האוצר: הגירעון בפעילות הממשלה בספטמבר הסתכם ב-1.6 מיליארד שקל

מתחילת השנה הסתכם הגירעון ב-9.7 מיליארד שקל, לעומת 14 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. לשנה הנוכחית מאושר גירעון של 25.2 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 25.9 מיליארד שקל ב-12 החודשים האחרונים
משרד האוצר דיווח השבוע כי הגירעון בפעילות הממשלה בחודש ספטמבר הסתכם ב-1.6 מיליארד שקל. בצד ההוצאות נראה כי הממשלה שומרת על שיעור ביצוע נמוך רק במעט מזה שנרשם לפני שנה, אך במקביל נרשמה ירידה ריאלית בסך ההכנסות ממסים. לפי נתוני המגמה בהכנסות, חלה התייצבות בזרם המסים העקיפים, ואילו במסים הישירים מסתמנת מגמת ירידה בהכנסות, החל מחודש יוני 2011.

מתחילת השנה הסתכם הגירעון ב-9.7 מיליארד שקל, לעומת 14 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. לשנה הנוכחית מאושר גירעון של 25.2 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 25.9 מיליארד שקל ב-12 החודשים האחרונים. לפיכך, נראה לא כי לממשלה תהיה בעיה משמעותית לעמוד ביעד הגירעון בשנה הנוכחית.

באוצר אומרים כי "החולשה הכלכלית צפויה להמשיך ולהשפיע לרעה על זרם הכנסות המדינה ממסים. לפיכך, בכדי לעמוד ביעד גירעון של 2% מהתוצר על הממשלה יהיה להתנהל באחריות פיסקלית גבוהה מאוד תוך צמצום ואף ביטול הפחתות מסים עתידיות.
עם זאת, לעת עתה אנו לא רואים סיכון לחריגה משמעותית ביעד הגירעון לשנת 2012".



מתברר, בבנק ישראל לא אוהבים להותיר את הריבית ללא שינוי תקופה ארוכה
על רקע הפחתת הריבית לאוקטובר ב-25 נ"ב. בדקנו את ניהול המדיניות המוניטרית של בנק ישראל מראשית תקופתו של הנגיד פישר, אשר ישב על כסאו החל מה-1 למאי 2005.

בדקנו, מה הייתה תדירות שינוי הריבית על ידי בנק ישראל ובמילים אחרות האם לבנק ישראל מדגדג באמצעות תוך תחושה שחייבים לעשות משהו כל חודש, או שמא הריבית נעה רק כשבאמת שצריך (או כשאין ברירה).

ובכן, מאז שפישר התמנה לתפקיד היו לו 77 מועדים בהם החליט לגבי גובה הריבית (להוציא החלטה של ה-7/10/2008 שלא הייתה במועד הקבוע). בדקנו את מספרם ואורכם של הרצפים (מספר החודשים) שבהם הריבית נותרה ללא שינוי.

התוצאות הן מהדימות למדי. מתברר כי מתוך 77 מועדי ההחלטה, ב-39 פעמים (כ-50% ממועדי ההחלטות) הריבית שונתה, מייד לאחר שנעשה כן בחודש הקודם. ב-20 פעמים נוספות בבנק ישראל המתינו חודש אחד עד השנוי הבא. כלומר, ב-59 פעמים שהם כ-77% מהחודשים הריבית נעה או מייד או לאחר רק חודש אחד של המתנה.

מנגד, היו רק שני רצפים באורך של 4 חודשים, בהם ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי. האירוע הראשון היה באמצע 2005 (כאשר פישר נכנס לתפקיד) והשני היה באמצע 2009 כאשר הריבית הייתה ברמה של 0.5%. אם נייחס לרצף הראשון תקופת למידה, הרי שנותרנו רק עם רצף אחד.

מהתנהגות זו, ניתן להסיק כי בבנק ישראל לא מרגישים בנוח עם הותרת הריבית ללא שינוי ומרגישים שעליהם לעשות משהו עם הריבית בכל חודש. חודשיים ומעלה שבהם הריבית לא שונתה הם מאורע די נדיר...

ייתכן כי התנהלות זו מביאה לידי כך שעוצמת השינוי היא קלה יחסית. ואכן כך, מאז שפישר מחליט לגבי הריבית היו רק 7 חודשים שבהם הריבית שונתה בעוצמה של 0.5% או יותר. מנגד, בטווח של יציבות בריבית או שינוי של 0.25%± היו 60 חודשים.

לסיכום, לא מומלץ לצפות לכך שריבית בנק ישראל תישאר ללא שינוי תקופה העולה על 2 חודשים. יתר על כן, הגיוני מאוד להניח כי עוצמת השינוי תהיה 25 נ"ב.

בהתאם להתרחשויות האחרונות בשווקים, ולאופי התנהלות בכל הקשור לריבית, בהחלט ניתן לצפות זו תופחת גם בסוף החודש ב-25 נ"ב נוספות.

נציין, כי אנו צופים ליציבות בריבית החודש ולהפחתה בחודש הבא לכדי 2.75%.