השר חיים כץ: בכנס לשכת רואי החשבון באילת

אשה בגיל 62 שלא מעוניינת לעבוד יותר- מי אנחנו שנחליט עבורה?? היום יש לה אופציה, והאופציה הזו שווה כסף!
השר חיים כץ: בכנס לשכת רואי החשבון באילת
אישה בגיל 62 שלא רוצה לעבוד יותר, מי אנחנו שנחליט עבורה?? יש לה היום אופציה, והאופציה כזו שווה כסף.

פרופ' מור יוסף- לשעבר מנכל המוסד לביטוח לאומי: המדינה לא ערוכה באופן מערכתי להזדקנות האוכלוסייה.

שר העבודה רווחה ושירותים חברתיים חיים כץ:
רואי חשבון- בודק שכר מוסמך
"בחוק לאכיפת דיני עבודה היו צריכים לכתוב תקנות על בודקי שכר. במשרד העבודה, שהיה בתוך משרד הכלכלה, שעבר אלי לפני 4-5 חודשים היה רצון שכל רואה חשבון שרוצה להיות בודק שכר יעבור בחינות, אני אמרתי שאין צ'אנס שרואה חשבון שעבר את הלימודים והסטאז' ייכשל בבחינה כזו. ואתם לא מאמינים איזה עוצמה יש לעורכי הדין. כי אמרו שאם משחררים מהבחינות את רואי החשבון, צריך גם לשחרר את עורכי הדין. ואני אומר לכם- תאמינו לי כל מי שלמד להיות רואה חשבון ראיית חשבון יכול בקלות להיות ערך דין, אבל לא כל מי שלמד עריכת דין יכול להיות רואה חשבון. אני מקווה שבשבועיים הקרובים זה ייפתר, רואי החשבון יהיו פתורים מהבחינה, אך יצטרכו ללכת לקורס". יש עד קרב קטן על יועצי מס- יהיה קורס קצר ארוך לא יודע , אבל היועצים המשפטיים צריכים להבין שיש היררכיה במשחק הזה, מי שהוא רואה חשבון מגיע לו את שלו, ומי שלא - לא
בקטע של החלוקה של המשרדים, בשורה התחתונה, ביום ההשבעה למשרדים, ב-24 לחודש, ראש הממשלה- אתה מוכן לוותר על ילדים בסיכון לטובת מירי רגב, אמרתי בוודאי מוכן ,אבל שהיא תוותר לי בכדורגל מה-16 ועד השער, ראש הממשלה אמר לי, הבנתי בסדר. ונהייתי שר הרווחה.
כשהגעתי למשרד - זו הייתה כמו תאונת דרכים אחת גדולה, אין יותר מידי כסף, והמון המון פצועים, ואין לי מספיק פרמדיקים, ואני צריך לבדוק מי צריך חוסם עורקים. זה ששבר את הרגל צועק לא סתם, כואב לו, אבל אני צריך לבדוק למי חסר חוסם עורקים, כי הם ראשונים בסדר העדיפויות.

על הזדקנות האוכלוסייה ופנסיה
היום יש כ 86,000 נשים בקופות הוותיקות , הביטוח הלאומי "גנב" לחברי הכנסת את עקרות הבית והפסיק לשלם להם בגיל 62 . היום אישה בת 62 אם היא ממשיכה לעבו היא מקבלת בונוסים על כל שנה שאינה מקבלת ביטוח לאומי. אם השכר שלה נמוך 5,200 שח היא יכולה לקבל פנסיה ולהמשיך לעבוד , היא גם יכולה לקבל קצבת שיטוח לאומי וקצבת זקנה ולהמשיך לעבוד. יש לה היום את כל האופציות בעולם, אז למה לקחת לה את הזכויות שלה?? אישה אחרת יכולה לעבוד עד גיל 67 ואם בדרך היא רוצה לשנות דעתה ובגיל 62 לא לעבוד יותר, אז מי אנחנו שנחליט עבורה?? יש לה היום אופציה, והאופציה כזו שווה כסף.
בתשובה לשאלה האם יהיה כסף לשלם לפנסיה?- השיב השר כץ- "יש, הכסף מובטח ומאורגן, ברגע שעברת לפנסיה אישית כל אחד בכסף שלו יש כסף לשלם. המדינה נתנה 86 מיליארד שקלים , והיום- אין אחוזים מהשכר אלא חסכון פנסיה, לוקחים חסכון לפי מקדם תוחלת חיים וקובעים את החיסכון הפנסיוני, אין ביטוחי מנהלים אלא חסכון אישי. אני צריך להיות הרבה יותר מ-"לא נחמד" כדי לתת את זה בחזרה כמתנה לאוצר".

