דברי נגיד בנק ישראל בתדרוך העיתונאים אודות המדיניות המוניטרית שהתקיים היום בבנק ישראל

אתמול והיום התקיימו בבנק ישראל דיוני הוועדה המוניטרית לצורך קבלת החלטת המדיניות. בדרך כלל, אנו פותחים את הדיונים בדיון רחב במסגרתו מצטופפים בחדר זה עשרות כלכלנים שמציגים לוועדה המוניטרית את תמונת המצב, ולאחריו מקיימת הוועדה דיון מצומצם. הדיון הפעם, כמו כל דיון שמתקיים בבנק בשבועות האחרונים, התקיים בשיחת וידאו כשכל אחד מהמשתתפים יושב בחדר אחר. סיטואציה שלא דמיינו, אבל שבשבועות האחרונים כבר הפכה מוכרת לכולנו.

גם תוכן הדיון היה מאוד שונה מהרגיל. בתום הדיונים, החליטה הוועדה להפחית את הריבית לרמה של 0.1%בנוסף, הוועדה החליטה על שני צעדים נוספים, חסרי תקדים בישראל:ראשית, בנק ישראל יפעיל כלי מוניטרי חדש שיתן לבנקים תמריץ נוסף להעניק אשראי בתנאים נוחים לעסקים קטנים וזעירים. כמו כן, הרחבנו את תכנית הריפו שלנו כך שתכלול גם אג"ח קונצרניות, כדי לחזק את היכולת שלנו להבטיח את הנזילות בשווקים הפיננסיים. אתאר כעת את תמונת המצב שעלתה בדיונים ואת ההחלטות שקיבלנו.

המשק ספג טלטלה משמעותית בשבועות האחרונים, בעקבות ההתפשטות המהירה של מגפת הקורונה, והצעדים הדרסטיים שהממשלות ברחבי העולם ובישראל נוקטות בניסיון לבלום את התפשטות הנגיף. צעדים אלה הובילו למשבר כלכלי גלובלי שמתבטא בשיתוק של מגזרים נרחבים בכלכלה העולמית ובישראל, תוך פגיעה משמעותית בפעילות ובתעסוקה.

בנוסף ראינו טלטלה בשווקים הפיננסיים תוך קשיי נזילות משמעותיים, ירידות חדות במחירי המניות והסחורות, עלייה של התנודתיות ומרווחי הסיכון, וירידה חדה בסביבת האינפלציה. המשבר מבטא בו זמנית זעזוע בהיצע, כתוצאה מפגיעה חמורה בשרשרת הייצור של מוצרים ושירותים רבים, וירידה חדה בביקוש, כתוצאה מהמגבלות על התנועה, והפגיעה בהכנסה ובשווי הנכסים הפיננסיים, והעליה החדה באי הוודאות.

הקצב המהיר של ההתפתחויות הוא כזה שמרבית הנתונים הסטנדרטיים שבדרך כלל משמשים אותנו כדי להעריך את מצב הפעילות הכלכלית בישראל עדיין אינם זמינים, ולכן ההערכות באשר למידת הפגיעה של המשבר במשק מתבססות על אינדיקטורים מהירים ונתונים חדשים שנאספו. ניתוח של היקף ההשבתה מעלה שנכון לסוף חודש מרץ, סך הפעילות המושבתת מסתכם בהיקף של כ-37 אחוזים מהתוצר, וכ-27 אחוזים מהצריכה הפרטית.

על פני הרבעון כולו צפויה ירידה בסדר גודל של כ-5 אחוזים בתוצר במונחים רבעוניים. אלו היקפים חסרי תקדים, שבאים לידי ביטוי בכך שלמעלה ממיליון שכירים איבדו את מקור פרנסתם, בנוסףלמספר רב של עצמאים שעסקיהם נסגרו או שהיקפי הפעילות שלהם צנחו.

