מערכת אנליטית של יבמ: מאתרת מקורות זיהום מזון בעזרת ניתוח מכירות מוצרי סופרמרקט מול נתוני תחלואה

יבמ חשפה מערכת לומדת, ראשונה מסוגה
המסייעת לרשויות הבריאות, לקמעונאים בתחום המזון ולמפיצי מזון לזהות במהירות ובדיוק את המקור לזיהומי מזון, ולהאיץ את תהליכי החקירה והטיפול בכל מקרה של התפרצות מחלה המופצת באמצעות מזון נגוע. אלגוריתמים מתקדמים, מערכת להצגה ויזואלית של נתונים, וטכנולוגיות סטטיסטיות משופרות, מאפשרים למערכת להשתמש במידע אודות תאריכי המכירה ומקום המכירה של מיליארדי פריטי מזון הנמכרים מדי שבוע בסופרמרקטים, על מנת לזהות במהירות וברמת הסתברות גבוהה מוצרים חשודים – כבר לאחר קבלת לא יותר מעשרה דיווחים ותלונות.
עבודת המחקר בתחום הסטטיסטיקה וניתוח הנתונים עליו מתבססת המערכת החדשה, פורסמה בסוף השבוע שעבר בעיתון המדעי PLOS Computational Biology. במסגרת המחקר, שיתפו המדענים ביבמ פעולה עם עמיתים מאוניברסיטת ג'ון הופקינס, אוניברסיטת פרדיו, והמכון הפדראלי של גרמניה להערכת סיכונים (BfR).
אחד הלקחים המרכזיים שנלמדו בשורת מקרים של התפרצות מחלות המועברות באמצעות מוצרי מזון, נוגע לשילוב ההולך ומתהדק של שרשרות האספקה בתחום המזון – ולפריסה ההולכת ומתרחבת שלהם. כך, עלול מוצר פגום לפגוע באלפי אנשים, ולגרום לזינוק עלויות בתחום הבריאות, הפסד הכנסה ליצרן המזון, ובמקרים החמורים ביותר אף למוות. אחד מכל שישה אמריקאים נפגע ממחלה הקשורה למזון לפחות אחת לשנה – מספר המתורגם ל- 128,000 אשפוזים, 3,000 מקרי מוות, וכ- 80 מיליארד דולר של נטל כלכלי.
כאשר מאותרת התפרצות של מחלה המועברת באמצעות מזון, נוצר צורך חיוני לזהות את המזון הנגוע – על מנת לצמצם את היקף התחלואה ולמזער את העלויות הכלכליות. הזמן הנדרש לצורך איתור מקור המחלה עשוי לנוע בין ימים לשבועות – במהלכם נוצר עומס המכביד על מערכת הבריאות.
עד היום, לא נעשה שימוש בפטה-בייטים הרבים של מידע אודות מכירות קמעונאיות של מוצרי מזון, המצטברים במערכות ניהול החנויות – על מנת לנתח את הנתונים האלה לעומק, בניסיון לאתר ולזהות את מוצרי המזון הפגומים. זאת, למרות שהנתונים זמינים במערכות ניהול המלאי של הקמעונאים ולאורך שרשרת האספקה, המטפלות בכל רגע נתון בעד 30,000 פריטי מזון שונים, מתוכם כמעט 3,000 מוצרי מזון טריים.
לאחר שניתחו והבינו את האתגר הזה, בנו המדענים ביבמ מערכת המסוגלת לזהות באופן אוטומטי נתונים ממגוון רחב של מקורות, להציב אותם בהקשר הרלוונטי, ולהציגם באופן מובן ונוח לשימוש – הכול על מנת לקצר את הזמן הנדרש כדי לזהות את הפריטים החשודים ביותר כמקורות זיהום, בתוך זמן קצר במיוחד. המערכת משלבת מידע קמעונאי ומידע של יצרנים וסיטונאי מזון, יחד עם נתוני המגיעים מרשויות הבריאות אודות מקרי תחלואה באזורים גיאוגרפיים מוגדרים. כך, ניתן לבחון את תפוצת פריטי המזון החשודים ולהצליב את הנתונים האלה עם נתוני התחלואה.
האלגוריתם של יבמ לומד כל דו"ח תחלואה חדש – ומבצע חישוב ושקלול מעודכן לגבי ההסתברות לזיהום בכל סוג מזון, העלול לגרום לתחלואה הזאת. האפשרות לחיזוי אנליטי על בסיס מיקום, תוכן והקשר, מקדמת ומאיצה את תהליכי הזיהוי של דפוסים והקשרים החבויים בין מקורות המידע השונים, באמצעות הצלבה ראשונה מסוגה בין נתוני מסחר קמעונאי ובין נתונים ממערכות בריאות.
יבמ משתפת עתה פעולה עם לקוחותיה בתחום שירותי הבריאות והמסחר הקמעונאי, על מנת להרחיב את אב-הטיפוס הראשון של המערכת, תוך התמקדות ב- 1.7 פריטי מזון הנמכרים מדי שבוע בסופרמרקטים ברחבי ארה"ב.
המערכת מתמודדת עם בעיה מוכרת היטב במחלות המועברות באמצעות מוצרי מזון: המחלה אינה מופיעה בכל החולים במועד מסוים אחד – אלא פזורה לאורך זמן, על פי רגע השימוש בפועל במוצר שנקנה בסופרמרקט. כיום, נדרשים לעתים שבועות וחודשים על מנת לזהות את הסיבות למחלות כאלו – ולעתים אף נותרות המחלות בלתי מוסברות. ככל שאפשר יהיה לקבל את המידע הרלוונטי מחברות הקמעונאות – אפשר יהיה לשפר משמעותית את ההתמודדות עם התופעה.