כלכלני לאומי: "הכוחות הבסיסיים ממשיכים לתמוך בתיסוף השקל. עלייה בסיכונים הגיאופוליטיים עשויים למתן מגמה זו"

הגירעון בתקציב עלה בחודש יוני עקב גביית מסים נמוכה והוצאה עונתית גבוהה. הגירעון עלול לעלות באופן זמני עקב מבצע "צוק איתן"
בחודש יוני נמדד גירעון גדול בתקציב הממשלה בסך של 4.9 מיליארד ₪, אך גירעון זה הינו עונתי הנובע מתשלום דמי הבראה לעובדי המדינה (הגירעון הממוצע בחודשי יוני בחמש השנים הקודמות הינו 5.1 מיליארד ₪). סיבה נוספת שגרמה לעלייה בגירעון בחודש יוני היא גביית המסים הנמוכה יחסית לחודשים קודמים (הנתון הנמוך ביותר מאז פברואר 2013) אשר גם הייתה נמוכה בכ-900 מיליון ₪ ביחס לתחזיות של רשות המסים. הכנסות המדינה ממסים הסתכמו בחודש יוני ב-18.4 מיליארד ₪, נמוך בכ-8% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. חשוב לציין כי ההכנסות בחודש יוני אשתקד היו גבוהות באופן חריג עקב קבלת סכום חד-פעמי ובהשפעת העלאת שיעור המע"מ. עם זאת, גם בנטרול גורמים אלה, חלה ככל הנראה ירידה בהכנסות לעומת יוני 2013. יש לציין כי בדו"ח ביצוע התקציב מצוין כי נתוני המגמה מצביעים על יציבות במסים העקיפים ואילו במסים הישירים מסתמנת ירידה, בין היתר, עקב הקיטון בהכנסות ממס הכנסה. להערכתנו, הכנסות המדינה ממס הכנסה צפויות לעלות בשיעור נמוך יחסית על רקע שיעור הצמיחה המתון בסקטור העסקי והעלייה המתונה בשכר במשק.

בחינת הנתונים בראייה ארוכת טווח יותר מעידה על שיפור בסביבה הפיסקאלית מתחילת השנה. הגירעון בחודשים ינואר-יוני הסתכם ב-3.9 מיליארד ₪ לעומת גירעון של 10.3 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה ב-2013. כמו כן מדובר בגירעון חצי-שנתי הנמוך ביותר ב-6 השנים האחרונות (ראה\י תרשים). בגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים אמנם חלה עליה מסוימת בחודש יוני לעומת מאי (26.9 מיליארד ₪ לעומת 25.8 מיליארד ₪), אך עדיין מדובר בגירעון נמוך ביחס לשנים האחרונות. על פי אומדני משרד האוצר, הגירעון המצטבר מהווה 2.5% ביחס לתמ"ג. להערכתנו, עקב העודף בגביית מסים ביחס לתכנון, אשר נוצר בעקבות הכנסות ממסים גבוהות בחודשים הראשונים של השנה (3.3 מיליארד ₪), ובהתבסס על תחזיות הצמיחה למשק הישראלי כפי שפורסמו על ידי האוצר (2.9% בשנת 2014, קרוב לתחזית בנק ישראל ולאומי), הממשלה ככל הנראה תעמוד ביעד הגירעון ל-2014 שהינו 2.7% לפי ההגדרות המעודכנות למדידת התוצר.

הסיכונים העיקריים להערכה זו הם ירידה בהכנסות עקב המשך האטה בסקטור העסקי כמו ברביעים האחרונים, והשלכות המצב הביטחוני הנוכחי, העלול לגרום לעליה בהוצאות הממשלה וירידה בהכנסות ממסים.

באשר לשנת 2015, כפי שציינו בעבר, הממשלה צפויה לעמוד בפני אתגרים לשם עמידה ביעד הגירעון לשנת 2015 שהוא כ-27 מיליארד ₪ (ע"פ מתווה החוק הקיים), בין היתר, עקב האפשרות של הגדלת הוצאות הממשלה מעבר לגידול המתוכנן לשנת 2015 לצורך קידום תוכניות ממשלתיות שונות (תוכניות חברתיות, תוכניות בתחומי הדיור והביטחון) וסבירות נמוכה להעלאת שיעורי מס עקב חולשה מסוימת בסקטור העסקי ובצריכה הפרטית. האתגר הוא בחירת תמהיל נכון של כלי המדיניות הקיימים (מדיניות תקציבית ומוניטארית) לצורך מתן מענה נכון למצב המשק.

