הריביות הריאליות השליליות של הבנקים המרכזיים הפכו לגורם סיכון לשוקי ההון בכל העולם

פרופ' ליאו ליידרמן, בנק הפועלים
פרופ' ליידרמן הוסיף: "הריביות צפויות להישאר נמוכות גם ב- 2016 ללא קשר להחלטת הפד בדצמבר. עם זאת התארכות משך הריביות הנמוכות מגבירה את הסיכונים בשוק ההון ונותנת את הדלק לבועות בשווקים הפיננסים ובנדל"ן; בשנה הבאה נראה חזרה של האינפלציה בישראל לטריטוריה חיובית אך לא כזו שתאלץ את בנק ישראל למהר בהעלאות ריבית".

רו"ח מיקי בלומנטל, פירמת פאהן קנה ושות'Grant Thornton ישראל: "שיעור הצמיחה בשוק המניות הישראלי בערכים דולריים נמוך; הפתרון של הבורסה שלא להכניס למדדים חברות שאין להן זיקה לישראל הוא פתרון מבדל ומרחיק שימנע מחברות זרות להירשם למסחר בישראל ויפגע ביכולת של הבורסה בארץ לצמוח"

פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, הרצה הבוקר בוועידה השנתית למימון ומיסוי תאגידי שערכו פירמת רואי החשבון פאהן קנה ושות' Grant Thornton Israel וחברת די.סי פייננס. לדבריי פרופ' ליידרמן "התארכות משך הריביות הנמוכות מגבירה את הסיכונים בשוק ההון ונותנת את הדלק למדורות הבועות בשווקים הפיננסים". פרופ' ליידרמן הוסיף כי "מחיר הכסף נמצא במצב אבנורמלי . יתכן שעם כל הכבוד למדיניות הריביות הנמוכות ולהזרמות המוניטריות המסיביות שעזרו לכלכלה הגלובלית שלא להיקלע למשבר, ככל שהריביות האלה ממשיכות להיות נמוכות וככל שהזמן שבו זה נכון הולך ומתארך, כך הסיכונים בתוצאות הלוואי של מדיניות זו הם דבר שהולך ומתגבר עם הזמן. "הריביות הריאליות השליליות של הבנקים המרכזיים הפכו לגורם סיכון לשוקי ההון בכל העולם".

פרופ' ליידרמן העריך שריביות הבנקים המרכזיים יישארו נמוכות גם ב- 2016 ואמר כי "גם אם הפד יעלה את הריבית בדצמבר עדיין הריביות בעולם יישארו מאוד נמוכות. גרמניה הנפיקה אתמול אג"ח לשנתיים שנסחר בתשואה שלילית של מינוס 0.38% לשנה. זו דוגמא לאותו מצב אבנורמלי של שוקי ההון בעולם כשברקע צפי להזרמות כספיות נוספות על ידי הבנק המרכזי". פרופ' ליידרמן ציין כי אחת השאלות שנשאלת היא מתי המצב של ריביות מאד נמוכות הולך להשתנות. לדבריו, "אני לא מכיר שום גוף רציני, כמו קרן המטבע או ה- OECD שאומר שזה הולך לקרות בקרוב. אחת הבעיות היא שאנחנו לא רואים אינפלציה במובן המסורתי , כלומר במדד המחירים לצרכן".

פרופ' ליידרמן התייחס לגלובליזציה של המשק הישראלי ואמר כי "אין כמעט תופעה בשוק ההון הישראלי שאינה מושפעת ממה שקורה בעולם. כך שעם כל הכבוד לדיוני התקציב ולנושאים הגיאופוליטיים, אין ספק שמספיקה הצטננות של ג'נט ילן מהבנק הפדרלי כדי שיהיו לכך השפעות הרבה יותר דומיננטיות על שוק ההון שלנו מאשר הנושאים המקומיים".

פרופ' ליידרמן התייחס גם לקצב האינפלציה השלילית בישראל ואמר כי שני הגורמים העיקריים שהביאו את ישראל לאינפלציה שלילית הם ירידת מחירי הדלק בעולם והרצון של ממשלת ישראל להקטין את יוקר המחיה בעקבות המחאה החברתית. לדבריו: "מחיר הדלק ככל הנראה לא ימשיך לרדת וגם המדיניות הממשלתית בסופו של דבר תמצה את עצמה. ההערכה היא שבשנה הבאה נראה חזרה של האינפלציה לטריטוריה חיובית, אך לא כזו שתאלץ את בנק ישראל למהר בהעלאות ריבית".

רו"ח מיקי בלומנטל, שותף מנהל בפירמת רואי החשבון פאהן קנה ושות' Grant Thornton Israel, התייחס לנתוני ה- GDI שפרסמה רשת Grant Thornton ולפיהם שיעור הצמיחה בשוק המניות הישראלי נמוך ביחס לרוב שוקי ההון המתקדמים בעולם. "מבחינה של שיעורי הצמיחה בכלכלות המובילות בעולם עולה כי שיעור הצמיחה בשוק המניות הישראלי בערכים דולריים נמוך ואנחנו מדורגים בתחום זה במקום ה-40 בלבד מתוך 60 כלכלות מובילות שנבחנו.

אנחנו חייבים לפתוח גבולות ולאפשר לחברות זרות להיסחר בתל אביב. הפתרון שהוגדר על ידי הבורסה בעקבות הכניסה של מנקיינד לבורסה בתל-אביב, שלא להכניס למדדים חברות שאין להן זיקה לישראל הוא פתרון מבדל ומרחיק שימנע מחברות זרות להירשם למסחר בישראל ויפגע ביכולת של הבורסה בארץ לצמוח. טיפול נכון ובעוד מועד - כפי שצריך היה להיעשות במדינות מתוקנות - ולפיו כניסה למדדים תעשה בדרך שקולה ומסודרת, ללא קשר לזיקה הישראלית - היה מונע כניסה של חברות סוג ב׳ לבורסה הישראלית ובאותה עת היה מונע הפסדים ממשקיעי שוק ההון שבעקיפין - באמצעות תעודות הסל - נאלצו לרכוש מניות מנקיינד במחירים גבוהים ובסיכון גבוה".