטענות המקובלות היא עשויה דווקא להוביל להעלאת דירוג האשראי של ישראל ולירידת תשואות – במבט ראשון ניתן לחשוב שהתכנית להפסקת העברת עודפי הביטוח הלאומי לקופת האוצר תגדיל את החוב הממשלתי ולכן תגרור עליה בפרמיית הסיכון עליו. אלא שהתוצאה עשויה להיות דווקא הפוכה... במקרה שלנו, האיום של השר כץ, להפסיק להעביר את עודפי הביטוח הלאומי לקופת האוצר, אינו משנה את סך ההתחייבויות של המדינה ולהיפך, אם יוביל כפי שאיים האוצר ל"קיצוץ רוחבי", הוא בשורה חיובית לפרמיית הסיכון של ישראל, כשקיצוצים כאלה יקטינו את הסיכון הארוך הטווח של החוב, יוביל לירידת פרמיית הסיכון ואולי אף להעלאת דירוג נוספת.
לסיום נוסיף נקודה מעניינת נוספת, במידה ואותם קיצוצים יגררו להעלאת מיסי צריכה למיניהם הם עשויים להוביל להעלאות מחירים חד פעמיות, שבנק מרכזי לחוץ עשוי לנצל לצורך הצדקת העלאת ריבית של הטווח הקצר, אך אלה יובילו להתחזקות השקל וכתוצאה מכך בהמשך לירידת תשואות השיווי משקל של הטווח הארוך.

התייחסות נוספת מעניינת שניתן למצוא בסקירה היא לסעיפים השונים בנתוני הלמ"ס כאשר לדבריו: והגדול מכולם.... - סעיף הדיור (25% מהמדד) – האיטי ביותר בעשור האחרון – אחת ההנחות המרכזיות שלנו לקצב אינפלציה נמוך מהמגולם בשוק היה (ועודנו) צפי להאטה בקצב העלייה של סעיף הדיור, בשל זרם ממושך של גמר בניה גבוה מהגידול במספר משקי הבית. חלק מאותו זרם הפתיע אותנו כשנתקע בצנרת אצל קבלנים שצברו מלאים, אך כעת מתקבלים אינדיקטורים שהסתימה החלה להשתחרר. לפי למ"ס נרשם זינוק של 21% במכירות של קבלנים בשלושת החודשים (מאי-יולי) ביחס לשלושת החודשים שקדמו להם, מה שבא לידי ביטוי גם בהתקררות קצב עליית מחירי הדיור. עם זאת, עדיין מדובר על שחרור מתון ואנו צופים שהזרם ימשיך להתגבר בחודשים הקרובים.