דרך אג"ח: על אגרות החוב של חברות הליסינג בעת משבר הקורונה

ענף הליסינג מכיל בתוכו עולם שלם של עסקאות רכישה נוחות ואטרקטיביות. בעת משבר הקורונה, ספג אף הוא לא מעט מהלומות כשהעיקרית שבהן נוגעת לאגרות החוב של חברות הליסינג השונות.
ליסינג הוא למעשה הלוואה או במילים אחרות, סכום כסף שמחליף ידיים ונמצא בחזקת גורם כלשהו כך שאינו מהווה הבטחה חתומה על נייר בלבד. חברות הליסינג מתנהלות בתחום זה כבר מזה שנים רבות הודות לביקוש עקבי ונאמן יחסית של חברות וארגונים המעוניינות בליסינג תפעולי, ולחשיפה ולהנגשה של עסקאות ליסינג פרטי ההולכות ומתפתחות לקהל שנהנה רבות ממודל זה.

הקורונה, שהגיעה כרעם ביום בהיר, טרפה את כל הקלפים ואיתם גם את הכספים הנעים בתוך עולם מכירת הרכב, ויצרה טלטלה רצינית בקרב החברות העוסקות בדבר. יחד עם זאת ולמרות הקשיים, היו גם כאלו שהבינו את המצב המאתגר – כשהבולטת מביניהן היא אלבר, שבניגוד לשאר חברות הליסינג ויבואניות הרכב, הייתה בין הבודדות שעל אף קשיים מסתמנים בעתיד הקרוב, התעשתה והציגה תמונת מצב מאתגרת אך שקופה, ואף הגדילה לעשות ורכשה אגרות חוב של עצמה.

אז כיצד השפיע משבר הקורונה על אגרות החוב של חברות הליסינג ומה צופה להן העתיד בעניין?

עסקים כרגיל, ליסינג לא
מאז שנכנסה מגפת הקורונה כמעט לכל בית, כיס וגורם בישראל, המצב הפיננסי אינו מבשר טובות כמעט לאף ארגון. תחום האשראי – שהוא מקיף וכוללני במיוחד בישראל, דווקא משדר יציבות ובטחון כבר תקופה לא מבוטלת אך יחסית מפוקח ומתבסס על הכנסות קיימות ורווח מתגלגל של בנקים וחברות אשראי. חברות הליסינג לעומת זאת, מצויות במצב טעון ורגיש בהרבה.

באג"ח של חברות הליסינג כרוך סיכון של ממש מאחר והן תלויות בהרבה מאוד פרמטרים חיצוניים וקריטיים. תיירות החוץ, שנעלמה לחלוטין בתקופת המשבר, מחקה עמה מספרים משמעותיים בדוחות של החברות ואל היעדרה התווסף אי הוודאות של המשק הצרכני הישראלי שקפא לחלוטין בחודשי הקורונה הראשונים והוציא מעט מכיסו על מוצרים שאינם הכרחיים וכן גם על רכבים.

בשעה שחברות האשראי הלכו לקראת הלווים והציעו הקפאת הלוואות (כנגד תשלום ריביות) והטבות נקודתיות למקרה חירום, חברות הליסינג לא הצליחו לייצר פתרונות דומים. כתוצאה מכך חטף הליסינג "הערת ענף" ונכנס תוך חודשים ספורים למשבר לא קל – הן בנזילות והן בהחזרים הכספיים. במצב שכזה בו לא ניתן למחזר חובות – מאחר והתשואה אפסית, היעדר בתזרים ואי החזרת חובות מובילים לירידה ביכולת המסחר ובמכירת הרכבים, הפיטורים כבר אינם חשש עתידי – שכן גם הם כבר הפכו חלק מהמצב הנוכחי, ולמרות הצמצומים וההתייעלות המחייבת, המשבר מתעצם.


הכאב במספרים
על פי נתונים כלליים ובהערכה גסה, ניתן לומר כי חברות הליסינג חייבות קצת מעל ל- 3.5 מיליארד שקל בעוד שרובו של החוב – כ-2.2 מיליארד, הוא באג"ח. אם התשואה עבור האג"ח של החברות הללו עמדה על כ-3% טרם פריצת המשבר, תוך כ-4 חודשים היא כבר זינקה ל-10%, כשנתון זה רק מוסיף לעלות. מצב זה ממלכד את חברות הליסינג, שנוהגות למחזר את התחייבויותיהן באופן תדיר מול שוק ההון ומצבן הנוכחי אינו מאפשר זאת.

כפועל יוצא, נאלצות חברות הליסינג המובילות לצמצם את ציי הרכב שברשותן, מקרה קיצון שפוגע הן ביכולתן הכלכלית והן בתדמית וביציבות שלהן. בדיוק כפי שצרכנים פרטיים משעבדים את הרכב בעסקת רכישה, צי הרכב הוא גם הבטוחה העיקרית של חברות הליסינג. כשהוא קטן, מתן האשראי עבורן קטן אף הוא ואלו שכבר מחוייבות לשוק ההון – נקלעות למצוקה גדולה יותר.


אורות בקצה המנהרה
משבר הקורונה עוד כאן שכן שגרה כלשהי או אפילו מסגרת ברורה ובעלת גבולות גזרה אינה נראית באופק. יחד עם זאת, מבינות כלל מדינות העולם – וביניהן גם ישראל, שהכלכלה חייבת לנוע וכי חיי אדם תלויים בכך.

למרות שבתקופה זו צרכנים, ארגונים וגופים פיננסים ממתינים עד יעבור זעם, הם עדיין חשים צורך להציג ביטחון ושרידות כדי להישאר רלוונטיים. דוגמה לכך היא חברת אלבר שכפי שצויין עוד קודם לכן, על אף הנתונים הקשים והאתגרים שללא ספק עוד יגיעו, עושה מה שמתבקש כדי לצלוח את המשבר במינימום נזק אפשרי ואף להמשיך לצמוח ביציאה ממנו. רכישת אג"ח עצמי בגובה של 51 מיליון ₪ מעידה על אמון גדול בחברה מבפנים ומבחוץ, וכפועל יוצא התשואה שלה ירדה משמעותית. אם חברות ליסינג אחרות ילמדו מכך ויפעלו בדרך דומה – יתכן וגם להן יהיה קל יותר לצלוח את המשבר המפתיע והאלים בדרכו.

אם כן, מתמודדות חברות הליסינג עם אתגר לא פשוט כלל. יחד עם זאת ועל אף הנתונים שהוצגו, נראה ששוק הרכב ובפרט זה של הליסינג מתחיל להתאושש אט אט מן המצב אליו הוא נקלע עקב המשבר וכי לא רחוק היום בו נראה נתונים מעודדים ומשמחים יותר.