השפעת בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב על הכלכלה העולמית והמקומית

"אין ספק שבחירתו של טראמפ עשויה לשמש קטליזטור למהלך מתואם של הבנקים המרכזיים"
יניב חברון, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, מתייחס בסקירתו השבועית להשפעת בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב על הכלכלה העולמית והמקומית. חברון מעריך כי "אין ספק שבחירתו של טראמפ עשויה לשמש קטליזטור למהלך מתואם של הבנקים המרכזיים בעולם והפנמה של הממשל שיש לנקוט מדיניות פיסקלית מרחיבה כי המדיניות המוניטרית מיצתה את עצמה ויש לצאת ממלכודת הנזילות".

חברון מעריך כי "בעידן טראמפ האינפלציה צפויה לעלות מהר יותר, הרבה בזכות הרחבות פיסקליות. בנוסף, קצב העלאת הריבית עשוי להיות מהיר יותר או לפחות ברור יותר. האינפלציה והצמיחה שצפויות להיווצר עשויות לחזק את הדולר בטווח הארוך". באשר לשוק המניות, חברון מעריך כי "בטווח הארוך, מצפה לנו תקופה של אי-וודאות בשוק המניות, שכן לעת עתה הכל הוא עניין של ציפייה. ברור כי הפחתת מס חברות עשויה להיטיב עם כלל החברות האמריקאיות, אך מדיניות המגן שאיתו טראמפ מתכוון ללכת עד הסוף יזיק לחברות היצואניות הבין-לאומיות".

חברון כותב על ההשפעה של בחירת טראמפ על הכלכלה המקומית ואומר כי "על אף החשש העולמי מבחירת טראמפ, בעיקר כתוצאה מההשלכות הכלכליות (פתיחת הסכמי הסחר למו"מ) והפוליטיות (השפעה חיובית על המפלגות הבדלניות בכלכלות המרכזיות) נראה כי לפחות בטווח הזמן המיידי ההשפעה על הכלכלה המקומית עשויה להיות חיובית. עד היום הקרין טראמפ יחס יותר מאוהד כלפי ישראל, דבר שעשוי לתמוך בהמשך בכלכלה המקומית. בטווח הארוך יותר, ייתכנו גם השפעות שליליות אם בשל מדיניות הסחר הסגורה של טראמפ, חברות בינלאומיות יעדיפו לצמצם את שלוחותיהן ברחבי העולם, ובין היתר גם בישראל".

באשר לעליית מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר ב- 0.2%, עליית מדד מחירי הדירות (לא במדד) ב-1.3% וירידת סעיף הדיור במדד (שכר דירה) ב-0.3% אומרים באקסלנס כי "להערכתנו מוקדם לומר אם אנו נמצאים לפני נקודת מפנה הרסנית. מצד שני, הנתונים מראים שבאוצר לא מצליחים בינתיים לממש הבטחותיהם אלא להיפך, שכן היחס שבין מחירי הדירות למחירי השכירות (אחד האינדיקטורים לזיהוי שוק "בועתי") ממשיך להתרחב".

מדד חודש אוקטובר עלה ב-0.2%
מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר עלה ב-0.2%, מעט גבוה מהתחזית שלנו לעלייה של 0.1%. ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד הכללי ב-0.3%, זאת בהשוואה לירידה של 0.4% שנמדדה ב- 12 החודשים שהסתיימו בחודש ספטמבר. מתחילת השנה עלה המדד הכללי ב-0.2%.

הסעיפים הבולטים במדד חודש אוקטובר:
• סעיף המזון (ללא ירקות ופירות) עלה ב-0.6%.
• מדד מחירי פירות טריים עלה ב-4.0%.
• מדד מחירי הלבשה והנעלה עלה ב-3.9%. בניכוי השפעות עונתיות ירד המדד ב-0.8%.
• סעיף הדיור ירד ב-0.3%. מדד מחירי הדירות (לא במדד) עלה ב-1.3%.
• מדד מחירי ריהוט וציוד לבית ירד ב-0.4%.
• מדד מחירי התרבות והבידור ירד ב-0.7%.


