ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי וצפויה להישאר ברמה זו גם בחודשים הקרובים

סקירות תקופתיות נכתב על ידי כלכלני בנק לאומי
בנק ישראל הודיע ב-26 בינואר, כי הריבית לחודש פברואר תישאר ללא שינוי ברמה של 0.25%, בדומה לרמתה בחמשת החודשים האחרונים. הגורמים העיקריים שעמדו ברקע ההחלה נגעו לסביבת האינפלציה המתונה המצויה מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים. כפי שניתן לראות בגרף, בחודשים האחרונים הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה הנגזרות מנתוני שוק ההון נמוכות מ-1% וכך גם הציפיות לשנתיים הקרובות (אשר ייתכן והן מהימנות יותר בהסתכלות לטווח הקצר בשל בעיה באמידת הציפיות לשנה). קצב עליית המחירים בשנה שחלפה היה שלילי והוא צפוי להישאר ב"סביבה" זו, בחודשים הקרובים. באשר לפעילות הריאלית- בנק ישראל מציין מספר מדדים המעידים על שיפור בפעילות הכלכלית ברביע האחרון של השנה, ביניהם נתוני סחר החוץ, סקר החברות אותן הוא עורך ונתונים משוק העבודה. לעומת זאת, באשר לפעילות בעולם, צוינו מחד, עדכון כלפי מטה של תחזיות הצמיחה והסחר העולמיות של קרן המטבע (IMF) ומאידך, השפעה אפשרית חיובית בעתיד של ירידת מחירי האנרגיה והסחורות בעולם על הצמיחה במשקים העיקריים.

לסיכום, ציין בנק ישראל, כי "הועדה המוניטרית סבורה שרמת הריבית הנוכחית תומכת בהמשך ההתאוששות בפעילות הכלכלית, ובחזרת האינפלציה אל תוך היעד". אמירה זו זהה לזו שפורסמה בהודעת הריבית לחודש ינואר מלפני חודש. משמעות הדבר היא שהמידע החדש שנצבר בחודש האחרון לא הצריך שינוי במדיניות הקיימת שנותרה מרחיבה במידה מספקת לשם החזרת האינפלציה לתחום היעד בעוד 12 חודשים (ראה/ בגרף את הריבית הנומינלית הנמוכה מהצפיות לאינפלציה ומשקפת ריבית ריאלית שלילית). הערכתנו היא שהמדיניות המוניטרית תוסיף לשמור על הריבית ברמתה הנוכחית גם בחודשים הקרובים ורק לקראת סוף השנה, בתרחיש בו מתחיל מהלך של עליה בריבית בארה"ב, תוך התאוששות בפעילות הכלכלית המקומית, תחל הריבית המקומית לעלות במתינות.

האשראי הבנקאי מהווה פחות ממחצית החוב של הסקטור העסקי

האשראי הבנקאי שניתן לסקטור העסקי גדל ב-11 החודשים הראשונים של השנה בשיעור מזערי של כ-0.3%. לעומת זאת, האשראי הבנקאי שניתן למשקי הבית (צרכני+דיור) גדל בכ-7.1%. קצב הגידול האיטי של האשראי הבנקאי לסקטור העסקי נמשך כבר מספר שנים כאשר במרבית התקופה, האשראי הצטמצם (קצב הגידול היה שלילי), כפי שניתן לראות בגרף. בין ההסברים לכך ניתן למנות את ההאטה בפעילות הסקטור העסקי (למשל, בתחום ההשקעות במשק) לצד משקלם הגובר של גופים חוץ בנקאיים בהעמדת אשראי לחברות עסקיות, באמצעות הנפקת אג"ח ומתן הלוואות. על רקע זה נמשכה המגמה של צמצום חלקו של האשראי הבנקאי מסך החוב של הסקטור העסקי ומשקלו הגיע בנובמבר 2014 לכ-47.3%. עם זאת, חלק מן הירידה אשר תוארה לעיל מקורה בעדכון של היקף החוב הכולל של הסקטור העסקי כלפי מעלה (ולכן המכנה גדל). זאת, עקב הוספת חברות מדווחות אשר הגדילה את יתרת ההלוואות מתושבי חוץ לחברות במשק בכ-13 מיליארד ש"ח החל בדצמבר 2006. באשר למשקיעים המוסדיים, הרי שהנתונים מלמדים כי החוב שהעמידו לסקטור העסקי התרחב בשיעור מזערי של כ-0.5% בלבד. יש לזכור כי אמנם היקף ההנפקות של אגרות חוב (ללא בנקים וביטוח), המהוות את אחד המרכיבים של גיוס החוב, הסתכם בשנת 2014 בכ-29.5 מיליארד ₪ אך היקף הפדיון של אגרות חוב, על פי אומדן שערכה הבורסה לני"ע, היה גבוה אף הוא ב-2014 והסתכם בכ-31.6 מיליארד ₪. לכן, הגיוס נטו, היה זניח (ע"פ אומדן זה אף שלילי) ושיקף בהיבט המקרו כלכלי, בעיקר מחזור של החוב ללא התרחבות נטו התורמת להרחבת הפעילות הכלכלית. ראוי לציון, כי בשנים הקרובות צפויה ירידה מסוימת בהיקף הפדיונות.

