הבורסה לא תוכר כחברה לתועלת הציבור

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את עתירת ועד העובדים של חברת "הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ" נגד החלטת רשם ההקדשות ברשות התאגידים, שלא לחייב את הבורסה להירשם כחברה לתועלת הציבור
על פי עמדת רשם ההקדשות, שיוצגה על ידי עו"ד תומר פרידמן מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), הבורסה היא חברה עסקית, ועל כן אין מקום לרשום אותה כחל"צ. החלטת הרשם בעניין התקבלה לאחר התייעצות עם הרשות לניירות ערך, שהיא הרגולטור הייעודי שמפקח על התנהלות הבורסה.
ההחלטה נסמכת על הוראות חוק החברות שקובעות שחברה לתועלת הציבור היא חברה שבתקנונה מטרות ציבוריות בלבד, וכן שתקנונה אוסר חלוקת רווחים. במסגרת יישום הוראות החוק נבחנות מטרותיה הרשומות של חברה בין היתר לאור האופן שבו היא פועלת ליישומן.
פעילות הבורסה לקידום מטרותיה היא פעילות המוכרת בעולם כפעילות עסקית. על אף שתקנון הבורסה אוסר חלוקת רווחים, תכליתו של הסעיף אינה לצורך שמירה על כספי ציבור, אלא כדי למנוע ניצול לרעה של הכוח המונופוליסטי של הבורסה, ואכן חוק ניירות ערך מאפשר שינוי של סעיף זה, במצב של קיום רישיון לניהול הפעילות למתחרים נוספים. לאור נימוקים אלו ואחרים, החליט רשם ההקדשות כי למרות בקשת ועד העובדים של הבורסה, אין מקום לרשום אותה כחל"צ.

בפסק הדין, קיבל השופט דוד מינץ את עמדת רשם ההקדשות, וקבע כי אין להכיר בה כחל"צ, מאחר ותכליתה אינה ציבורית בלבד. ביהמ"ש אמנם הכיר בכך שהסדרת המסחר בניירות ערך הינה מטרה אשר עומדת בלב פעילות ציבורית ולטובת המינהל הציבורי, אך מאחר שמימון הבורסה נעשה בדרך של גביית אגרות ועמלות (ולא מתרומות או כספי ציבור), יש בכך כדי להצביע גם על מטרת פעילות בעלת אופי "מסחרי".

באשר לעניין סמכותו של רשם ההקדשות לרשום חברות לתועלת הציבור, קבע ביהמ"ש כי לא מדובר בפעולה טכנית כפי שטען העותר, כי אם פעולה המחייבת הפעלת שיקול דעת ודורשת בחינת העניין לגופו. בית המשפט אף שיבח את הרשם על כך שמצא לנכון להיוועץ עם הרשות לניירות ערך, על מנת שהחלטתו תהיה מושתת על תשתית נתונים רחבה ומבוססת.