מעבר לצעדי ההשבתה בישראל, המשק נפגע גם מהצניחה בכלכלה העולמית. ההתפשטות המהירה של התחלואה למספר רב של מדינות, סגירת הגבולותלתנועת נוסעים, מניעת ההתקהלויות וצעדים נוספים הביאו לפגיעה חדה בפעילות הכלכלית, שקשה להעריך אותה בשלב הזה. כשהמגיפה החלה להתפשט אל מספר משקים מפותחים היא הביאה לירידות שערים בסדר גודל של כ-30 אחוזים בשווקי המניות, ועליה במרווחים, בתנודתיות ובמדדי הסיכון,שלא נראתה מאז המשבר הפיננסי העולמי.

בנקים מרכזיים במשקים רבים הגיבו במהירות באמצעות צעדי הרחבה מוניטרית ואספקת נזילות, תוך שימוש במגוון רחב של כלים, מוכרים וחדשים. ממשלות רבות הכריזו על תכניות פיסקליות בהיקפים חסרי תקדים. צעדים אלו מיתנו, אולם רק במידה מסויימת, את הפגיעה בשווקים הפיננסיים.

עוצמת ההתרחשויות ואי הוודאות מקשים מאוד על היכולת לחזות את ההתפתחויות הכלכליות. הנעלם המשמעותי ביותר הוא כמובן הימשכות המשבר – שתהיה תלויה ביכולת להשתלט על התפשטות התחלואה, ובאופן בו ניתן יהיה לשחרר, כנראה בהדרגה, את המגבלות על התנועה והתעסוקה. בבסיס התחזית שפרסמה היום חטיבת המחקר, היא העריכה שלא תהיה החמרה נוספת במגבלות בישראל מעבר לאלה שהוטלו עד כה, ושעיקר המגבלות שחוסמות את הפעילות הכלכלית יוסרו בהדרגה עד לסוף חודש יוני. המשמעות היא שההתכווצות המשמעותית בפעילות הכלכלית במחצית הראשונה של 2020 תפנה את מקומה לחזרה לתוואי של התאוששות בצמיחה, ומגמה דומה תתרחש גם בכלכלה העולמית.

בהתאם להנחות אלו, צפויה צמיחה שלילית בשיעור של כ-5.3% בשנת 2020, ולאחריה צמיחה של 8.7% ב-2021. ההתאוששות צפויה, אם כן, להיות מהירה, אך לא מלאה, והדבר משתקף בעובדה שלאחר שהאבטלה תעלה ב-2020 היא צפויה לרדת בהדרגה ורק לקראת סוף 2021 להתקרב לרמות הנמוכות שהיו ערב המשבר. האינפלציה ב-2020 צפויה להיות שלילית, וב-2021 צפויה עלייה באינפלציה לכיוון הגבול התחתון של היעד.

חשוב להדגיש - למרות שאנחנו מציגים את המספרים כפי שהם עולים מהחישובים שאנו עורכים, לא יהיה זה נכון להיתפס למספרים המדוייקים, היות והתחזית נערכת בתנאים של אי ודאות עצומה, וקשה לאמוד את השפעת המשבר על הפעילות הכלכלית. לגבי האינפלציה, סביר להניח שיהיו קשיים במדידתה ובמשמעות שלה, לאור העובדה שמוצרים ושירותים רבים פשוט אינם נמכרים לאור המגבלות, וסל הצריכה של משקי הבית משתנה מאוד.

הסיכונים לתחזית ממחישים את החשיבות בכך שהממשלה תגבש אסטרטגיית יציאה שתאפשר חזרה מהירה ככל האפשר של המשק לפעילות סדירה, גם אם מדורגת ומוגבלת. לפי חישובי חטיבת המחקר הארכה של המגבלות בחודש נוסף, אם תתרחש במקביל לפגיעה נוספת בכלכלה העולמית, תביא להאטה חדה יותר בצמיחה ולעליה של 2 נקודות אחוז נוספות בשיעור האבטלה– עלייה משמעותית מאוד. לכן, חשוב שנלמד בהקדם מהמדינות שבהן מצליחים להחזיר את המשק לתפקוד למרות שלא הושגה עדיין השתלטות מלאה על המגיפה, ונאמץ את השיטות שהן הנהיגו ככל שהן רלוונטיות לישראל.