מינהל מקרקעי ישראל מקיים שימוע ציבורי באשר לגורל הנחלות הפנויות

במסגרת השימוע הציבורי טענה האגודה לצדק חלוקתי בפני המינהל: כי יש להקצות נחלות פנויות בישראל, באמצעות מכרז פומבי, שכן, נחלות פנויות הינן נכס ציבורי, יקר ערך ולאופן הקצאתן השלכות כבדות משקל על כלל הציבור
רקע: בישראל כ- 4000 נחלות פנויות, נכון לשנת 2002. כל נחלה כוללת הן שטח למגורים ולמבני משק (מספר דונמים) והן שטח חקלאי (של עשרות דונמים). כבר בתחילת שנת 2003 סבר מינהל מקרקעי ישראל שיש צורך לשווק נחלות אלה במכרז פומבי ולא למסור אותן בחינם לתושבי המקום, כפי שהיה נהוג בעבר.

אולם, מאז ועד היום לא התקבלה כל החלטה רשמית של המועצה בעניין ובמשך השנים, אוישו נחלות באזורי קו העימות, עדיפות לאומית א' וקו התפר, ללא תמורה, ביישובים בהם נטען כי שווי הנחלה אינו עולה על 100,000$.

לקראת ישיבת מועצת מקרקעי ישראל שהתקיימה בחודש מרץ, נשלח לחברי המועצה מסמך פנימי מטעם משרד החקלאות שחושף הצעה מקוממת, לפיה יינתנו למגזר החקלאי נחלות השוות מיליארדי ₪ באזורים רבים בישראל, תוך הטבה אדירה, בהעדר תחרות הוגנת על המשאב הציבורי ובהעדר תשלום לקופה הציבורית.

באותה ישיבה של מועצת מקרקעי ישראל הוחלט להעביר את נושא איוש הנחלות הפנויות במושבים לועדת המשנה, וזו החליטה כי יש לקיים שימוע לציבור בכתב. בהמשך לכך, הגישה היום האגודה נייר עמדה מפורט מטעמה.

בנייר העמדה טענה עו"ד קרן לזרי מהאגודה לצדק חלוקתי: " הקצאת נחלות פנויות בחינם תהווה הטבה כספית אדירה, לקבוצת אנשים קטנה בציבור וזאת על חשבון הקופה הציבורית. הטבה זו, עשויה להסתכם במיליארדי שקלים חדשים, נוכח העובדה שלנחלה ערך נדלנ"י גבוה ומחירה נע בין מאות אלפי דולרים ועד מיליוני דולרים – במרכז הארץ. אם ניקח לדוגמא את הפריפריה, בהערכה גסה, הרי שמדובר בסכום כולל של למעלה מ- 5.8 מיליארד ₪, אשר יינתן לקבוצה מצומצמת, על חשבון הקופה הציבורית. (בהתבסס על הערכה לפיה מחיר מינימאלי של נחלה בישובים חקלאיים בפריפריה כ- 1,600,000 ₪ כפול מס' הנחלות הפנויות המצויות ביישובי הפריפריה, המוערכות בכ – 3,670 )".

בנוסף טענה עו"ד לזרי כי איוש הנחלות הפנויות, ללא מכרז וללא תמורה, יש בו משום הפלייה לרעה של יתר תושבי המדינה, אשר נמנעת מהם הזדמנות שווה להציע מחיר ולהימנות עם המועמדים לחכירת מקרקעי הציבור. הדבר עשוי אף להוביל להדרתן של אוכלוסיות מסוימות ממגורים בישובים החקלאיים ולתופעות שליליות שתפגענה בציבור הרחב (בדומה לתופעה החמורה של גביית "הכספים האסורים" מהמעוניינים להתיישב בהרחבות הישובים החקלאיים).

כמו כן, במסגרת נייר העמדה הציעה האגודה, ככל שיש צורך במתן תמריץ לאיוש הנחלות הפנויות ועידוד ההתיישבות בפריפריה, לאבחן בין היישובים החקלאים בכל אזורי הארץ, על בסיס שוויה של הנחלה, ולתמרץ את היישובים בהם שווי הנחלות הוא נמוך יחסית, באמצעות מנגנון לפיצוי כספי, מדורג ויורד, בהתאם למחיר שיתקבל במינהל בגין הנחלה.

האגודה לצדק חלוקתי הציעה לקבוע כי את הנחלות הפנויות, בכל אזורי הארץ, ישווק המינהל במכרז. יחד עם זאת, בישובים בהם שווי הנחלה הוא לדוגמא, עד 3 מיליון ₪, יעביר המינהל לידי אגודת היישוב, בתחומו שווקה הנחלה במכרז, סכום כסף בשיעור מסוים, אשר ייגזר מסכום השיווק של הנחלה.

כאשר הסכומים או שיעורי האחוזים, אשר יועברו לאגודת היישוב החקלאי בגין שיווק הנחלה במכרז, יחולקו למס' חלקים בהתאם לשווי הנחלה ויחושבו בהתאם למדרגות יורדות שתקבענה, כך, שלכל מחיר שיתקבל עבור הנחלה תהא המדרגה המתאימה לו. האגודה הביאה דוגמא לפיצוי אפשרי:

על החלק השווה עד מיליון ₪ - יועבר לידי אגודת היישוב סכום בשיעור של 20% מהסכום שהתקבל במינהל עבור הנחלה או סך של 200,000 ₪ - לפי הנמוך מביניהם.
על החלק השווה בין מיליון ₪ ל- 2 מיליון ₪ - יועבר לידי אגודת היישוב סך של 10% מהסכום שהתקבל במינהל עבור הנחלה או סך של 100,000 ₪ - לפי הנמוך מביניהם. וכך הלאה.
לעמדת האגודה מנגנון הפיצוי המוצע יהווה תמריץ לאיוש הנחלות הפנויות בישובי הפריפריה ומנגנון אובייקטיבי והוגן, לקביעת פיצוי בסכומים קבועים, שקופים ומדידים, אשר ייגזרו ממחיר המכירה של הנחלה, כפי שיתקבל במינהל מקרקעי ישראל.