האם צריך לחשוש מהפרישה של מנכ"לית בנק לאומי?

יניב חברון

בנימה אישית

משקיעי הבנקים בישראל מנותקים – בתוך פחות מ-3 חודשים, שלושה מנכ"לים של שלושה מהבנקים הגדולים בישראל פרשו בזה אחר זה, ולמרות זאת מחיר הבנקים ממשיך לעלות, ומרווח האג"ח שלהם ממשיך להצטמצם. ההסבר היחיד שיש לזה הוא שמשקיעי הבנקים פה פשוט מנותקים, אחרת איך אפשר להסביר את הסיכון האפסי שהם מגלמים בהחלפת מנכ"ל.

העשור המבטיח של עולם הבנקאות – רגע לפני שנתייחס לאתגרים ולסיכונים העומדים בפני עולם הבנקאות, נתבשם מעט בהזדמנות. ע"פ חברת הייעוץ מקנזי, הוצאות המערכת הבנקאית על כוח אדם ושטח ריצפה צפויות להיחתך ב-25% בעשור הקרוב בעקבות הדיגיטציה. במקביל, המכירות צפויות לגדול ביותר מ-35% בעקבות שילוב של טכנולוגיות כמו Big Data ו- AI. פתיחת חשבון בתוך מספר דקות, החלפת מטבעות והעברות כספים בארנקים דיגיטליים זו רק ההתחלה. הכרת הלקוח והחיתום שלו בשנים הקרובות תעשה ע"י מכונה ותוכל לספק שירותים והמלצות על מוצרים האדם בצד השני יהפוך לצד מקשר בלבד.

אם ככה נראה העתיד, אז למה לדאוג מעזיבה של מנכ"ל? – באופן די פרדוקסלי, ההזדמנות בסקטור הבנקאות היא גם מלחמת ההישרדות של הבנקים. הענף המסורתי, הרגולטורי והסבוך שלאורך שנים היה נחשב לפחות אהוד על הציבור עומד כיום בפני תחרות מגופים גדולים ממנו, מהירים ממנו ומתקדמים טכנולוגית שנות אור ממנו. העקרונות שמנחים את אותם גופים היא שביעות רצון של המשתמש, הכרה פרטנית ואישית של הלקוח וצרכיו, מוצרים שלא ניתן יהיה ל"חיות בלי" - ליצירת Product Market Fit אמיתי. איך לעזאזל הבנקים אמורים להתחרות בגופים אלו. כבר היום מעל 60% מהאמריקאים מוכנים לקחת הלוואות מגופים שאינם בנקים. בסין לדוגמא לא ניתן להתקיים בלי We Chat או Ali Pay. פייסבוק והשותפות שלה החליטו שהן יהפכו ל"בנק מרכזי" גלובלי עם מטבע משלהן וכרגע נראה שרק הרגולציה תוכל לעצור אותן, אבל גם זה לא יהיה לנצח.

אז לדאוג או לא לדאוג מהחלפת מנכ"ל – לפחות 2 מתוך 3 המנכ"לים הפורשים הצליחו להביא איתם שינוי של ממש. בבנק דיסקונט מדד היעילות והתשואה על ההון השתפרו אחרי שנים של פיגור, בלאומי הדיגיטציה ופפר אולי לא הוכיחו רווחיות אבל בהחלט הפכו לחזון. העניין הוא שזה רחוק מלהספיק, שלא לדבר על אפשרות של התפוגגות לאחר פרישת המנכ"לים. זהותם של המנכ"לים הבאים חשובה אפילו קריטית לעתיד של הבנקים בישראל. המנכ"לים החדשים יצטרכו להאיץ את בניית התשתיות והיסודות לשינויים שעומד לעבור ענף הבנקאות בעשור הקרוב ולהתמודדות עם תחרות דורסנית ובלתי מתפשרת.

אז מה הסיכוי לבחור את האנשים המתאימים? הקדנציה של המנכ"לים החדשים עשויה לעבור בשקט יחסי, אבל ללא לקיחת סיכונים וחשיבה מחוץ לקופסא, התשתיות לא יונחו, השינויים לא ייעשו והתחרות תעלים אותם ביום בהיר אחד. האומץ להשתנות משתלם, אבל בעולם החדש ללא אותו אומץ הסוף ידוע מראש. בשורה התחתונה אני מתקשה לראות בחירה של מנכ"לים שייקחו סיכונים מרחיקי לכת כדי להכין את הבנקים לעולם החדש, ומנגד מה הסיכוי באמת למצוא את אלו שיצליחו להוביל תהליכים מהפכניים כאלו בלי לעשות טעויות גדולות מידי?

המלצות המרכזיות

סיכון מח"מ נותר נמוך גם לאחר חידוש השיחות בין סין וארה"ב. הפחתות הריבית יהיו אולי איטיות יותר מהציפיות בשוק אבל זה רק יגביר את הציפיות.

הסיכונים לשוקי המניות נותרו גבוהים – אומנם המשך השיחות מוריד מעט את הלחץ מהשווקים לתקופה הקרובה אבל סיכוני המאקרו לא באמת מתפוגגים.

הצמדה – דחיית הקמת הממשלה בעקבות הבחירות דוחה את העלאת המיסים. סיכוני המקרו פוגעים הציפיות האינפלציה. מומלץ להקטין אחזקות צמודות קצרות.

שווקים מתעוררים – חידוש השיחות בין סין לארה"ב אומנם מוריד את החשש למשבר מיידי, אבל ללא יעד לסיום השיחות, קשה לראות הסכם באופק. לכן המשקיעים עדיין יהיו מאוד מהוססים לגבי השוק הסיני.

מחירי נפט – לא הצליחו לחצות רמה של 60, למרות הקיצוץ מאופק. חדשות טובות מוונצואלה עשויים להכביד עוד יותר על מחירו.