נתן את הטון- סעיף המזון. סעיף המזון עלה בחודש אוקטובר ב-0.6%, שיעור עלייה כפול מהערכתנו המוקדמת ושיעור העלייה הגבוה ביותר מאז אוקטובר אשתקד, אז רשם הסעיף עלייה חדה עוד יותר של 0.8%. הסעיף תרם כ-0.1% לשורה העליונה. מעטות הפעמים בשנתיים האחרונות בהן הפתיע סעיף המזון כלפי מעלה. הרי משנת 2014 מציגים מחירי המזון בישראל מגמת ירידה, שנמשכה גם אל תוך שנת 2016. מתחילת השנה הנוכחית, לא כולל חודש אוקטובר, ירד סעיף המזון ב-1.2%, שיעור ירידה שהצטרף לירידות של 2.5% ו-0.1% בשנים 2014 ו-2015, בהתאמה. אין ספק שבהשוואה על פני תקופת זמן ארוכה משנתיים, מגמת ירידת מחירי המזון היא יוצאת הדופן. מצד שני, לאחר תקופה ארוכה של הפתעות שליליות כאמור, שהושפעה משילוב בין ירידות במחירי הסחורות והאנרגיה והלחץ הציבורי כנגד יוקר המחיה בישראל החלטנו להיות שמרנים יחסית בתחזיותינו בכל הנוגע ל'פרצי אינפלציה' אפשריים מכיוונו של הסעיף.
האם העלייה החדה משמעותה שינוי כיוון? בכלל לא בטוח. גם בשנה שעברה, לאחר שהסעיף עלה כאמור בחדות, קוזזה העלייה במלואה חודש אחד בלבד לאחר מכן. בנוסף, חייבים לזכור שחלק גדול מההשפעה החיובית על מחיר המזון בחודש אוקטובר נובעת מ'תקופת החגים', בה נוהגים הקמעונאים להעלות את מחיריהם. סיומה של התקופה גוררת בדרך כלל עדכון כלפי מטה למחירים.

גם הלמ"ס לא עזרה. סעיף הדיור אמנם רשם ירידה של 0.3% בחודש אוקטובר, בהתאם לצפי המוקדם (מחירי שכר הדירה רשמו ירידה של 0.4%) אך הסיפור האמיתי מבחינת שוק הדיור המקומי נגע דווקא למחירי הדיור עצמם (לא במדד). בחודשים אוגוסט-ספטמבר המשיכו מחירי הדיור בישראל לעלות, הפעם ב-1.3% (בהשוואה לחודשים יולי- אוגוסט). כרגע לפחות נראה שגם החלטת משרד האוצר לאפשר ללמ"ס להיות הגוף היחיד שמפרסם מידע אודות התפתחות מחירי הדיור בישראל לא מנע מהם להמשיך במגמה החיובית. לזכותו של האוצר ייאמר כי בלמ"ס דיווחו כי בשל חגי תשרי מספר העסקאות לדיור היה נמוך בחצי בהשוואה לשאר חודשי השנה. מצד שני, מי אמר שהסטייה שהתקבלה היתה בהכרח חיובית? ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט- ספטמבר רשמו מחירי הדיור עלייה חדה של 8.5%, או במילים אחרות, שיעור העלייה השנתי הגבוה ביותר מאז אפריל 2013!!! חייבים לשים לב שבניגוד למחירי הדיור, שיעור העלייה השנתי של מחיר השכירות המשיך להיות מתון יחסית בהשוואה לשנים האחרונות ודומה לממוצע העלייה בשנה האחרונה. רק בתחילת החודש פרסם מכון 'שורש' מחקר לפיו שוק הדיור המקומי מצוי בפני סיכון לירידת מחירים חדה, שתחל ראשית בירידה במחירי שכר הדירה. האם אנו אכן נמצאים בפני נקודת מפנה הרסנית? להערכתנו עדיין מוקדם לומר. מצד שני, הנתונים מראים שבאוצר לא מצליחים בינתיים לממש הבטחותיהם אלא להיפך, שכן היחס שבין מחירי הדירות למחירי השכירות (אחד האינדיקטורים המהירים לזיהוי שוק "בועתי") ממשיך להתרחב.


מדד חודש נובמבר צפוי לרדת ב- 0.1%
השפעת העלייה במחירי הדלק בתחנות צפויה להיות מורגשת מעט יותר בהשוואה לחודש אוקטובר ולהוסיף לשורה העליונה קצת פחות מ-0.1%. מנגד, היציאה מ'תקופת החגים' צפויה להשפיע בצורה שלילית על מחירי התרבות והבידור, בעיקר דרך סעיף ההבראה ונופש, בידור וטיולים, שנוהג לרדת בחדות יחסית בתקופה זו. לגבי סעיף הדיור הוא צפוי להערכתנו להמשיך במגמת ההתמתנות אותה הוא מציג מתחילת השנה גם בחודש נובמבר. הערכנו שהסעיף יציג ירידה של כ-0.1%, ש'תגלח' קצת יותר מ-0.2% מהשורה העליונה.

תחזית מדד חודשים נובמבר - ינואר