דברי המפקח על הבנקים בסדנה מקצועית שיזם המשרד להגנת הסביבה בנושא "רגולציה של סיכונים פיננסים סביבתיים והזדמנויות"

בנק ישראל

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, נשא היום דברים  בסדנה מקצועית שהתקיימה ביוזמת המשרד להגנת הסביבה בנושא "רגולציה של סיכונים פיננסים סביבתיים והזדמנויות". הסדנה נערכה באופן וירטואלי, ובהשתתפות השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל ונציגי הרגולטורים הפיננסיים בישראל - בנק ישראל, רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון, רגולטורים פיננסיים מהאיחוד האירופאי ונציגי ה OECD. להלן עיקרי הדברים מנאומו:

"סיכונים סביבתיים, ובפרט סיכוני אקלים, הם סוגיות בינלאומיות, חוצות יבשות וארצות. אפקטיביות ההצלחה בניטור ובהתמודדות עם הבעיות הנוצרות כתוצאה מסיכונים אלו מותנית, בין היתר, בהתקיים שיתוף פעולה גלובאלי. קיים קושי בהתמודדות עם הסוגיות המורכבות של פיתוח והאצה כלכלית במקביל להקפדה על צמצום סיכונים סביבתיים במובן הרחב (סיכוני אקלים, זיהום, ביאור היערות וכו'), אולם הקשיים הנ"ל אינם פוטרים אותנו, כל השותפים לעשיה, מהתמודדות עם הסיכונים הנגזרים מתהליכים סביבתיים. המתנה פסיבית להתממשות הסיכונים אינה אופציה מועדפת.

לאור התגברות הסיכונים הקשורים לאקלים, והגדלת המודעות לנושא בשנים האחרונות. מדינות, בנקים מרכזיים, רשויות פיקוח וארגוני סביבה מפרסמים הנחיות שונות להתמודדות עם סיכוני האקלים. אנחנו בפיקוח על הבנקים כבר החלנו בהנעת התהליך, אך יישום הדרישות החדשות הינו תהליך מורכב וצפויה דרך ארוכה עד שנגיע ליישום של הנחיות ברות אימוץ.

התמודדות עם סיכוני אקלים דורשת שינוי בתרבות הארגונית. הטיפול בניהול סיכונים סביבתיים וסיכוני אקלים בראייה בנקאית דורש שינוי חשיבתי –בשונה מהסיכונים המסורתיים, ניהולם של סיכוני האקלים וסביבה הוא לטווח ארוך. היות שסיכוני אקלים מעבר לסיכון הפיזי (שריפות, הצפות, רעידות אדמה וכד') כוללים גם את סיכוני המעבר (סיכונים הנובעים מהתאמות ושיפורים בתחום איכות הסביבה כמו צמצום בפחמן, מעבר לטכנולוגיות ירוקות מתקדמות, רגולציה וכד'), אלה מעלים עוד יותר את האתגר הגלום ביישום. בעולם ניהול הסיכון המודלי, אופק הזמן הארוך מעלה את הקושי בקביעת מודלים ותרחישי קיצון שיוכלו למדוד באופן אמין את הסיכון. ובהינתן הנ"ל – יש למצוא את המוטיבציה הראויה, המתאימה והמדידה לקידום פעילויות אלה.

על אף האתגר הקיים, זוהי  הזדמנות למערכת הבנקאית לקחת חלק משמעותי יותר במרקם הכלכלי-חברתי, לכוון לבנקאות משפיעה (Impact Banking), לגבש תיאבון סיכון, במדיניות האשראי וההשקעות המוטה והמוכוונת לשינוי הסיכון הסביבתי, אגב הקטנתו לאורך זמן.

בסיכום דבריו קרא המפקח לגורמים הרגולטורים השונים בישראל להירתם ולשתף פעולה בהתמודדות עם סיכוני האקלים וציין כי קיימת חובה לכולנו להירתם למאבק הגלובאלי לצמצום השפעות סיכוני האקלים, כאשר מנגנוני השוק לבדם לא יוכלו להביא לשינוי הנדרש. בתוך כך הדגיש המפקח כי נדרשת מעורבות ושיתוף בין גורמים ממשלתיים, רגולטורים והסקטור העסקי, ומחויבות ארוכת טווח למימוש מפת דרכים שתגובש ליישום מדיניות מתקדמת בטיפול בסיכוני האקלים על מנת שנחיה כאן בחברה טובה יותר."