ערן יעקב: "לעניין הפטור ממס לתושבים חוזרים- יש חקיקה היום והיא לא הולכת להשתנות בקרוב"

רשות המיסים

אמש נפתח בתל אביב כנס STEP הבינלאומי ה-19 שמתקיים בישראל. את הכנס, אשר עוסק בניהול הון פרטי ומשפחתי, עזבונות ונאמנויות, פתח עו"ד מאיר לינזן, נשיאSTEP ישראל והשותף המנהל של משרד הרצוג פוקס נאמן. אחריו עלה ערן יעקב, ראש רשות המיסים הנכנס, אשר הציג בפני הנוכחים את חזונו לרשות המיסים לשנים הקרובות. "רשות המיסים תהיה הרבה יותר דיגיטלית. כך שאנשים רבים שמגיעים אלינו היום יוכלו לקבל את המידע בצורה נגישה יותר. בלי מילים מפוצצות כמו 'משלח יד' או בן זוג רשום' שאנשים לא מבינים מה זה."

עוד ציין יעקב בדבריו את חשיבות האמון הציבורי לפעילות רשות המיסים: " נשקיע המון מאמצים להנגיש את השירותים שלנו. ולמה? מתוך תפיסה שככול שנפעל להעלאת אמון הציבור בעבודה, הרצון לשלם יהיה גבוה יותר וכך ההכנסות והגבייה תהיה גבוהה יותר. אז איך עושים זאת? על ידי הגברת האמון".

ערן יעקב התייחס גם לסוגיית הפטור ממס ומדווח לעולים בחוק, הידוע בכינויו 'חוק מילצ'ן: "לעניין הפטור ממס לתושבים חוזרים- יש חקיקה היום והיא לא הולכת להשתנות בקרוב. רשות המיסים פעלה לביטול סעיף 14 ד', לעניין הארכה של הפטור. לעצם הדיווח- לא ביקשנו כאמור לגעת בפטור ממס של 10 שנים, אבל כן ביקשנו בחוקי ההסדרים האחרונים לשנות את החוק כך שנוכל לקבל דיווח על העסקים מעבר לים".

בהמשך התייחס ראש רשות המיסים לשינויים הטכנולוגיים אותם עורכת הרשות על מנת לעמוד ביעדיה. "הרשות תרתום לשורותיה חלק גדול מהעולם הדיגיטלי, הביג דאטה והאנליטיקה כדי לאפשר אחוזי כיסוי גבוהים יותר. נגיע להרבה יותר נישומים ובצורה הרבה יותר טובה וממוקדת. וכך כשנגיע למי שלא משלם מס או מתחכם עם הרשות- נדע עליו הרבה יותר, ונאפשר למי שמשלם מס אמת פחות מגע. ואת זה עושים באמצעות אנליטיקה ובאמצעות מידע רב שכבר קיים. זה דיבידנד כפול. כי נשחרר את הנורמטיבים שמשלמים כחוק, ומי שבוחר שלא- נגיע אליו הרבה יותר.

נשים את הלקוח במרכז, נאפשר לו נגישות, נאפשר לו מידע, ומצד שני נעמיק את יכולת ההרתעה שלנו. נשפר את פונקציית הייצור שרשות המיסוי עובדת לאורה שנים רבות. אני מבטיח לכם שתוך שנה וחצי תראו רשות מיסים שונה". כמו כן ציין ערן יעקב את המגמות האחרונות בתחום המס, ובהם הפטור ממיסוי טובין שעתיד להשתנות באירופה, ועל האמנות החדשות עליהן חתומה ישראל, ואמר: "כיום יש בישראל את הפטור ממיסים כמעט הכי גבוה בעולם 75 דולר. זה מאפשר לציבור להתמודד בצורה טובה יותר עם יוקר המחייה."