המצב הכלכלי ברוסיה עלול לפגוע במגמת השיפור בלינות התיירים לאחר תום מבצע "צוק איתן"
מספר הלינות במלונות בישראל בשנת 2014 הסתכם בכ – 22 מיליון לינות,ירידה של כ- 1.5% בהשוואה לשנת 2013. מספר לינות התיירים קטן בתקופה זו ב – 5.7% ואילו מספר לינות הישראלים גדל ב – 1.8%. הירידה במספר לינות התיירים בשנה החולפת מוסברת ע"י מבצע "צוק איתן" שחל במהלך החודשים יולי – אוגוסט. אם בוחנים את מספר הלינות בחודשים שלפני המבצע (חודשים ינואר – יוני), ניתן ללמוד כי בתקופה זו חלה עלייה נאה של כ- 16% במספר לינות התיירים, ולכן ניתן להסיק שאילולא המבצע הצבאי, מספר הלינות הכולל של שנת 2014 היה גבוה יותר באופן משמעותי מאשר ב-2013. כפי שניתן ללמוד בתרשים שלפנינו, ובדומה למבצעים צבאיים קודמים, מאז סוף המבצע, קיימת מגמת התאוששות במספר הלינות. מעניין לראות כי בעוד שלינות הישראלים חזרו תוך זמן קצר לרמה שלפני המבצע, בלינות התיירים רואים מגמת שיפור הדרגתית ומתונה יותר. אנו מעריכים כי מספר לינות התיירים ישוב לרמה שלפני המבצע תוך שנה עד שנה וחצי מתום המבצע, זאת בכפוף לכך שלא תהיה הרעה נוספת במצב הגיאופוליטי.

דבר נוסף שעלול להעיב על ההתאוששות בלינות התיירים הוא המצב הכלכלי ברוסיה. התיירות מרוסיה מהווה נתח חשוב מסך התיירות הנכנסת לישראל. בשנת 2014 שיעור התיירים מרוסיה עמד על כ – 14% מסך התיירים, שני רק לארה"ב. במהלך הרבע הרביעי של 2014 חל פיחות חד בערכו של הרובל מול הדולר, זאת בעקבות הסנקציות שמוטלות על רוסיה והמצב הגיאופוליטי באזור. את תחילת ההשפעה של הפיחות ניתן היה לראות בנתוני התיירות הנכנסת מרוסיה בחודש דצמבר 2014, שירדה בכ – 50% בהשוואה לחודש הקודם ובשיעור של כ – 30% בהשוואה לחודש דצמבר 2013. במידה והמצב הכלכלי ברוסיה לא ישתפר, בדגש על תהליך ייסוף של הרובל וההאטה הניכרת בפעילות הכלכלית, צפויה פגיעה מתמשכת בתיירות הנכנסת מרוסיה, דבר שיקשה ויאריך את ההתאוששות בענף התיירות לאחר מבצע "צוק איתן".