יצחק בורבא, יו"ר איגוד התאגידים העירוניים: "הקבלן הזול זוכה זה אסון - בוחרים את ההצעה הזולה אבל בפועל המכרזים נגמרים בתוספת של עשרות אחוזים"

ניר ינושבסקי: "אף אחד כאן לא קונה את הטלפון הכי זול או בוחר את המסעדה הכי זולה. אז יש שאומרים שזו אשמת הקבלנים כי הם מציעים הצעות מתאבדות, אבל האמת היא שהקבלן לא מתאבד הוא בטוח שישרוד, מי שמתאבד זה המזמין שבוחר את הקבלן הזול"
"בשנה האחרונה מעל 1,000 חברות ביצוע נקלעו לקשיים כלכליים, המשמעות של קבלן שנקלע לקשיים באמצע פרויקט היא שהרשות המקומית צריכה להחליף אותו, הפרויקט מתעכב והעלויות עולות, ומי שמשלם את המחיר זה הציבור" – כך אומר היום ניר ינושבסקי, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ויו"ר אגף בנייה חוזית, בוועידת השלטון המקומי לחדשנות - MUNI EXPO 2020.

לדבריו, "היום קבלנים מתמודדים מול 600 גופים של השלטון המקומי, שלכל אחד מכרז שונה. יש כאן ג'ונגל של מכרזים ובירוקרטיה שפוגע בענף ובקבלנים. בנוסף, יש גם מכת מדינה שבחירת הקבלנים מבוצעת על פי ההצעה הזולה. בממשלה כבר הבינו שיש לבחור קבלנים על פי מדדי איכות אבל ברשויות זה עוד לא קרה וזו טעות פטאלית. אף אחד כאן לא קונה את הטלפון הכי זול אז למה לבחור את הקבלן הכי זול? יש שאומרים שזו אשמת הקבלנים כי הם מציעים הצעות מתאבדות, אבל האמת היא שהקבלן לא מתאבד, הוא בטוח שישרוד, מי שמתאבד זה המזמין שבוחר את הקבלן הזול", אמר ינושבסקי.

אמנון מרחב, מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ציין בוועידה כי "ענף ההייטק על חלקיו הרבים, מניב לכלכלת ישראל מעל 10% מהתמ"ג, אך חלקו של ענף הבנייה בתמ"ג עולה על זה של ההייטק ומגיע לכ-12%. הגיע הזמן שרשויות מקומיות ישנו את הגישה לקבלנים ויזמים ויראו בהם שותפי אמת לפיתוח העיר ולא נטל או שק חבטות. כמו בשוק הטכנולוגיה, עיר שתצליח היא עיר שתגייס את המשקיעים – הקבלנים והיזמים הגדולים, היציבים והמשפיעים ביותר שיראו בהשקעת הון בפרויקטים כזו שתניב להם רווח.
הרי ראשי ערים רוצים לראות יותר ויותר פרויקטים מצליחים בעיר שלהם".

יצחק בורבא, יו"ר איגוד התאגידים המקומיים: "כל נושא המכרזים חייב לעבור שינוי. בחירת הקבלן הזול ביותר היא אסון, אני חווה את זה כל הזמן. אין ביטוי לאיכות של הקבלן במכרזים וכולם בוחרים בהצעה הזולה ומקווים לנס, אבל זה אף פעם לא נגמר טוב, הפרויקטים נגמרים בתוספת של 25% עד 50% מהמחיר ההתחלתי במקרה הטוב. אנחנו זקוקים לרה אורגניזציה בנושא המכרזים לכיוון של מכרז חדשני ואחיד".

עדיאל שומרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל, ציין כי "רשות מקרקעי ישראל היא אחת ממזמינות העבודה הגדולות ביותר בענף, גם באמצעות מכרזים ישירים וגם באמצעות הרשויות. לדבריו, הבעיה במכרזי איכות היא שמי שלא זוכה מיד תובע את מזמין העבודה בנוגע למדדי האיכות, ולכן נוח יותר לברוח למספר האבסלוטי כי עליו קשה להתווכח. אבל יש לבצע שינוי וצריך ללמוד ממה שקורה בעולם".

ניר ינושבסקי ענה לו שבמשרד השיכון כבר יישמו שיטות מכרז שפוסלות את ההצעות הזולות וניתן ללמוד מהם.

אייל שוורצמן, סמנכ"ל ומנהל תחום בינוי בחברה למשק וכלכלה מבית השלטון המקומי, ציין כי יש הרבה נכונות בטענת הקבלנים וכי כיום החברה למשק וכלכלה מנהלת שיח מול משרד הפנים הרגולטור על מדדי איכות ומודלים של פסילת הצעות זולות.

הילה חדד-חמלניק, סמנכ"לית אסטרטגיה וחדשות בחברת נתיבי ישראל, ציינה כי כשמכינים מכרז לא צריך להסתכל רק על מחיר ההקמה של כביש אלא על המחיר הכולל של הפרויקט. אם מדובר על תמחור של כביש, המכרז לא צריך להתייחס רק להקמה שלו, אלא גם לעלויות התחזוקה בעוד 50 שנה - ואז לא יבחרו דווקא את הקבלן הזול. בנושא חדשנות במכרזים ציינה חדד, כי היום "בנתיבי ישראל הם פועלים בשיטת "מכרז אתגר" ובו במסגרת המכרז הם מציגים את הבעיה ולא את הפתרון ואז מקבלים פתרונות שלא חשבו עליהם. לדוגמא, מכרז שמחפש פתרונות לספירות תנועה מתוך הכביש שאליו התקבלו 9 פתרונות מעולמות טכנולוגיים שונים לחלוטין - אם רשויות יאמצו את זה השוק יתן להם פתרונות שלא חשבו עליהם", לדבריה.