ההייטק בדרישה לראשי המפלגות:

"אסור להמשיך להזניח את קטר היציאה של המשק במשבר הקורונה מסדר היום! התחייבו על מסמך מדיניות לאומית מוסכם בתחומי החדשנות, ההייטק ומדעי החיים כחלק ממצע המפלגה"
האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) הגיש הבוקר לראשי המפלגות המתמודדות בבחירות לכנסת העשרים וארבע, את מסמך המדיניות הלאומית בתחומי החדשנות, ההייטק ומדעי החיים

מדברי קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת IATI: "בעת האחרונה אנו מזהים יותר ויותר מגמות מדאיגות של הזנחת התעשייה בתחומים שונים, תפיסתה כמובנת מאליה ואף נקיטת צעדים מסוכנים מצד הרגולציה, כשתחום המיסוי הוא הבולט שבהם. בשם תעשייה שלמה, אני קוראת לכל ראשי המפלגות, מכל קצוות הקשת הפוליטית – אמצו מסמך זה כבר היום והודיעו על כוונתכם לקדם נושאים חשובים אלו. תעשיית ההייטק בישראל הינה קטר הצמיחה של המשק הישראלי ומהמובילות בעולם. על מנת שתישאר כזו, אנו זקוקים למנהיגים שיהיו קשובים לצרכיה, יטפחו אותה ויפעלו לקדמה בתחומים הדורשים טיפול ויניחו לה לנפשה היכן שהתערבות ממשלתית עשויה להיות מיותרת."

האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) הגיש הבוקר לראשי המפלגות המתמודדות בבחירות לכנסת העשרים וארבע, את מסמך המדיניות הלאומית בתחומי החדשנות, ההייטק ומדעי החיים.

התעשיות המתקדמות, מהוות את מנוע הצמיחה של כלכלת ישראל והקטר העיקרי של המשק המקומי. בזכות התעשיות הללו, ישראל נחשבת למעצמה טכנולוגית עולמית, אבן שואבת לחברות הרב לאומיות המובילות וכמקור השראה למדינות העולם, המפותחות והמתפתחות.

לאורך השנים, התעשיות המתקדמות והממשלה שואפות לפעול ב"מעין הרמוניה" המשלבת בין שני עקרונות: צמצום המעורבות הממשלתית מצד אחד, ומן הצד השני, מתן כלי סיוע והתאמת רגולציה לצרכי התעשייה. בין שני עקרונות אלו, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), מנהל שיח שוטף ומשותף עם מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת לצורך קידום יוזמות והתמודדות עם השפעות רגולטוריות שונות.

מתוך שותפות זו, האיגוד ערך את מסמך מדיניות זה, אשר נכתב בהשתתפותם של ראשי התעשיות המתקדמות – בכירות ובכירים המייצגים את כלל המגזרים הרלוונטיים: סטארטאפים, חברות צמיחה, חברות ישראליות בוגרות וחברות רב לאומיות; מרכזי פיתוח וחממות; חברות ביומד וקרנות הון סיכון; יזמי פודטק, אגרוטק ואוטוטק; מרכזי הכשרות מקצועיות, משקיעים ועוד. האיגוד שמח וגאה להגיש מסמך זה ובכוונתו לקדם את ההיבטים האמורים בו, במסגרת פעילות הכנסת ה-24 והממשלה ה-36.

חלק מהנושאים שעל הפרק:

בתחום החינוך: הרחבת שערי הכניסה להייטק הישראלי באמצעות מתן תמריצים למסלולי הכשרה ייעודים; הרחבת המאמצים לשילוב אוכלוסיות מגוונות במעגל התעסוקה בכלל ובתעשיות המתקדמות בפרט; עידוד נשים לפנות ללימודים גבוהים בתחום ההייטק וכן סטודנטים ערבים וחרדים; גיוון מודל תקצוב ההשכלה הגבוהה בישראל; חיזוק החינוך הטכנולוגי בבתי הספר התיכוניים ופתיחת מסלולי הכשרה מקצועיים למצטיינים; שילוב מקצועות המחשב כבר מבתי הספר היסודיים; הגדלת מכסות הסטודנטים הלומדים את המקצועות הנדרשים לתעשיית ההייטק במוסדות להשכלה גבוהה ועידוד הכשרת חוקרים ומנהלים לתחומי מדעי החיים ועוד.

בתחומי התשתיות הפיזיות והדיגיטליות: קידום פריסת תשתיות תקשורת ברחבי הארץ; רפורמה מקיפה של דיגיטציה וחדשנות בממשלה; עידוד העברת טכנולוגיות שפותחו בצה"ל ובזרועות הביטחון השונות, לטובת יישומים אזרחיים; הטמעת ושילוב שירותים ומוצרים טכנולוגיים בכל רחבי הארץ לטובת רווחת האזרחים וליצירת ממשל חכם וידידותי המתאפיין בפחות ביורוקרטיה ויותר זמינות ותודעת שירות ועוד.

בתחומי הסביבה העסקית: קבלת החלטות המאפשרת יצירת סביבת מס יציבה הנוגעת למגוון השחקנים בתעשיות המתקדמות; ריכוז האחריות והסמכויות על תעשיית ההייטק תחת גורם ממשלתי אחד; קידום מנגנון (רצוי המבוסס תמריצים חיוביים) המגדיל את שיעור השקעות הגופים המוסדיים במגוון התעשיות המתקדמות; עידוד חברות בינלאומיות להקים פעילות שלמה בישראל, תוך שילוב בין מרכזי פיתוח ומרכזי ייצור; יישום מדיניות רכש הגומלין על ספקי התרופות והציוד הרפואי בישראל ועוד.

בתחום מדעי החיים ומיצוי פוטנציאל מדינת ישראל כמעצמת חדשנות: במדינת ישראל גלום פוטנציאל לא ממומש להפוך למעצמה עולמית בתחומי מדעי החיים. נכון להיום, הפעילות הישראלית בתחום, רובה ככולה, תלויה ב-FDA האמריקאי ו/או ב-EMA האירופאי. הקמת FDA ישראלי יאפשר את הזנקת תעשיית מדעי החיים הישראלית ויהווה אבן שואבת לחברות גלובאליות הפועלות בתחום. יצירת סביבה תומכת גם תעודד הקמת מפעלי ייצור בישראל.

הצעות למדיניות בתחומי תקציב המדינה: השתתפות המדינה במימון והשקעה במיזמי הייטק מוכיחה את עצמה, כבר עשרות שנים, מאז הוקמה לשכת המדען הראשי ובהמשך – רשות החדשנות. קיימת חשיבות עליונה בשימור ההשקעה הממשלתית בתעשייה ולכן מוצע לקבוע בחקיקה את תקציב רשות החדשנות על שיעור של 0.8% מהוצאות המדינה, כפי שמקובל במדינות ה-OECD. הקצאת תקציב זה הינה "השקעה" ולא "הוצאה". כלל מדינת ישראל נהנית מתשואת השקעותיה בתעשיית ההייטק.

הצעות למדיניות בתחומי הפרט: 1) פיתוח פתרונות וכללים בנושא מודל הניהול ההיברידי – שילוב בין עבודה מהבית לבין עבודה במשרד, תוך שילוב המיקוד בין תוצאות וביצוע לבין רווחת הפרט. 2) יצירת "מדיניות הגירה" אשר תקל על ביצוע רילוקיישן של עובדים בכירים מחו"ל לישראל. 3) קידום פרויקט לאומי להשבת מוחות ישראליים הפזורים בכל רחבי העולם.