פרופ' שלמה מור יוסף- לשעבר מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי
" האם המדינה נערכת? לא, אנחנו רואים את השינוי הדמוגרפי המשמעותי כשהעלייה בתוחלת החיים היא בריכה, לא בעיה וגם לאלה צריך להתכונן. אנחנו מזדקנים בגלל העלייה בתוחלת החיים. ככל שמתקדמים עם השנים בני ה 75 פלוס- הם הרוב מבין האנשים שמוגדרים זקנים מעל גיל 65. בני ה 85 פלוס גם מספרם באוכלוסייה עולה, אז זה מביא אותנו לשאלת האיתנות הפיננסית, וכאן המחלוקת שלי עם השר, הוא הציג את האופציה של האישה, אם קובעים שהגיל יותר גבוה אתה לא יכול לפרוש ב 62 אז גם 64 יותר טוב. אבל מה מנקדות המבט של המערכת? הנושא האם האיתנות הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי (לא קופות הפנסיה) הזקנים יהיו יותר עניים כי הפנסיה הצוברת החדשה יותר גרועה מהתקציבית והקרנות הוותיקות. בקרנות הוותיקות ידוע כמה נקבל לעומת הפנסיה הצוברת בה ידוע רק כמה נשלם. השר הביא בפניכם את הסוגיה מנקודת הראות של האישה, אבל לא את ההסתכלות המערכתית- וכאן אנו חלוקים
כמה שווה האופציה הזו שציין השר שקיימת בידי האישה? איני יודע, בוועדה שבה הייתי חבר שמנו תג מחיר של מיליארד שקל לטובת הפיצוי אך זוהי החלטה פוליטית ואת זה הציג השר, אנחנו הצענו ולנתק ולהצמיד לתוחלת החיים כל מספר שנים.
צריך להסתכל על הנושא בראייה מערכתית, ולא רק מההיבט של האיתנות הפיננסית. צריך לקחת בחשבון גם את הקיום כלכלי בריאות סיעוד תעסוקה על הבדידות והדיכאון ופעילות חברתית תומכת ולא רק באיתנות הפיננסית, נורא קל לברוח למספרים אך אלה המרכיבים החשובים ביותר.
המדינה שלנו יודעת להתעסק עם אנשים צעירים אבל היא צריכה להיערך וללמוד לטפל גם באנשים מבוגרים וזקנים".

ח"כ נחמן שי המחנ"צ-
"אין שר אחד שאחראי על כל המכלול של הזדקנות האוכלוסייה וכאן הבעיה. רימו את הקשישים עם ביטוח סעודי אבל הוא לא באמת קיים, השר כץ אמר שהוא בעד להצמיד לשכר חברי הכנסת.. זה נשמע פופולארי, רק שקופת המדינה לא יודעת לשלם את זה. אז מה מפריע להגיד ??. אני הצעתי להצמיד לשכר הממוצע למשק, ואני מבטיח לכם שכאשר זה יגיע לוועדת שרים לחקיקה, השר עצמו יצביע נגד משום שזה עולה הרבה כסף."

נשיא לשכת רואי החשבון יזהר קנה-
"יש שני וקטורים שפועלים במקביל : זה של תוחלת החיים- אנשים חיים יותר שנים והם עבדים יותר אך אם הם יוצאים לפנסיה מוקדמת שלמים בהתאם. אך הווקטור של בעיית הריבית חסר בדיון הזה אם הקרן של ביטוח לאומי צוברת ריבית של שנה- אז יוצא שהיא צוברת פחות, וכך נוצרת לנו בעיה בגלל הריבית, בפער בין הפנסיה הצוברת לנסיה התקציבית. זה בעיה גדולה - לא אקרא לזה ריב אחים אבל אנחנו רואים את זה בדור א' ודור ב' פעם לכאורה הפנסיה התקציבית והצוברת היו צריכות להביא את החוסך לפנסיה באותו מצב. כיום נוצרה מניפה בעיתית , מתקרבת אלינו במהירות וצריך לפתור את הבעיה לפני שהיא מתעצמת, והפתרון- יהיה פתרון כואב, אבל מצריך החלטה פוליטית.