עו"ד מאיר לינזן, המכהן גם כיו"ר STEP ישראל התייחס בדבריו ליציבות בתחום המס, החשובה לא רק לאזרחי ישראל, אלא גם לאלה הרוצים לעלות אליה. "בשנת 2009, לכבוד שנת היובל, רשות המיסים יצאו במשטר מס חדש, מסודר יותר. קבעו משטר מס גאוני. פשוט. אמרתי ללקוחות שיש להם פטור ממס לעשר שנים על הכנסות שנעשו מחוץ לארץ. היה גם סעיף 14 ד' שאמר שיש אפשרות להאריך את הפטור בתנאים שיקבע שר האוצר. המשטר הפשוט הזה הבהיר מאוד את המצב ועודד אנשים לעלות לישראל.

לא רק מליארדרים וטייקונים. בכובעי האחר אני נשיא הארגון העולמי של עורכי דין ומשפטנים יהודים. ואני אומר לכם- יש בעולם עלייה מאוד גדולה של אנטישמיות ויהודים רבים, מכל רחבי העולם, רוצים לעלות לישראל. בניגוד למדינות אחרות שמעודדות אנשים פרטיים בעלי אמצעים לבוא, כאן רק יהודים זכאים לעלות לישראל. בעבר שאל אותי חבר כנסת אם אין לי בעיה שמישהו שרק עלה יקבל הטבות, על חשבון האחרים. עניתי לו שלא ולשמחתי הוא השתכנע. היום הוא נשיא המדינה, מר רובי ריבלין.

עו"ד פיני רובין, ראש משרד גורניצקי ושות', התייחס בדבריו לחוק מילצ'ן. "אחרי שספגתי קיטון רותחים אני רוצה לומר שגאוותי בו. ואם ישמע קולי נמצא פתרון להאריך אותו בעוד 10 שנים. הכינוי חוק מילצ'ן זה כינוי מוזר. הוא עשה את הסרט אישה יפה ואני עשיתי את החוק היפה. הבישול של החוק נעשה בשנת 2008, ואני חושב שאז לא הכרתי אותו ולכן לכרוך את חוק העולים במילצ'ן זה מופרך מיסודו. הרעיון שעמד מאחורי התיקון הוא רעיון שעדיין לא נס ליחו. וטוב אם קברניטי המיסים יבינו שיש לו תוחלת לא מבוטלת. והרעיון היה לגייס את אותו עושר ולהביא את העושר הזה למדינה. לפרוש לו מלכודת דבש של 10 שנים ואחרי זה הם יתאהבו להיות במדינה וירוממו את כלכלתה. מילצ'ן אפשר לומר שהיה היחיד שהיה מוכן לדברר את בואו לישראל לטובת המוניטין של ישראל. יש להם לאנשים אלה שובל ארוך של הוצאות. הם מזיזים את הכלכלה הישראלית והם מושכים אחריהם את הכלכלה. היו שמות מפוצצים. חלקם נשארו וחלקם לצערי עזבו. חלקם, בגלל ההתנהלות של רשות המיסים, אבל לא רק שלה. הם עזבו וכולנו הפסדנו"

בהמשך התייחס רובין לאווירה הציבורית שנוצרה נגד החוק. "האם האווירה משפרת או מקלקלת את היתרון שלנו במשיכת היהודים הללו? לדעתי מקלקלת. חלק מהשיקולים זה גם אווירת מדינה, וכשיש אווירה של עיתונות נוגסת, זה מרתיע. עוד לא אבדה תקוותנו שלא תהיה הארכה. שר האוצר רשאי להאריך בעשור נוספות ובלבד שמי שיאריכו לו ישקיע בישראל ביעדים לאומיים כפי שיגדיר השר. ואני חוזר ואומר שמדינת ישראל הפרה את החקיקה. ולמה? כי מלפני עשר שנים יש חקיקה שמחייבת את המדינה לקבוע מהם הקריטריונים להגדרת יעדים לאומיים. וללא זה לא ניתן להאריך."