הכוחות הבסיסיים ממשיכים לתמוך בתיסוף השקל. עלייה בסיכונים הגיאופוליטיים עשויים למתן מגמה זו

ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים ("FDI") הסתכמו בכ-0.9 מיליארד דולר בחודש מאי, מתוכם 230 מיליוני דולרים בחברת הייטק מסוימת. בסך הכל, מתחילת השנה הסתכם היקף ההשקעות הישירות בכ-4.3 מיליארד דולר. נתון זה משקף קצב שנתי של כ-10.3 מיליארד דולר בשנה, זאת לעומת היקף השקעות של 11.8 מיליארד דולר בשנה שעברה. למרות שקצב ההשקעות השנה נמוך מאשר ההיקף שנקבע בשנה שעברה, עדיין מדובר בקצב השקעות גבוה בראיה היסטורית (ראה/י תרשים). להערכתנו, מגמה חיובית זו עשויה להימשך ממספר סיבות, ביניהן: ציפיות כי מגמת השיפור בפעילות הכלכלית בעולם תימשך; סביבת הריביות הנמוכה המאפשרת לממן רכישות בעלות נמוכה יחסית; חיפוש אחר אלטרנטיבות השקעה בקרב משקיעים זרים; ועליה משמעותית בהתעניינות של גופי השקעות מאסיה (בעיקר מסין, יפאן וסינגפור) בחברות ישראליות, דבר אשר בא לידי ביטוי ברכישת חברות מענפים שונים והקמת קרנות הון סיכון המיועדות להשקעות בחברות הזנק.

כפי שציינו בעבר, אנו מעריכים כי המגמה החיובית בפעילות ה-FDI יחד עם העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, ימשיכו להוות גורמים בסיסיים ודומיננטיים התומכים בעוצמתו של השקל ביחס לסל המטבעות. ניתן לראות בתרשים את מגמת תנועות ההון הכוללות נטו בתוספת הסכום בחשבון השוטף לעומת שיעורי השינוי השנתיים של הדולר ביחס לשקל המעידה על קשר חיובי בין שני המשתנים.

הסיכונים להערכות בנושא שער החליפין של השקל נעוצים במספר גורמים עיקריים, ביניהם: המשך מגמת תנועות ההון הפיננסיות היוצאות והיקף הגידור המטבעי אשר הינו גבוה מאד ולכן אינו מהווה גורם הממתן את לחצי התיסוף של השקל; המשך מגמת גידול בגירעון בסחר הסחורות של ישראל; מגמת שער החליפין של הדולר לעומת סל המטבעות על רקע היציאה ההדרגתית של ארה"ב ממדיניות ההקלה הכמותית ושינויים בציפיות בנושא הריבית; וכמובן עליית הסיכונים הביטחוניים במשק המקומי והגיאופוליטיים מסביב לגבולותינו והשפעתם על הפעילות והמדיניות הממשלתית.

ירידה במספר משרות השכיר בחודש אפריל. שיפור בציפיות העסקים עשוי לתמוך בהתייצבות בהיקפן

בחודש אפריל הסתכמו משרות השכיר ב-3.24 מיליון משרות. מדובר בנתון הנמוך ביותר בארבעת החודשים האחרונים ובירידה חודשית שנייה ברציפות. בנוסף, בחינת הנתונים התלת חודשיים, אשר הינם תנודתיים פחות מהנתונים החודשיים, מעידה על התמתנות בקצב הגידול במשרות השכיר בחודשים האחרונים לאחר שבמהלך השנה שעברה חלה מגמת התייצבות בקצב הגידול. משרות השכיר בשלושת החודשים פברואר-אפריל עלו בשיעור של 1.6% לעומת שלושת החודשים המקבילים אשתקד, וביחס לקצב צמיחה ממוצע של 2.3% בשנה האחרונה. יש לציין כי מנתוני סקר כוח האדם של הלמ"ס עולה תמונה חיובית יותר באשר לשוק העבודה המעידה על גידול במספר המועסקים בקצב שנתי גבוה יותר (סביב 3.8% בממוצע, מתחילת השנה).

במבט קדימה, אנו מעריכים כי תחול התייצבות בקצב הגידול של משרות השכיר ואולי אף עליה, על רקע השיפור הצפוי בפעילות במשק בהמשך השנה וב-2015 (זאת מבלי לקחת בחשבון השלכות אפשריות של המצב הביטחוני). בנוסף, על פי סקר הערכת מגמות בעסקים של הלמ"ס, מנהלים מדווחים על עליה בפעילות בחודשים האחרונים וזאת בהובלת ענפי השירותים והמלונאות. באשר לציפיות המנהלים לשינויים בהתפתחות העסקית ובמספר המועסקים בשלושת החודשים הבאים, חלה עליה בענף הבינוי (זאת, ככל הנראה על רקע הערכות כי תחול עליה משמעותית בביקושים לאחר שתוכניות הדיור יצאו אל הפועל) ובענפי השירותים והמלונאות. באשר לציפיות המנהלים בענף המלונאות, יש לציין כי סקר זה נערך לפני תחילת הלחימה בעזה ועל כן דיווחי המנהלים לא הושפעו מההחרפה במצב הביטחוני בארץ בימים האחרונים. החרפה במצב הביטחוני עלולה לפגוע בפעילות בענף התיירות. בנוסף, יש לציין כי מנהלים בענף התעשייה דיווחו כי בחודש יוני חלה עליה בהיקף ההזמנות ליצוא והם צופים כי מגמה זו תימשך בשלושת החודשים הבאים.

במידה ותחול התייצבות או שיפור במספר משרות השכיר (כפי שגם עולה מסקר כוח האדם) אזי תהיה לכך השפעה חיובית על הביקושים המקומיים, אך ההשפעה צפויה להיות מתונה מסיבות של תמהיל המועסקים (חלק המועסקים במשרה חלקית הולך ועולה) ועל רקע הגידול המתון בשכר הריאלי במשק.